/

0/\1ר1ס־ו\/ 1@ח־ו10ח 1 ©1־ 11 ץכ 0191112001 1 2016 ח 1

ץר01כ1ססר31'1ס31ר1ר51ט־ו©כן/13115©1ס/9׳וס.©/\1ר1ס־ו0//:3כןמר1

בראשית

באמדולבל תבלרהאיהיק ץ חרבה.מעות ך מא ד " בא ר ב י בל1 דב ר י ש ?1 ו ק ץ נשמעו ת אי ן ק ץ רא ם כ ן כל 1 מער ה ומער ה מתריג מעו ת הי א ביריי ת כ? 1 אה ת ראה ת כולל ת מער ת הר ב רכן כדי ן ע ד ?1אי ן ק ץ ותר ע מע ו הלל ו נדבקו ת ?1שנ י חלקי ' מושכבת ומקובלו ת ׳ המעו ת המושכרו ת ה ן אות ן מער ת ש שהשכל מעי ד עדייה ן ומבהי ן בה ן שאלי ו ?1 א נכתב ו הי ה ה המשכיל1 מוע א אות ן בשכל ו כמע ו כבו ד א ב וא ם והרעיה ה והנאוף והגנבד , ועדו ת שק ד והגזל 1 וכיוע א בה ם " המעו ת המקובלות ה ן אות ן מעו ת של א ישיג ם האד ם לעול ם ול א ימעאם כשכל ו כלל 1 אכל 1 הו א ערי ' בה ן אל 1 הקבל ה וכמעו " השובר והסב ה והחול ב ׳ ומעו ת היבו ס וההבע ה ומעו ת ד י השמטה והיוב ל ׳ והקרבנו ת והכלאי ם וכיוע א בה ם ואל ו ואלו לתועל ת הגו ף והנפ ש ׳ י ש במושכלו ת תועל ת גופנ י בקיום העול ם כמשפט י העמי ם וכהנהנותיה ם ובישוכ י ה א הארעותוהמדינ ו ׳ובה ן תועל׳הנפ ש ג ם כ ן וי ש במקובלו ת הועלת נפשי י כ י תתעל ה הנפ ש כוו ן ותשי ג כקיומ ן חי י ה ע העולם הב א ־ וכה ן תועל ת הגו ף ג ם כ ן ־ ׳ וכד י לבא ר ש שכל מעו ת שבתור ה י ש בה ם תועל ת הגו ף והנפ ש העי ד משה ע ה ואמ ר לטו ב לנ ו כ ל הימי ם להיותנ ו היו ם הזה ׳ וכתיב ועדק ה תהי ה לנ ו כ י נשמ ו לעשרוגו מ לפנ י ה ג1הינ ד באר כ י קיו ם המעו ת הו א כול ל שת י תועלו ת ׳ תועל ת כל ל הגוף בעול ם הז ה ותועל ת הנפ ש לעול ם הב א זה ו שהזהי ר ב בכלל לטו ב לנ ו כ ל הימי ם " ואח ר כ ן הוסי ף פירו ש כל ל ופרט להיותנ ו כהיו ם הזהי ׳ זה ו תועל ת הגו ף כעול ם הז ה ו ועדקה תהי ה לנ ו לפנ י ה אלהי ט ׳ זה ו תועל ת הנפ ש לעול ם הצא ׳ • וכ ן כא ר שלמ ה עה״העני ן הז ה בעעמ ו ׳ הו א ש שאמר כ י חיי ם ה ס למועאיה ם ולכ ל כשד ו מרפ א ה א למד ת שיש בכ ל המעו ת תועל ת הגו ף והנפ ש " וא ם תשא ל ו ת ותאמר מאי ן לג ו מ ן הכתו ב שב ל ההכמו ת נכללו ת בתור ה ונמשכות ויועאו ת ממנ ה הנ ה שלמ ה ע ה בא ד ז ה כתו ך רמזי דברי ו והו א אמר ו נפ ת המופנ ה שפתותי ך כל ה דב ש ו וחלב תח ת לשונ ך ורי ח שלמותי ך כרי ח לכנו ן ׳ * המשי ל ו התורה לבל ה וכמ ו שדרש ו זל ' ויה י ביו ם כלו ת מש ה כל ת כתיב כיו ס שנכנס ה כל ה לחופ ה * ״ ודרש ו עו ד הזל׳א ל ת תקרי מורש ה אל א מאויש ה ולמד ך שלמ ה ע ה בכתו ב הז ה שפל החכמו ת הנמשלללנפ תכל ן נוטפו ת משפת יהכלה׳ " ומה שהמשיל ן לנפ ת לפ י שפ ל החבמ ו הו ץ מהכמ ת תודתנ ו כלן י ש בה ט תערוב ת וסי ג כנפ ת הז ה שכולליהדב ש ושעוד , אכל חכמ ת תורתנ ו הקדוש ה הי א הדב ש הגמו ר הנק י מ ן ה ש השעוה ומכ ל פסול ת זה ו אמר ו דב ש והל ב הה ת לשונ ך ש ה שהדבש והחל ב ה ס דברי ם זכי ם נקי ם מאוי ן סי ג " וכ ן ד דוד ע ה המשי ל הורתנ ו לכס ף ערו ף שאי ן ב ו סי ג הו א שא מ אמרות ה אמרו ת טהו מ □כס ף עיוףוג ו ולפ י שי ש כחכמ ה הורתנו הנקי ה והזכ ה דברי ם נקי ם ראוי ם להסתיר ם ׳ מפנ י זה אמ ד תח ת לשונ ך כלומ ד חיי ב את ה להעלימ ם ושל א תו ע הועיאם מפי ך כעני ן שכתו ב יהי ו ל ך לכד ך ואי ן לזרים ' את ך וכן דרש ו זלמא י ולמכס ה עתי ק דברי ם שכס ה עתי ק יומי א אל תגל ס " ולק ח לדוגמ א אח ת ממעו ת ש ל תור ה שהי א

מן הדברי ם הראויי ם להסתיר ם וחי א מעז ת עיעי ת זה י ודי ה שלמותיך כרי ח לבנו ן וככ ר ידע ת פ י רי ח הו * זפרו ן הד . • ובענין שרזו ב כקרבנ ו אזכרת ה רי ח גיח ה וכזגי ב בעיעידי ! וראיתם אות ו וזכית ם ואמכקזכרו ן אות ם המע־ ת כזב " ־ לבנון והלבנו ן הו א החכמ ה אש ר מעו ת עיעי ת דומזתאליי ה ולב הוטי ן כננ ד ל ב נתיב ו פלאי ת חכמ ה והב ן זה " ובב ד בארו לנ ו חלמעל ת התור ה ושלמות ה והיא ך הי א כולל ת ה העליונים והתחתוני ם ע ד שהודיעונ ו שאל ו נכמכ ה התור ה כסדרה הי ה אד ם יכו ל להחיו ת כ ה א ת המתי ם ישק״אכר ד במדרש תלי ם כמזמו ר בכרה ו מפני ־ אבשלו ם כנ ו ׳ מא י ד מ דכתיב ל א יד ע אנו ש ערכ ה אמ ר ר׳אלעז ר ל א נכתב ו פ ר פרשיותיה ש ל תוד ה ע ל הסד ר שאלמל א נכתב ו ע ל הסד ר כל מ י שה ו קור א כה ן הי ה יכו ל לההיו ת א ת המתי ם ולעשות מופתי ם לפיכ ך נתעלמ ו סדורי ה ש ל תור ה ואעפ י שנתעלמו׳סדוריה ש ל תוד ה גלויי ם ה ם לפנ י הכ ה שנ א גז י כמוני יקרא.ויגיד ה ויערכ ה ל י משומ י ע ד עול ם ואותיו ת א אשר תבואנ ה ויגיד ו למועב ׳ ועת ה של א נכתב ה כסדר ה זוכה אד ם כ ה לחי י העול ם הכ א שכ ן אמ ר שלמ ה ע ה אי ך ימים בימינ ה ובשמאל ה עוש ר ובכו ר קר א העול ם הג א י ב ימין ׳ כ י ש ם הו א זוכ ה לאריכו ת ימי ם לנע ח לפ י שהו א ע עולס׳שכלו ימי ן עול ם שכל ו ארו ך " וקר א העול ם הזד : שמאל והזכיזקע ל מעלת ו עוש ר וככו ד כ י כש ם שהעוש ר ו והכבוד הכנ ה א ל האד ם כעול ם הז ה לקב ל המ ו שכלו ת ׳ כ ן העולם הז ה הכנ ה לקנו ת ב ו חי י העול ם הכ א ולמד ך שלמ ה עה'ככתו ב ז ה ב י העול ם הכ א י ש ב ו אריכו ת ימי ם לעולמי ' והעולם הז ה הכנ ה אלי ו ־ ״ ודכ ר ידו ע כ י מש ה רבינ ו ע ה אדון כ ל הנביאי ם כ ל מ ה שיד ע והשי ג כשעד י הכינ ה הכ ל ידע והשי ג מ ן התור ה כזמ ן ארבעי ם יו ם וארבעי ם ליל ה ש שעמד כה ר ׳ ׳ ג ם המל ך שלמ ה ע ה ידו ע ומפורס ם ש ה שהיתר. חכמת ו דחכ ה מנ י י ם והכתו ב העי ד עלי ו ויחכ ם מכ ל האדם ואי ן ספ ק כ י מתו ך התור ה למ ד הכ ל וחכמ י האמ ת ה העידו ע ל מעלת ו הגדול׳ותנשא ח שעל ה אלי ח מתו ך חכמ ת התורה והו א שאמר ו רז ל שלמ ה מל ך ע ל העליוני ם וע ל ה ת התחתונישנדש ב של מ ע ל כס א ה למל " " וי ש ל ך להתעור ר ככאן מדו ע קר א הכתו ב כס א שלמ ה כס א ה והיא ך יכו ל ה . הכתוב להמשי ל כס א חו ל לכס א קד ש אב ל העני ן כ י כס א שלמה הו א דוגמ א ״ ״ ויז ל חכמ י האמ ת יודע י העפונו ת "

אשר דבריה ם כדרבונו ת ׳ הביא ו ע ל ז ה מאמ ר מעור ר נפ ׳ נפלא ריח ו כשמ ן הטו ב מול ק מאמ ר מאי ר עינ י השכ ל ו מ ומכהיק בבר ק והו א מ ן המאמרי ם אש ר פזרו ם בספריה ם נ גנזום העפינו ם במדרשיה ם וה ו שאמד ו תנ י רב י היי א מל ך עולה תשעי ם מלמ ד ש אי ן כבוד ו ש ל הב ה שור ה בפהו ת מ מתשעי״אלף רבבו ת מלאכי ' והמל ד שלמ ה תשעי ם אל ף כ כסאות לפני ו תשעי ם אל ף קתדר י זה ב הי ו ל ו סבי ב הכס א ו ושם יושבי ם החכמי ם ותלמידיה ם פחו ת וסגני ם כהנ י ולוי ם ושבעים קתדראו ת כנג ד הכס א לשבעי ם סנהדרי ן ושת י ק קתדראות נגד ו אח ת לג ד החוז ח ואח ת לנת ן הנבי א וכס א אחד לימינ ו לב ת שב ע אמ ו עב " כ ל חקתדראו ת האלה •

א ג

קמיעים אל ף וי^בעי ם והעתי ם והאזז ד הכ ל דוגמ א וכה שהל ק הסאמרהז ה בלשו ן שתדר * ולשו ן כס א ולא ה הזכיר א ת:ל ן בש ם קתדר א מ ו לבל ן בש ם כס א הב ל לעני ן מכוון * י וכ ן מ ה שכתו ב בכס א שלמ ה וידו ת מז ה ומז ה א אל מ\ ס השב ת ושנ י אריו ת עמדים,אע ל הידו ת וכתי ב ו ש וד־-ים עש ר אריי ם עמדי ם ש ם ע ל ש ש המעלו ת מז ה ומז ה לא נעש ח כ ן לכ ל הממלכו ת הידו ת אש ר לכס א ושני ם אריות׳ושנים עש ר אריי ם י כ ל דוגמ א " הידו ת ה ן

המדות שבה ן נבר א העול ם כעני ן שכתו ב א ף יד י יסד ה א ארץ וימינ י מפחד , שמי ם " ושנ י האריו ת שני ם

השרים האדירי ם הנודעי ם בשמותיה ן אח ד לימי ן ואח ד ל לשמאל וזה ו שאמ ר אע ל הידו ת וי ל אריי ם שני ם עש ר מ ג מנהיגים מקיפי ם א ת הכס א שלש ה לכ ל רו ח ורו ח מארב ע דוחות העול ם כ י כ ן סדו ר הדגלי ם כמדב ר שהי ו מקיפי ם א את הארו ן ומפנ י ז ה הי ה ראו י להקי א כס א שלמ ה כ כסאה " ומאי ן יד ע שלמ ה תכסיס י ר ם ומתנש א והדורי השרר ה העיגומ ה והמעל ה הנפלא ה והרמ ה אש ר כ בכסא הכבו ד ע ד שעש ה בחכמת ו כס א של א נעש ה כ ן לכ ל הממלכות כ ל ז ה יד ע והשי ג בחכמ ת התור ה ומאי ן תכ א ל ו המלכות להיות ו מול ך כעליוני ם אל א מתו ך הכמ ת המור ה שהיא מ ן העליוני ם ׳ ומעינ ו שמתו ך יבמת ו הגדול ה שלמ ד מן התור ה הב ר שלש ה ספרי ם וה ם משל י ושי ר השירי ם ג ק וקהלת והו א אמר ו ויחכ ם מכ ל האד ם מאית ן האזרח י והימ ן וכלכל ודרד ע בנ י מחו ל וכתי ב ויד ב שלש ת אלפי ם מש ל ויחי שיר ו חמש ה ואל ף ׳ וכתי ב וידב ר ע ל העעי ם מ ן ה הארז אש ר בלבנו ן ע ד האזו ב אש ר יוע א כלדר. , וידב ר ע על הבהמ ה וע ל העו ף וע ל הרמ ש וע ל הדגי ם * הכתוכי " האלה מכארי ם שפ ע החכמ ה אש ר לשלמ ה שכל ל אות ה ב בשלשה חבורי ם אל ה וזה ו שאמ ר וידכ ר שלש ת אלפי ם מ משל ונרא ה ל י כ י אלפי ם מלשו ן למו ד החכמ ה כעני ן ש כ שכתוב ואאלפ ך חכמ ה ויהי ה שלש ת אלפי ם כאל ו אמ ר ש ל שלשת חבורי ם ורמ ז אות ם בשמ ם האחדימשל י והשנ י שי ר השירים ׳ הו א שאמ ר ויה י שיר ו רמ ז לשי ר השירי ם ׳ ״ והזכיר חמש ה ואל ף או ת אל ף ממ ש ׳ והכונ ה כ י יסו ד שי ר השירים כחוכ ר ע ל יסו ד האחרונ ה שבש ם הנקרא ת כ ל ־ ו ועל כ ן וקראנ ה תמי ד אח . ת י כלה * שהר י מל ת כל ה כולל ת שניהם מל ת ב ל וה א באחרונ ה וכשאמ ר ויה י שיר ה חמש ה ואלף בא ר כ י הי ה יסו ד שיר ו ועיקר ו הא ' ״ ״ וידב ר ע ל העעים מ ן האר ז אש ר כלבנו ן ז ה ספ ר קהל ת המיוס ד ע ל ח חכמת הטב ע ״ ״ והשתב ל אי ך נשתמ ש בכ ל החבורי ם ב ל בלשון וידב ר ובחבו ר שי ר השירי ם שהו א קד ש קדשי ם נ ש נשתמש ב ו בלשו ן הרי ה ואמ ר ויה י שיר ו לפ י שהו א מחוב ר על יסו ד ההו־י ה וממעלו ת התור ה מ ה שנברא ת קוד ם ענ״רא העול ם וכ ן דרש ו רז ל הית ההתור ה כתוב ה לפניו בא ש שחור ה ע ל ג כ י א ש לגנ ה וז ו אח ת מ ן הכונו ת שבבראשית שהתחיל ה תור ה כאו ת בי ת בלומ ר בי ת אלפי ם שהוא ראשי ת ולול י שהדב ר ב ן.והי ה מש ה רבינ ו ע ה כות ב כמעתיק מספ ר קדמו ן הי ה ראו י שיאמ ר בתחל ת התור ה ו י וידבר אלה י א ת הדברי ם האל ה א ל מש ה וע ל ק התחי ל ב כמה שהתחי ל ודרש ו רז ל א ריצח ק ל א הי ה ערי ך

להתחיל התור ה כראשי ת.בר א אל א מהחד ש הז ה לכ ס לפ י שהיא מעו ה ראשונ ה שנעטו ו כ ה ישרא ל ומפנ י מ ה פת ח כבראשית משו ס כד ו מעשי ו הני ד לעמ ו " ורכונ ה לומ ר בי כיו ן שהמעו ת ה ם עק ר התור ה ל א הי ה ראו י להיו ת פת ח דבריה ש ל תור ה כ י מ ם במעו ה ומ ה לנ ו לספו ר חדו ש הע ו העול׳היה אפש ר שיהי ה העני ן מסו ר לקבל ת ישרא ל ושל א יכתב בספ ר התור ה והית ה התשוב ה משו ם כ ח מעשי ו הגי ד לעמו כלו ם המשי ך לה ם כ ה מעשי ו שתתפר ס מלכות ו מע ד דרכיו ופעלתי ו ממ ש שחד ש והמעי א מא ץ הנמעאיכל ם לא רע ה הקבירשיהי ה העני ן הגדו ל הז ה מסו ר בי ד הקבל ה רק שתע־י ד עלי ו התור ה כקמתו ך אמונ ת הדו ש העול 'ישי ג האדם ידיע ת הש ם י ת מע ד דרכי ו ופעלותי ו וזא ת הי א ההשגה האפשרי ת כ י ההשלמע ד עעמ ו ומהות ו נמנע ת היא לפ י שענינ ו נסת ר ונעל ם א ף מ ן המלאכי ם והעני ן הגדול הז ה נכל ל כפסו ק אה ר מספ ר משל י והו א ז ה כבו ד א אלהים הסת ר דב ר וכבו ד מלכי ם חקו ר דב ר " שלמ ה המלך עה-נלהלנ ו בז ח ע ל ידי ע הש ם י ת שהו א שנ י חלקי ם נמנע׳ לאפש ר " הנמנ ע הו א החקיר ה ע ל ה ש

השגתו מע ד עצמ ו ומהות ו ׳ וע ל ז ה אמ ר הסת ר דב ר ׳ * האפשר הו א חקיר ת מלכות ו מע ד דרכי ו ופעלותי ו וע ל ז ה אמר וכבו ד מלכי ם חקו ר דב ר והכתו ב הז ה דב ק ע ם הכתו ב שאחריו שמי ם לרו ם ואר ץ לעומ ק שה ם כל ל המעיאו ת ה ו והודיענו כז ה כ י החקיר ה הזא ת האפשרי ת הי א שמ ל לרו ם וארץ לעומ ק שה ם כל ל המעיאו ת בל ו כ י מל ת שמ ל כולל ת האפשרית הי א שמי ם ל ת ואר ץ לעמ ק שה ם בל ל המעיאו ת הגלגלים ומל ת לרו ם כולל ת המלאכי ם שה ם למעל ה מה ם ו וארץ לעומ ק כול ל ב ל גבר א העול ' השפ ל היבש ה והי ם ע ד מעמקי תהומו ת * ״ ול ב מלכי ם אי ן חק ר בנג ד החל ק הראשון הנמנ ע שעלי ו הזכי ר הסת ר דב ר והזכי ר ל ב מלכים כ י עע ס הש ם חנס־ז ר אי ן לחקו ר עלי ו כ י ז ה מ ן ד.נ מ הנמנע וכעני ן ש ג לאיו ב החק ר אלו ה תמע א א ם ע ד ת תכלית שד י תמע א והנ ה משהרבינ ו ע ה שא ל שתי ם אל ה הודיעני נ א א ת דרכי ך הו א החל ק האפש ר והוש ב כז ה אנ י אעביר כ ל טוב י ע ל פני ך " הראנ י נ א א ת כבו ד ך הו א

החלק הנמנ ע והוש ב כז ה ל א תוכ ל לראו ת א ת פנ י ׳ ׳ < ה והנה שתי ם אל ה כש ם שחיי ב אד ם ומעו ה עלי ו להמנ ע מ ח מחקור החל ק הנמנ ע כ ך מעו ה וחרכ ה עלי ו לדרו ש ולחקו ר על החל ק האפש ר כ י כז ה יתרע ה עב ד א ל אדני ו ונדענ ו מתוך פעולותי ו וע ל כ ן חיי ב החכ מ שתתחי ל התור ה בחדו ש העולם להגי ד לעמ ו כ ח מעשי י מפנ י שכ ל שרש י האמונ ה נסממונשעני׳על אמו ג החד ו כ יההדו ש מופ ת ע לההשגה ' והחשגהה מופ ת גדו ל ע ל הנכו א ׳ וע ל אמת ת עונ ש ושכ ר * וכל העקרי ם הגדולי ם האל ה מתבארי ם מ ן הפרש ה הזאת ה הודיענו תחל ה כ י העול ם מחוד ש נכר א י ש מאי׳אה ר שהי י ראשיתו תה ו ובה ו ובר א כ ל הנמעאי ם בשש ה ימי ם ובשש י ברא אד ם והשגי ח עלי ו כשלש ה עניני ם בבריא ה וכיציר ה ובעשייה ״ ״ ועו ה עלי ו במעו ת עש ה ובמעו ת ל א תעש ה ־ ובל ז ה עדו ת ומופ ת גמו ר ע ל ההשגח ה וע ל הנבוא ה כ י ידבר ה א ת האד ם ויעו ה עלי ו לעשו ת מ ה שירענ ו וימנ ע ממנו מ ה שירחיקנ ו * וע ם ז ה נתבא ר השכ ר והענ ש "

כראשית

לעדיק ולרש ע נתבא ר השב ר שהניחת ו בנ ן עד ן בהיות ו ז זכאי באמר ו ויניחה ו בג ן עד ן וגופו ' ונתבא ר העונ ש בחטאו שגר ש את ו מש ם הו א שנאם " ויגר ש א ת האד ם גם נתבא ר העונ ש לקי ן על 1 הרעי ה " והשכ ר ?1תנו ך על 1 שהתהלך ע ם האלהי ם " ג ס ענ ש אנש י דו ר המבו ל על 1 מעשה הזנו ת והו א שהבי א עליה ם המבול 1 והשב ר ?1נ ח העדיק אש ר מע א ח ן בעינ י ה ונעל 1 " וה א למד ת שכל 1 העקרים העעומי םהאל ה נמשכי ם מאמונ ת חדו ש העול ם וכל1 התור ה בל ה מיוסד ת ובנוי ה על1יה ם וכל 1 אה ד ואח ד מ ח מחייב א ת חכר ו הדו ש העול ם מחיי ב ההשגח ה וההשגח ה מחייבת העונ ש והשכ ר ומחייב ת א ת הנבוא ה ומתו ך

הנבוא תב א התור ה וא ב מוכר ח הי ה להתחי׳התו ר בחדו ש העולם וזיה ו שכתו ב בראשי ת בר א אלהי ם א ת השמי ם וא ת "י׳־

בראשית

ע?1 דר ך הפש ט מל ת בראשי 'באל ו אמ ר בראשונ ה ומ ה ש שלא אמ ר בראשונ ה מפנ י שמל ת בראשי ת כולל ת טעמי ם נדודים ועעומי ם רכי ם ונכבדי ם מ ה של א תכלו ל מל ת ב ר בראשונה " ועל 1 דע ת רש י מל ת כראשי ת מל ה סמוכ ה ו וכן כל 1 בראשי ת שבמקר א ול א נבר א ביו ם הראשו ן ר ק ד . האור בלב ד ושיעו ר הסתו׳כראשי ת כריי ת השמי ם והאר ץ והארץ הית ה תה ו וכה ו ויאמ ר אלהי ם יה י או ר והכל 1 נמש ך אחר האו ר ואמ ר ס הו א כמ ו החל ת דב ר ה 'בהוש ע ויאמ ר ה אל 1 הוש ע * ודעת ו ז ל שא ם הית ה כונ ת הכת ו שנברא ו ה השמים והאר ץ כיו ם הראש ו הי ה ?1 ו ?1גתו ׳ בראשונ ה אבל 1 העקר הו א שהי א מל ה בפג י עעמ ה איננ ה סמוכ ה והי א כ במו כאל ו אמ ר בראשונ ה והע ד ע? 1 ז ה הטע ם המל ה ועני ן הפרשה ב י השמי ע והאר ץ ע ם תולתתיה ם נברא ו ביו ם ר א הראשון מאי ן גמו ר ומאפיס ה מוחלט ת וכ ן מעי ד ?1שו ן כ ברא שהו א ?1שי ן הרעא ת י ש מאי ן וזה ו דע ת ר נהמי ה ש שביום ראשו ן נבר א כשהעולי ם שכ ן אמר ו במדר ש ר׳ י יהודה ו ר נחמי ה י יהוד ה א,'בשש ה ימי ם נבר א כל 1 העול ם שכן כתי ב במעש ה של 1 כל 1 יו ם ויו ם ויה י כ ן " רב י נחמי ה אומר ביו ם ראשו ן נבר א כל 1 העול ם שב ן כתי ' תועי א הארץ דב ר שהו א פקי ד ומוכ ן כיד ה מכראשי" ׳ משל 1 ?1 מ הדבר דומ ה לאד ם שזר ע שש ה שעורי ם בכ ת אח ת ז ה יע א ביום ראשו ן וז ה כשנ י וז ה כשליש י וב ן כול ם ובאו ר דע ת ה נחמי ה במשל 1 הז ה כ י החומ ר שממנ ו הי ה הכל 1 נבר א בי ו ראשון ואח ר כ ן נברא ו כ ל הנבראי ם בשש ה ימי ם מחלק י החומר כל 1 אח ד ואח ד ביומ ו וזה ו שכתו ב כ י הו א אמ ר ויה י באר כ י הכל 1 הי ה כאמיר ה וכהוי ה אח ת ואח ר כ ן עו ח ד דבר יו ם כיומ ו והעמי ד הדברי ם והועיא ם לפוע ל ׳ ג1הי ם על1 דר ך הפש ט ?1שו ן אילו ת ופירוש ו בעל 1 הכהו ת כל ם מ ומזה הטע ם ?1 א אמ ר א ל ול א אלו ה כיאסאלהי ם בלשו ן

רכים ו ק אלהי ם קדושי ם הו א כ י הו א בול1? 1 הקדושו ת כל* ם וכן דר ך הלשו ן בממשו ת השפטי ם * אדני ם קש ה בלשו ן ר רב׳ם וז ה ?1גודל 1 מעל ת האדו ן ולרכו י מינ י הממשל ה שי ש ?1ו וז ה ככש ר וד ם א ף כ י בש ם י ת אש ר מינ י הממשל ה של ו אין ?1ה ם מספ ר וכל 1 המושאי ם אי ן ממשות ם ר ק ממנ ו והו א אחד וכחתי ו רכי ם וכ ן מנה ג הלשו ן בשא ר המלו ת לי ל ש מ שמורים הו א יו ם גפירי ם הוא ׳ ועו ד י ש ?1פר ש כ י נקרג א אלהים בבריא ת העול ם ?1פ י שבר א עולמ ו בחכמ ה וכתב ת הוא שבת ו ו ז כחכמ ה יס ד אר ץ בונ ן שמי ם בתבונ ה ׳ וש ם 14הים נאמ ר ע ל החכמ ה והתבונ ה הו א שכתו ב אלהי ם ל א תקל1?1 ותרג ם אנקלו ס דיינ א ופסי ק מל א הו א כ י אלהי ם ש שופט ז ה ישפיל 1 וז ה ירי ם ונקר א בכא ן כש ם הז ה על 1 ש ם ש שברא העול ם כמד ת הדי ן ועל 1 דר ך הקבל ה הש ם הז ה שתי מלו ת אל 1 ה ם והנ ה הנ ה פיר ש היו ד וזכו ר א ת בוראי ך מלא ביו ד והמשכיל 1 יכי ן ׳ א ת השמי ם וא ת האר ץ מל ת א את בכל 1 מקו ם ?1רבו ת ׳ ועל 1 דר ך הפ ש בא ו שנ י אתי ן הלל ו ?1רבות א ת שנ י המרי ם שבר א הקב ה אח ד שעש ה מכנ ו ש שמים ואח ד שעש ה ממנ ו אר ץ וזה ו שאמ ר והאר ץ הית ה תהו וכה ו בא ר כ י האר ץ אחר י הבריא ה הזא ת הית ה תה ו ובהו ופירו ש תה ו וכה ו חמ ר ועור ה בלו מ שהלבי ש לאות ו חמר עור ה וזה ו א ת כל 1 אל ה יד י עשת ה ויהי ו כ? 1 אד ה ואמ ר ואת כ? 1 אל ה כלו מ כ? 1 אל ה הנמעאי ם יד י עשת ה ׳ ואה ב ו ויהיו כל 1 אל ה כעורת ס עת ה ולפ י ז ה ההמ ר נבר א תחל ה ו א ואחריו ?1 א ודת ה כייאהכ י אסיעירהועשי ה ?1פ י שהכי 1 וזמעיא ממנ ו והכבי ש העורו ת ובבריא ה ז ו שהי א כנקוד ה קטנה דק ה ואי ן כ ה ממ ש נברא ו כל 1 הנבראי ם בשמי ם ובארץ ועל 1 דר ך המדר ש א ת השמי ם וא ת הארץ ׳ א ת השמים ?1רבו ת המ ה ולבנ ה כוכבי ם ומזהו ת " וא ת האר ץ ?1רבות אילנו ת ודשאי ם וג ן עדן ־ והדברי ם האל ה כל ל כ ל הנבראי' בעל י גו ף * וה י ?ר ץ ודת ה תה ו ובה ו תה ו הו א ד,ח מ שאין ב ו ממ ש ואי ן הש ם נתפ ש ב ו והו א מלש ו רבותינוזל " בתוהא ע? 1 הראשונו ת שא ם ב א אד ם ?1גזו ר ב ו ש ם תוה א ל 1 ונמלך ?1קרות ו בש ם אח ד ?1פ י של א ?1ר ש עור ה שיתפ ש ב ה השם והחמ ר הז ה נקר א בלשו ן התור ה תה ו ובלשו ן ד. פ חפלוסופים היול1 י ׳ ובה ו ׳ הו א העור ה הנכבש ת ?1חמ ר ו ה והיא מל ה מורכב ת ב ו הו א 3לו מ דב ר שי ש ב ו עור ה ומז ה אמר הכתו ב ונט ה עלי ה ק ו תה ו ואבנ י בה ו ייח ם הק ו ל ת לתהו שהו א החמ ר שאי ן ב ו ממ ש לפ י שהק ו הו א שירא ה ה שיתחס האומ ן מחשב ת הכנ ץ שהו א מקר ה לעשו ת והמל ה נגזרת מ ן קו ה קוית י ה ' וייח ס האבני ם לבה ו שהי א העור ה לפי שהאבני ' ה ם עורוהבני ן ויב א הקשו ר בשנ י הכתובי ם אלה בתחל ה בר א י ש מאי ן כע ל הכחו ת כול ן חומ ר השמי " וחומר האר ץ והאר ץ אחר י הבריא ה הזא ת הית ה תה ו כל ו חמר אי ן ב ו ממ ש והית ה כה ו שהלבי ש אות ה עור ה והזכי ר הכתוב ארב ע יסוד ו שי ש בעור ה ז ו וה ם הא ש ורו ח והמי ם והעפר ומל ת האר ץ כולל ת ארבעת ם והו א כל ל העול ם ה השפל ואע פ שיסו ד העפ ר הו א אחרו ן

הזכירו ראשו ן וב ו א ד

כראשית

ידבר רעל 1 כ ן התחי ל מ ן האר ץ שהי א הנקוד ה והפלוסופ י :,,ראוה נקוד ה ?1פ י שהי א ?1מט ה מ ן הגלגלי ם נתונ ה כמוכ ם כנקודה בתו ך העגו ל וקראו ה נ כ מרכ ז העול ם ?1פ י שהי א קנוע וקיימ ת אי ן ?1 ה תנוע ה כל ל בכלל ה ר ק בחלקי ה כעני ' שכתוב והאר ץ לעול ם עמד ת והנ ה הי א כהפ ך מ ן הגלג ל העלע המקי ף כ י ז ה עלי ו כתכלי ת הדקו 'והזכו ת וז ה תהתו ן בתכלית העוב י והעכירו ת ואח ר שהתחי ל מ ן האר ץ הז ר לסדר היסודו ת בסדו ר הראו י והו א הא ש והרו ח והמי ם " הזכיר וחש ך הו א הא ש היסודי ת שהי א חשכ ה והקדימ ו לרוח מפנ י שהא ש מקי ף ע ל הרוח־הקד י הרו ח למי ם כ י כ הרוח מקי ף ע ל המי ס והמי ם מקיפ י ע ל האר ץ והסד ר הז ה בע2מו מעאנ ו בספ ר קהל ת ובספ ר איו ב וכש ם שהתחי ל כאן כ ן הנקו ד שא ם והא ר הי ת תה ו וכה ו כ ן התחי ל בספ ר קהלת מ ן הנקוד ה שא ס והאר ץ לעול " עמד ת והזכי ר אחר י כן וזר ח השמ ש וב א השמ ש ז ה הו א יסו ד הא ש וא ט אחר י כן סוב ב סוב ב הול ך הרו ח ואמ ר אחר י כ ן כ ל הנחלי׳הולכי ' 14 הי ם " • וכ ן כאיו ב התחי ל מ ן הנקוד ה ג ב שא ט כ י הו א לקערת האר ץ יבי ט תח ת כ ל השמי ם ירא ה " זה ו יסו ד הא ש לעשות לרו ח משק ל ומי ם הכ ן במדד . הו א הסדו ר עעמ ו שבבא כס פ בראש י ג ם קה ל לפ י ששלש ת ס פ המח ק ודברי ה מיוסדים ע ל חכמ ת הטב ע והודיענ ו הכתו ב בכאןיבאמר ו והארץ הית ה תה ו ובה ו כ י האר ץ לבש ה עור ה והחש ך שהו א האש מקי ף למעל ה מ ן המי 'והעפ ר מעורב״שקר א לשניה ם יחד תהו ם כמ י הי ם שהעפ ר מעור ב בה ם וה ם נקרא י תהו ם כענין שכתו ב תהו ם יסובבנ י והרו ח מנשב ת ותבנ ס בחש ך ותדחף ע ל המי ם ומ ה שאמ ר ורו ח אלדי ם הי ה ראו י לומ ר והדוח אב ל ייח ס הרו ח לש ם.לד י לרו ב דקות ה אע פ שהא ש דקה יות ר מ ן הדו ח ביו ן שהועי א הא ש בלשו״הש ך ל א דע ה ליחסו א ל הש ם יתב " וע ל דר ך המדר ש בראשי ת בר א 4!דים א ת השמי ם וא ת האר ץ בזכו ת נ דברי ם נבר א העול ם בזכות הל ה *בזכו ת מעשרו ת בזכו ת בכודיס׳אי ן ראשי ת *1 א הלה שנ א ראשי ת עריסותיכ ם חל ה תרימרואי ן ראשי ת 4! א מעשרות ש ג ראשי ת דגנ ך • * ואי ן ראשי ת ג1 א בבודי׳ש נ ראשית בכור י אדמת ך ועו ד אמד ו בזכו ת משד , שנא מ ויר א ראשי'ל ו וכ ל המע ל ה14ךר ך אה ד לה ן וכל ן רמ ז ע ל אחדו ת החכמה הנקרא ת ראשי ת וכ ן מל ת בראשי ת כתמ ו ירושלמ י כחכמתא כ י מעו ת הבכוד י רמ ז לאחדו ת וכ ן מעו ת המעש ר כי חשבו ן עשר ה מפר ש ומגל ה כ ח האח ד וכ ן החלהמעו ה יחידה בעיסודומ ה שא ם בזכו ת מש ה לפ י שמעינ ו ב ו ראשי ' ומשם זכ ה לקב ל התו ר *וא ם תשכי ל תמע א ב י מל ת בראשי " תרמוז ע ל בני ן בי ת ראש ו שעמ ד ת י שנ ה במני ן בזא ת יב א אהרן 14 הקדש*וככ ר ידע ת מאמרבות י ז ל שבי׳המק ד נבר א קודם השמי ם והאר ץ * ומפנ י ז ה הקדי ם מל ת בראשי ת בדא ואח ר ב ך א ת השמי ם וא ת האר ץ * ׳

ולפי שעתי ד ליחר ב אמ ר והאר ץ הית ה תה ו ובה ו לפ י שנסתלקה שכינ ה מישרא ל ״ ״ ויו ה

אלדים מרחפ ת ע ל פנ י המי ם ׳ ז ו התור ה שהובטהנ ו ב ה כי ל א תשכ ח מפ י זרענ ו א ף עלפ י שאנחנ ו בגלו ת "

ויאמר אלדי ׳ יה י או ד לרמו ז ע ל ימו ת המשי ח שהזכי ר ב ו הכתוב קומ י אוד י כ י ב א אוד ך וכבו ד ה עלי ך זד ח " ויבדל אלדי ם בי ן האו ר ובי ן החש ך ב י ב ו יבדי ל הקכ ה בי ן ישראל שקו ו לישוע ה ובי ן האמו ת השדרי ם בחש ך * *

ואל העני ן הז ה רמז ו רבותינ ו זל" כשהוכיח ו מ ן הכתו ב הז ה ארבע ה מלביו ת והוא שדרש ו והאר ץ היתד . תה ו * ז ו מלכו ת בב ל * ובה ו * ז ו מלכות מדי׳וחש ך ז ו מלכו ת יון־תהום־ז ו מלכו ת אדום־ורו ה 14דים*זו רוח ו ש ל משי ח * * וכאו ר המדר ש הז ה ב י הש ם יוז בפרש ה ז ו מני ד מראשי ת אחרי ה והכתו ב כוי ן לרמו ז סוף הז מ כתחד׳הז מ להור ל כ י תכל י כ ת הברי א הי א לימו ת המשיח׳חהו תח ל המחשב ' סו ף המע ש וא ם תשכי ל

עוד תמ ע כ י י ש במל ת בראשי 'א ש ברית׳וקעו ד בראשי י שתי תיבו ת בר א שי ת אל ו השיתי ן שנברא ו משש ת ימ י בראשית * וכ ן עו ד בר א תי ש ז ה איל ו ש ל יעח ק שנבר א מששת ימ י בראשי ת * ׳ ועו ד בראשי ת * מלשו ן ארש ת והוא הדבו ר בעני ן שכתו ב וארש ת שפתי ו ובאור ו בי ' ארשת כלומ ר כי " מאמרו ת נבי א העול ם * וד ע והב ן ב י העולם ^כר א בתשרי ׳ ומל ת בראשי ת תרמו ז לז ה ובדב ר ז ה נחלקו בג ס רב י 14יע ז ורב י יהושע*רב י 4!יעז ' או ם בתשר י נברא העול " ר יהוש ע או ט בניס ן נבר א העול ם ואעפ ׳ שר ' אליעזר ו ר יהוש ע הלכ ה כרכ י יהוש ע בכ ר הכריע ו בג ט בזה כ ר 14יעז ר הו א שאמר ו כמא ן מעלינ ן האידנ א ז ה היו " תחלת מעשי ך כמא ן כרב י 14יעז ר ׳ " וע ל דר ך השכ ל כראשית בר א 4!די ם א ת השמי ם וא ת האר ץ * ידו ע כ י המעיאות כל ו נחל ק ע ל שלש ה חלקי ם *החל ק הראש ו עול * המלאכי * החל ק השנ י עול ם הגלגלי ם החל ק השליש י עולם השפ ל הז ה ׳ ותכ ה הנסת ר בר א שלשת ן ומל ת כראשית תרמו ז הכ ח הנסת ר כ י הו א ראשי 'כ ל ראשי ׳ כל י ראשית והו א כר א תחל ה עול ם המלאכי ם שה ם נקי״אי ם בכתובים 14רי ם ועול ם הגלגלי ם וה ם השמי ' והעול ' השפ ל והוא האר ץ ׳ " ומכ ה דעני ן הז ה ל א הי ה יכו ל להקדי ם ולומר אלדי ם כר א כראשי ת והעור ך לומ ר כראשי ת נר א אלדים כד י שתהי ה מל ת בר א חוזר ת למל ת כראשי ת ותכי ן מזה ב י הב ח הנסת ר שהו א ראשי ת בר א *1ד י וה ס המלאכי ׳ והשמי׳־והס הגלנלי׳־וא ת הארץ־והו א העול ם השפ ל מגלג ל הירח ולמט ה הכ ל נקר א כש ם אר ץ ככלל־והכתו ב שאחרי ו מבאר ז ה ׳ והאר ץ רדת ה תה ו ובה ו * כלומ ר האר ץ שהזמ ר תחלה שהו א ש ם הכל ל הית ה בהברא ה תה ו כלומ ר הומ ר שקבל עורו ת אר ב יסודו ת הרמוזי 'בכתוב * והנ ה לש ו אר ץ שם משות ף נאמ ר ע ל הכלל׳ונאמ ר נ ס כ ן ע ל הפרט־ויק ר אלדים ליבש ה אר ץ ״ וא ם כ ן תהי ה מל ת והאר ץ * ש ם על הכל ל ארב ע יסודו ת * ומל ת תה ו ובה ו * ע ל יסו ד העפ ר בפרט ר ק משמעו ת תה ו וכה ו יסו ר העפ ר שאי ן כ ו נמע א ועריך את ה לדע ת כ י מני ן הגלגלי ם תתקנ ה כמני ן השמים וכ ן נמע א כפרק י מרכב ה כשע ה שהקב ה יור ד משמי השמי ם מתש ע מאו׳וחמשי ם וחמש ה רקיעי ם ויוש ב על כס א כבוד ו בערב ו כ ל שער י רקי ע וכ ל שער י ערבו ת

כראשית

אומדי שא ו שער י ראשי ב ונ ו ׳ ׳ וכ ן עו ד בדר ך אר ץ רבד . הקכה שלי ט כרו ם יחיד י אה ד ושמ ו אה ד והו א שוכ ן כשל 1 י מאות ותשעי ם רקיעי ם וכל 1 רקי ע ורקי ע שמ ו וכנוי ו נקו ד עליהם׳ והזכיר ו ש ם ז ה בעני ן פסו ק האזינ ו השמי ם וש ם אכתוב המדר ש הז ה בע ה ׳ אכל 1 ?1כל 1 הפח ו שא י אפש ר ?1המעיט מנינ ם ?1דע ת רבותינ ו חכמ י האמ ת ה ס שכע ה " והוא שדרש ו כמסכ ת הגינ ה פר ק א י דורשי ן א ט ר ב יהו ד שני רקיעי ם הס ־ שנ א ה ן ?1 ה ג1די ך השמי ם ושמ י השמיס , ריש ?1קי ש אמ ר ז ואל ו ה ן " דלוךרקיע׳שחנ ך ׳זבול * מכון מעוץ״ערב ו • ולדע ת חכמ י המחק ר וה ס הפלוסופי ' הס ט ׳ואל ו ה ן גלג ל המקיף־שנ י לו־נלג ל המזלות־ואחרי ו ז גלגלים של 1 ז כוככ י ?1כ ת שה ם שע ם הנכל - * ואח ר ט גלגלים אל ה ארכ ע ים־ מ שהסדו ר שלה ן אש׳רוח׳מ י ׳עפ ר והסימן ?1ה ס ארמ ע וכב ר הזכי ר שלמ ה בסדו ר הז ה כפסו ק אהדוהוא שאמ ר מ י על ה שמי ' ויר ד מ י אס ף רו ח כחפני ו ומי צר ר מי ס בשמל ה מ י הקי ם כ? 1 אפס י אר ץ ׳ ׳ ודע ת הפלוסופיס שיסו ד הא ש קונ ה הומ ו מגלג ל הלבנ ה שהו א למעלה ממנ ו וסמו ך ?1 ו יז ה כהתמד ת תנוע ת והגלגל 1 שהר י כידוע שכ ל גש ם מתנוע ע הו א מחמ ס ומלהי ב כ ל הקרו ב ג1יו כהתמד ת תנועתו־וכ ל שב ן כאש ר יחי ה הג ש המתנוע ע גדול ור ב כ ח שיוסי ף חו ס גד ל תקי ף ואמי ץ ׳ וע ל כ ן גלג ל הלבנה הו א מחמ ם ומלהי ב הקרו ב אלי ו אכ ל הו א כעצמ ו לא יתל ה ול א יתח ם ׳כ י המר ו ז ך וד ק איננ ו כחו ל היסוד י לקבל פעולו ת נכריות׳ומפנייז ה יסו ד חא ש שטכע ו לעלו ת למעלה אינ ו עול ה א ל ל א תכלי ת ב י שט ח הגלג ל מפסי ק נהיו חמר ו חז ק כרא י מוצ ק וע ד ש ם יעל ה דר ך גכול ו ול א יעכרנהו כש ם שמפסי ק שט ח האר ץ שהמי ם שטבע ' לרד ת למטה אינ ן עוכרי ן אות ה ׳ וככ ר הודעתי ך למעל ה כ י העולם נבר א בתשר י שמזל ו מאזנים ׳ וכ ן יור ה הבתו׳השג י שלאחר ז ה הו א שאמ ר ורו ח.נ1די ם מרחפ ת ע ל פנ י המים " וידוע ב י מז ל הרו ח הו א מאזני ם ומז ל המי ם הו א עקר ב ובאור הכתו ב אימת י כראיהקב ה א ת השמי ם וא ת האר ץ כזמן שהיתר . רו ח ג1די ם צומח ת ועול ה כבק ר בלומ ר כזמ ן שמאזנים שהו א מז ל הרו ח מרחפ ת ע ל פנ י המי ם שהו א סמוך לעקר ב שהו א מז ל המי ם ׳ וטע ם קריא ת השמו ת מאזנים ועקרב׳וכ ן שא ר המזלו ת כוכבי ם מקו ב צי ם ה ם בצורת מאזטועקרב׳וכ ך נתקבצ ו כזמ ן המבו ל כעור ה ז ו קכוץ בוככי ם בעור ת טל ה וכ ן כעור ה שור ׳ וכ ן תאומי ם ; שהוא עור ת אד ם וב ן עור ת סרט ן שהו א עור ת חי ה ׳ וכ ן צורת מאזני ם ועקר ב וכ ן עור ת דל י שהו א עור ת א ד דול ה מים ונקרא ו אחר י כ ן כשמו ת הלל ו כפ י אות ן צור ו שנרא ו כהן כזמ ן המבו ל ונרא ה לומ ר כ י טע ם הראו ת בז ס המבו ל בצורה ז ו כד י שנתעור ר ע ל ההשג ח מתו ך הורא ת השמ ל וכמו שנמצ א לרבותינ ו ז ל במדרש ם ׳ וי ש ל ך לדע ת ג ם כן כ י מול ד תשר י שכ ו נבר א העול ם הי ה כחר ד ^ ו נברא ו המאורות ׳ ומאי ן נוד ע ז ה ממול ד ניס ן הב א מאחרי ו אכ ל מאחר שהמאורו ת ל א נברא ו ע ד יו ם רכיע י אנ ו יודעי ן כברור שמעול ם ל א הי ה כחר ד אכ ל הו א החשבו ן תאמת י

אצל חכמ י התכונ ה ׳ ׳ ומ ה שתקנ י לומ ר כתפל ה ז ה הי ו תחלת מעשי ך אפ ש לנ ו לו ט כ ן כי ן לסימ ן כחר ד כי ן לסימ ן ויד#אם אנ ו מוני ן לסימ ן וי ד והו א שנבר א אד ם כיו ם שש י אחר עבו ר י ב שעו ת מ ן הליל ה ו ב שעו ת מ ן חי ו יהי ה באו ' תחלת מעשי ך לדי ן " ואי ן ערי ך לומ ר בסימ ן כחר ד כ י כאור מעשי ך ע ל יו ם שב י שהו א תחל ת העשיר . שנא " ויע ש 11דים א ת הרקיע׳שהר י כיו ס הראשו ן ל א הוזכ ר ב ו עשיי ה אלא בריא ה וזה ו לשו ן מעשי ך ול א אמ ר ברואי ך ׳ " ועל דר ך הקבל ה כראשי * בר א 11ד י א ת השמ י וא ת האר ץ יש ככתו ב הזר . 0* ד עש ר ספיר ו ׳והשמי ם והא ר ה ם השמי ' והארץ העליוני ם שאינ ם מכל ל הגלגלי ם וה ס הנקראי ם שמי קד ם ואר ץ החיי ם ׳ ׳ ומל ת כראשי ת תרמו ז א ל ה ח

החכמה בעני ן שכתו ב ראשי ת חכמ ה " " וכ ן הבי ת רמ ז

לחכמה שהי א שני ה בספירו ת והר י ל ך מל ת כראשי ת חא ו האות הראשונ ה והמל ה ה ם עדו ת ע ל החכמ ה ־ ולפ י מ שהכל נמש ך ונאצ ל מ ן החכמ ה כא ה הבי ת רכת י ואע פ שהיא שני ה בספירו ת ראשונ ה הי א לעני ן השגתנ ו וזה ו פ פירוש כי ת ש ל כראשי ת חכמ ה שהי א ראשי ת שהר י הספירה הקודמ ת ל ה אי ן אנ ו רשאי ן להרה ר כ ה ולכ ך נקראת אי ן וזה ו והחכמ ה מא י תמצ א ע ל דר ך ההודע ה ל א על דר ך שאל ה ומכ ל מקו ם נרמז ת הי א בעוקע ו ש ל בית ' ו ומזה דרש ו חכמ י ד.א מ אומד י לבי ת מ י כרא ך מרא ה לה ן כעוקעה כלפ י אל ף שהו א הכת ר " וד ע והב ן כ י על ת העלות למעל ה מ ן הכת ר וזה ו מאמ ר ספ ר י עיר ה עש ר

ספירות כל י מ ה עש ר ול א תש ע עש ר ול א אח ת עשר ה פירוש עש ר ול א תש ע שהר י הכת ר י ש לחשו ב מ ן הכל ל לפי שכ ל שא ר הספירו ת נמשכו ת ממנ ו כ י הו א מקו ר נוב ע שהבל תלויי ן כ ו עש ר ול א אח ת עשר ה לפ י שאי ן לחשו ב מן הכל ל מ ה למעל ה מ ן הכת ר והו א על ת העלו ת והו א דכ ר נעלם אי ן לומ ר עלי ו ל א י ש ול א אי ן * וזה ו לשו ן עש ר ספירות כל י מ ה עש ר ספירו ת ש ל כל י מ ה כלומ ר נאצלו ת מכלימה ־ ומז ה העריכ ו חכמ י האמ ת קוצ ו ש ל יו ד שהוא רמ ז לעל ת העלו ת שהו א למעל ה מכ ל העשר ה וכיו ן שכל העש ר ה ם האצילו ת הנ ה המאצי ל שהו א על ת העלו ת נפרד מה ן זה ו פירו ש עש ר ול א אח ת עשר ה " ומ ה שכתב ש ם בספ ר יציר ה חק ק ול א הזכי ר מ י החוק ק הכוג ה על הכת ר כ י הדכ ר החקו ק ה ם ג״ספרי ' שה ם שלש ה אותיו ת של ש ם שחק ק הכת ר וה ן יה ו שה ן אותיו ת מתכרכו ת ומברכות ב ל מתבר ך וה ם ג ם כ ן ספ ר ספ ר וספו ר ׳ ספ ר

היא החכמ ה וקרא ה ספ ר לפ י שהדורו ת הולכי ם ואי ן החכמה נשאר ת כ י א ס ע ל יד י ספ ר ומז ה נקרא ת א ף החכמה העליונ ה ספ ר ספ ר הו א הכינ ה שא ד מונ ה כ ה וה ו מלשון ספיר ה ומני ן וכ ן אמ ר הכתו ב כדבר י הימי ם ויספ ר שלמה א ת כ ל האנשי ם הגרי ם אש ר כאר ץ ישרא ל אחר י ה הספר אש ר ספר ם דו ד אכי ו ספו ר הו א שא ר

הספירות שאפש ר לבנ י אד ם להשיג ם ולדב ר כח ס ׳ וד ע כי הספ ר הו א היוד * ספ ר הו א ההא ׳ ספו ר הו א הואל והו א התפאר ת שהי א מדר . ששי ת והב ן " וככ ר

בראשית

•רעת כ י מל ת ספ ר חשבונ ה ש ם רא ם ק שליש ה ספרי ם ה ם שמות של 1 שכלואע פ שכחותיה ם רכי ם שלש ת עק ר אחריהם * ו ק ג ' אותיו ת של 1 ש ם הנ ה ה ס עק ר אח ד הו א החוקק העולי ם הו א הכת ר שהו א נמש ך מעלי ת העל ו הנקר א אין סי ף " וי ש לי ך להתכונ ן כפרש ת מר ה כמ ה שאם ' הכתו " שם ש ם לי ו ה ק ומשפ ט וש ם נסה ו ׳ * אלדי ם התשוב ה והוא כר א העולי ם ואלי ו נונ ת תפליתנ ו כרא ש השנ ה * ומ ה שכתוב דתפליל י אברה ם אל י האלדי ם על י האחרונ ה נאמ ר * ״ וכן אמ ר דו ד ע ה אג י אל י אלידי ם אקר א ׳ ועל 1

התשובה נאמ ר כ י א ם ליבינ ה תקרא־והתשוב ה נקרא ת כינ ה שהיא נתונ ה בי ן חמ ש ראשונו ת ואקר א ותקר א לשו ן תפלה בלשו ן ויקר א ש ם אבר ם שתרגומ ו ועל י * א ת וא ת לרבות הגבור ה והתפאי ת • ״ השמי ם התפאר ת והו א העדן ׳ ושנ י עמודי ם הנקראי ם נע ת והו ד נכללי '

כמלת השמי ם כלומ ר השמי ם ושנ י עמודי ו כ י מאח ד של א מעינו בריא ה לעמוד י שמי ם ע ל ב ל פני ם י ש לנ ו לומ ר ש ג שנכללו ככל ל השמי ם ג ם העדי ק נכל ל עמה ם שהו א עמו ד שהעולם נתקיי ם ב ו "א ו אפש ר לומ ר כ י רבו י הוא ר ש ל וא ת בא לרבו ת ג עמודי ם אל ה ׳ * האר ץ הו א הג ן המקב ל מעדן " ׳ והאר ץ היתד , ׳ יחר ן עז ה מ ה רדת ה תחל ה ־ ונקר א בשם אר ץ כ * הי א סי ף הבני ן ׳ ואמ ר היתד . כלומ ר עק * הויתה מאות ה הוי ה שהית ה והי א החכמ ה הקוד ם יכ ל ־ ' תהרהוא הבינ ה שהו א ק ו ירו ק שהו א מק־ ף א ת כ ל העולם * בהו־המורה דב ר שמתחי ל להעטיי ר הו א הגדול ה * ״ וחשךהוא הגבור ה ׳ * ועו ד י ש בכתו ב הז ה רמ ז כמ ה ימ י העולם• והו א מבוא ר מא ד ממ ה שאמר ו רזל׳שיתאאלפ י שני הו י עלמ א והמשכי ל יכי ן " לר ך הזכיר״מי ד והאר ץ היתד, מה ו ובה ו לרמו ז ע ל אה ד חיו ב ג ם כתיב ה הראשונ ה של ש ם ב ן מ ב היוע א ממנ ו תמע א כ ן רמו ז כ " העול ' שנכ ד בששה יות ץ ויחר ב וז ה מבוא ר ׳ וד ע כ י מ ה של א פיר ש הכתוב השמי ם מ ה הי ו תחל ה במ ו שפיר ש באר ץ ממו ך שפירש עני ן האר ץ תוכ ל להבי ן עני ן השמי ם וע ל ז ה סמ ך ושת ק של א הזכי ר עני ן השמי ם ול א פיר ש □ד, הי ו הגלגלי ם קוד ם הגיע ם א ל תכלית ם כמ ו שה ם היום " אבל לפ י הקבל ה שרמזת י ל ך יב א הענ י אמ ת ויעי ב נכו ן וקייס כשל א פיר ש עני ן השמי ם לפ י שה ם העד ן והיא ך יוכל לפר ש מ ה הי ה תחל ה * וכב ר דרש ו ר זי ל עי ן ל א דאתה *!ד י זולת ך ז ה עד ן של א ראת ה ע ץ מעול ם ולכ ך נל ה ענינו וכת ם הנסתרו ת והארי ך בנגלו ת ־ ׳ והב ן ז ה היט ב כי השמי ם והאר ץ שבפנ י ראשו ן ה ם התפא ר והעטר ה וה ם העדן והג ן שבכתו ב מזכי ר לפני ם וזה ו מדר ש רזיל 'שנכד ' גן ע ד ן קוד ם שנבר א העול ם וא ס הג ן נבר א כ ל ש ק העדן ' שהרי הג ן נטו ע ב ו הו א שכתו ב ויט ע ה אלדי ם ג ן בעד ן מקדם " וי ש ל ך לדע ת □ י י ש בידינ ו קבל ה בפסו ק ז ה ש ל בראשית שממנ ו יוע א ש ם ב ן מ ב המיוח ס למד ת הד י ע ד בית ש ל גה ר א ך ע ל יד י ערופי ם דכי ם " וא ם תעי ר עינ י הלב תמע א ב ו המנ ץ ש ל כחר ד שזכרת י למעל ה הו א רשו ם

בפלשד. ואותיותי ו ארבעת ם בי ן ב ל או ת ואו ת מ ב אותיו ת * והמשכיל יבי ן יוכ ל להבחי ן כ י אי ן ז ה דר ך מלך ה אב ל הו א מופת גמו ר ע ל הדו ש העול ם כ י בטי ס הרי ם ילד ו ול א הי ה בהרד הי ה מד ת דינ ו ש ל עול ם במקו ם בהי ד פוע ל באי ן כלי ומועי א כל י למעשה ו וז ה מבואי * ׳ ״ ויאמ ר אלוי ם י מלת אמי ר הי א * החפ ץ ומ ה תא ם נפש ך מ ה תדע ה ותחפ ץ ׳ או יהי ה עני ן ויאמ ר גז ר בענ ץ שנ א ותנז ר אומ ר ויק ס לך ׳ • יה י או י ויה י או ד * ע ל דר ך הפש ט שנ י אורי ם היו " הראשו ן האו ר שמשתמשי ן ב ו בעול ם הז ה הו א או ר המה ולבנ ה * והשנ י האו ר הגנו ז לעריקי ם לעתי ד לב א ׳ וידוע כ י האר י שמשתמשי ן ב ו בעול ם הז ה הו א נאע ל מ ן האור הגנו ז לעריקי ם לעתי ד לב א וזה ו שדרש ו רזל־מ־בל ת אויה ש ל מעל ה גלג ל המ ה ־ ׳ שנ י אורי ' ג1 ו * הגנו ז והנגל ה רמוזים בפב־ ק אח ד הו א ש ב זו ב מ ה ר ב טוב ך וג ו ב י ד ב טו ב העפון הו א האו ר הגנו ז ־ פעל ת לחוסי ם ב ך ׳ הו א האו ר הנגלה כלומ ד ממנ ו פעל ת או ר נגל ה לחוסי ם ב ך בעל ך בעולם הז ה וזה ו נג ד בנ י אד ם ׳ * וא ל תתמ ה ותאמ ר והלא־ ל א נברא ו המאויר ת ע ד יו ם רביע י כ י המאמ ר ביו ם רביעי הו א שגז ר שיאיר ו למט ה לאר ץ זה ו שאמ ד להאי ר ע ל הארץ שהר י ביו ם ראשו ן ל א הי ו מניעי ן האור ה למט ה כ י אם כמד ע " וע ל דר ך המדר ש יה י או י ויה י או י " מל ך בשר וד ם מדלי ק נ ד מנ ד דלו ק שמ א יכי ל להדלי ק נ ר מתו ך החש והנ ה מת ו הח ש מוע י אור ה ש ג וה ש ע ל פכ י תה ו ־ * וכתיב בתרי ה ויאמ ר אלדי ם יה י או ר " וזה ו שסת ו מגל ה עמוקות מנ י חש ך ויוע א לאו ד עלמו ת " ואמ י דניג 1 והו א נלי עמיקת א ומסתי ת יד ע מ ה בחשוב ה ונהוי א עמי ה שר י " עמיק־זא * ז ה מעש ה מרכב ה ־ ובסתר ת ־ ז ה מעש ה בראשי, " ידע מ ה בהשוכ ה ׳ וחש ך ע ל פג י תהו ם " ונהור א עמי ה שת ויאמ ר *1די ם יה י או ר ׳ * ואח ר שנתבא ר שהועי א האור מתו ך החש ך למדנ ו מז ה שהליל ה כול ל א ת היו ם ואפשר שיקר א הליל ה בש ם י ו ׳ ומז ה אנ ו או מ בליל י ראש י חדשים א ת יו ם רא ש החד ש הז ה ג ם בליל י ימי ם טובי ם א ת יום ה ג המעו ת הז ה דא ת יו ם ה ג הסכו ת הז ה לפ י שהליל׳הו א בכלל היו ם אב ל היו ם אינ ו נקר א בש ם ליל ה.אל א בש ם יו ם בלב* אמ ר סימו ן ה פעמ י כת י כא ן אור ה בנג ד ה חומש י תלד יה י או ר * כנג ד 0 פ בראש י שב ו נווע ס הקבהובד א עולמו * ויה י אן. 4 * כנ ג וע ה שמו ת שב ו נגג1 ו ישר.ג 1 ממער י דעאו מאפל ה * * וכתי ב בי ה ולב ל בנ י ישרא ל הי ה או ר במושבותם " • ויר א אלדי ם א ת האור *

כנגד ספ ר וירך א שהו א מל א הלכו ת הרב ה * ויבר ל אלדי ם בין האו ר * כנג ד כפי * במדב ר ׳ שב ו נבדל ו ישרא ל בי ן יועא י מערים לבא י האר ץ " ויקר א אלרי ם לאו ר ׳ כנג ד משנ ה תורה שהו א מל א מעו ת ודיב ה ״ ״ באו ר המדר ש הז ה ב ה אוריםהללו * הא י או ר בריא תהעולם' * הב ' או ר הגאלה״ ה ג או ד התשוב ה * שהמבי א קרב ן ש ב בתשוב ה נומתודה עלי ו " ^ ה ד או ר בי ת המקד ש " ה ה או ר התור ה והמעות ״ וע ל דר ך השכ ל יה י או ר ויה י או ר * האו ד

^ ׳׳ ד

כראשית

*. י •

נתהוו כל 1 שא ר המעוו ת אש ר ?1מט ה מכנ ו וה ם השמי ם

והארץ ואגודל 1 מעלת ו ב א המאמ ר ל ר 14יעז י בפרקי ו שמ י מהיכן נברא ו מאו ר ?1בוש ו בא ר ?1 ך שמביאו ת השמ י הנ ה הוא מאמ ת ז ה האו ר " ואמ ר או ר ?1בוש ו ?1פ י שהאו ר הז ה מפסיק בינ ו ובי ן שא ר בריותי ו כלבו ש הז ה המפסי ק בי ן הלובשו ובי ן זולת ו והנ ה הש ם י ת פוע ל פעמותי ו בבל1? 1 המציאות באמצעו ת מלא ך ובל 1 מלא ך כפ י השוהו ת וא ם כן בונ ת המאמ ר הז ה שמי ם מהיכ ן נברא ו מאו ר לבוש ו כ * השמים שה ם בעל1* ־ החומ ר נברא ו מכ ה ז ה האו ר הו א עול ם המואבים שהו א עור ה בלב ד והשמי ם שה ם חומ ר צריכי ן הם ?1מואבי ם שה ם צור ה ב י הצור ה נורמ ת מציא ו החומ ר ואין החומ ר גור ם מציאו ת הצור ה כ י י ש צור ה בלת י חומ ר ואין חומ ר בלת י עור ה ׳ והנ ה המאמ ר הז ה של ם אינ ו נוס ח לדעת הקדמו ת בל? 1 • ׳ רעל 1 דר ך הנןבל ה יה י או ר ויה י או ר ; אין תחל ת הוי ת האו ר הז ה כמא ט הזו ז כ י כב ר הי ה במא מ כראשי שה ו מא ט ראש ו ומז ה א ט רז ל בראש י נמ י מא ט הוא * ובאות ו מאמ ר הי ה האו ר מכוסה8ועת ה במאמ ר יהי או ר גל ה אות ו והגביל ו להתבונ ן ב ו וזה ו שרמז ו לנ ו חכמי האמ ת יה י או ר ויה ' ק ׳ אי ן בת ו בא ן ׳ ג1 א ויה י או ר בבר הי ה כמעש ה בראשי " וי ש ל ך לדע ת כ י האו ר הז ה נקרא טו ב ונקר א ת : טו ב הצפו ן שישרא ל זוכי ן אלי ו * וזה ו שכתוב מ ה ר ב טוב ך אש ר צפנ ת וג ו ׳ " וכתי ב ור ב טו ב

לבית ישר.ג 1 וזה ו שדרש ו ז ל אמ ר דו ד ע ה האי ר לנ ו מאות ו האור שנא ' ג 1 ה ויא ר לנ ו * וכתי ב ה אור י וישע י והב ן ז ה " וצריך את ה לדע ת כ י עת ה במאמ ר הז ה יה י או ר התחי ל בריאת העול ם ונבר א בב ה באלו ל זכ ר לדב ר יה י או ר ׳ כלומר מל ת יה י ומ ה שאמ ר בתשר י נבר א העול ם באור ו בתשרי נשלמ ה הבריא ה ב י ב ו נכר א אד ם שהו א תשלו ם הבריאה ונמ ר הכ ל ׳ כ י הו א חות ם תבני ת ומפנ י ז ה ל א יבל ו לומר באלו ל נבר א העול ם כ י הלכ ו אח ר הגמ ר והחתימה־ " ויש ל ך להשכי ל כ י זמ ן קדימ ת התור ה לעול ם מכראשי *

עד יה י או ד כנרמ ז במל ת בראשי ת באלפי ם י ש שהי ה ראשית " וב ן מעינ ו במדר ש בראשי ת רב ה יה י ער ב א ץ כתיב כא ן * אל א ויה י ער ב " מכא ן שהי ה סד ר זמני ם קוד ם לכן עב " ואע פ שהזמ ן נבר א וקוד ם הבריא ה ל א הי ה זמן הזכי ר זמני ם ע ל אות ן ב ג1פי ם שנ ה כ י אי ן אות ן הימי ם כימי אנו ש אב ל יו ם מאות ן הימ י שמה ם השני ם שאי ן לה ם חקרכענין שכתל*ה ן ג 1 שגי א ול א נד ע מס פ שני ו ול א חק ר ובתי* הכימ י אנ ו ימי ך ונ ו וכי ד ושנותי ך ל א יתמ ו "ובאו ת י זמנים על ה במחשב ה לכרא ת אל ף דו ר ונמח ו מה ן תתקע ד דורות מאות ן אל ף דו ר כלומ ר נמח ו במחשב ה ל א שיצא ו לידי פוע ל כ י המחשב ה הקודמ ת לכ ל ידע ה כ י יהי ו רשעי ם אם יביא ו ולכ ך נתנ ה תור ה לכ ו דורו ת משבר א העול ם כד י להשלים אל ף דו ד ׳ ״ וזה ו דב ר צוד . לאל ף דו ר ׳ כאור ו לסוף אל ף דו ר ׳ • ודורו ת הלל ו הזכירו ם רבותי י ז ל כפר ק

אין דורשי ן אמר ו נה ר דנו ר נגי ד ונפי ק וג ל ׳ מהיכ א קא שקי ל מזיע ת ש ל חיו ת להיב א ק א שפי ך ע ל ר א רשעי " לגיד,נ ס ש ג הנ ה סעד ת ה חמ ה יצא ה וג ו ׳ ר ב אח א ב ר

יעקב אמ ד ע ל אש ר קמט ו כל א ע ת " אמ ר רב י שמעו ן הסידא אל ו תש ע מאו ת ושבעי ם וארב ע דורו ת שקומט ו להבראות קוד ם שנבר א העול ם ול א נברא ו שת׳ל ן הקב ה בכל דו ר ודו ר וה ן ה ן עז י פני ם שבדו ר עב 'בהגיג ה " וירא אלדי ם א ת האו ר כ י טו ב " ע ל דר ך הפש ט מל ת וירא קיו ם הדב ר ועמידת ו בחפ ץ הש ם י ת מלשו ן רבוו ד ז ל רואה אנ י א ת דבר י ארמו ן ׳ ובכ ל יו ם ויו ם ש ל מעש ח בראשי׳תמעא כ ן והכונ ה ב ו שגז י ע ל ב ל אח ד מ ן הנביא י שבכל הנמצאי ם העמיד ה והקיו ם שיהי ה קיומ ן בחפצ ו * ואם יפר ד מה ם חפצ ו רג ע יהי ו לאי ן " וע ל כ ן חת ם מעש ח בראשית. יהנ ה טו ב מא ד שרצ ה בקיומ ן ׳ ׳ ומ ה שהוסי ף את האו ר ׳ ול א אמ ר ויר א אלדי ם כ י טו ב * שאל ו אמ ר כ ן נתיר*. חוז ר ע ל בריא ת השמי ם והאר ץ ול א גז ד בה ם הקיי ס עדיין כ י ל א עמד ו ככ ה שהר י בשנ י נעש ה רקי ע ׳ ובשליש י נפרדו המי ם והעפ ר ונעש ת היבש ה ונקרא ת אר ץ * וא ז גז ר בהם הקיו ם ואמ ר ויר א אלדי ם כ י טו ב " וע ל דר ך המדר ש וירא ׳ מ ה הדו ש טוב ה רא ה ב ו דא ה שאינ ו כדא י להשתמ ש בו רשעי ם בעול ם הז ה עמ ד וגנז ו לצדיקי ם לעתי ד לב א " ועל דר ך הקבל ה א ת ההו ר ב א לרבו ת הדב י שהשי ג ר עקיבא וכ ל מינ י מאורו ת של ו הנמצאי ם מאמת ת ז ה האו ר ועל הדב ר ההו א העיד ו החבשי ם עלי ו שנכנ ס בשלו ם ויצ א כשלום ׳ ״ ואפש ר עו ד שב א לרבו ת הנשמו ת שנברא ו ע ש האור וכ ן נרמ ז באיו ב איז ה הדר ך ישכ ן אי ר * וכתי ב ידעת כ י א ז תול ד ומספ ר ימי ך רבי ם " כמ ו שבא ר הר ם במזל'בפירו ש איו ב וכ ן כתי ב ע ם המל ך במלאכת ו ישב ו שרים ״ ויבד ל אלדי ם בי ן האו ר וכי ן החש ך * ע ל דרך הפש ט החש ך הז ח חו א העד ר האו ד דאינ ו חש ך ש ל מעלה שהזכי ר וחש ך ע ל פנ י תהו ם * לפ י שאות ו החש ך הו א האש * ול א הזכי ר ב י טו ב בי ו שנ י וביו ם השליש י שנגמר ה מלאכת המי ם ביו ם השליש י הזהי ר ב ו שנ י פעמי ם כ י טו ב אחד לנמ ר מלאכ ת המי ם ואח ד ליו ם עצמ ו " לאנ י שוג 1

בזה ומ ה בכ ך א ם ל א נגמר ה מלאכ ת המי ם כיו ן שנגמר ה מלאכת הרקי ע ובריא ת המלאכי ם שנברא ו ביו ם שנ י הי ה ראוי שיאמ ר כ י טו ב ע ל גמ ר המלאכ ה והבריא ה ברקי ע ובמלאכי' * והיד , ל ו לגזו ר בח ם הקיו ם ולומ ר כה ס ב י טו ב " כי ל א נופלי׳ה ם מכ ל שא ר מעש ה בראשי 'ש ג כח ס כ י טו ב ויש ל י לומ י ב י מבא ן ראי ה עצומ ה כ י העול ם השפ ל בזמן שישרא ל עושי ן רצונ ו שלמקו ם ׳ הו א עק י המציאו ת צזאעפשנגמרה ביו ם שנ י בריא ת הרקי ע והמלאכי ם שה ם העולם העליו ן ל א הי ה בז ה שלמו ת ע ד שנגמר ה מלאכ ת חמים כשליש י במאמ ר יקו ו ונעש ה העול ם השפ ל כ י כ ל העולם הי ה מי ם והוצרכ ו להקוו ת במקו ' אח ד כד י שתרא ה היבשה וסאש ר ב א מאמ ר יקו ו נתבס ס העול ם העליו ן בבריאת העול ם השפ ל הז ה וע ם ז ה הי ה המציאו ת של ם וראוי להזכי ר ב ו ב י טו ב * וכל ל פ י המאמ ר הז ה

שדרשוהו רז ל לפ י של א נגמר ה מלאכ ת המי ם כ י מפנ י שלא נגמר ה מלאכ ת המי ם כעול ם השפ ל ל א רצ ה להזבי " כי טו ב כבריא ת עול ם העלי ו א ב העול ם השפ ל הז ה הו א

בראשית

;זקר המציאו ת ואול י מפנ י ז ה נקר א היב ש ?1פ י שכ ה נשל ם רצו'ח ש י ת וכונת ו במציא ו מלש ו הכתר ' כ י תהי ו או ז אר ץ הפץ ויהסח ק די א הזא ת א? 1 השי ת שא ם ויק ר *!די 'ליבש ה ארץ " ג ם ביו ם רביע י כמאמ ר יה י מאורו ת ׳ כא ר

הכתוב של א נברא ו המאורו ת ר ק לתשמיש ו של 1 עול ם הז ה הוא שאמ ר להאי ר ע ל האר ץ ׳ והנ ה ז ה יור ה כ י העליוני ם עם היות ם גדולי ם ועצומי ם נברא ו בעבו ר התחתוני ם " ויש ל י עו ד ראי ה מדכר י מש ה דבינ ו ע ה בפסו ק ה ן ל ה *!דיך השמי ׳ ושמ י השמ י שהעול ' הז ה השפ ל עק ר המציאו' , וכאשר אכתו ב ש ם בגה׳וכ ל ז ה ע ל דר ך מדר ש רז ל גדולי , צדיקי" יות ר ממלאכ י השר ת " ובמד ר מפנ י מ ה ל א נא ם כי סו ב בשנ י ׳ לפ י שב ו נבר א גהינ ם שנ א כ י ערו ך מאתמו ל תפתה יו ם שי ש ל ו אתמו ל ואי ן ל ו שלשו ם " ועו ד דרש ו זל לפ י שב ו נבר א המחלק ת שנאמ ד ויה י מבדי ל בי ן מי ם למים ׳ ׳ אמ ר ר סביומ י ומ ה מחלק ת שהו א לתקו ן העול '

ולישובו אי ן כתו ב ב ו כ י טו ב * מחלק ת שהי א לערבוב ו ש ל עולם ל א כ ל שב ן " ובאו ר העני ן כ י השנ י תחל ת השנו י ולכך נקר א שנ י ־ והו א הסב ה לב ל חלוק ה ושנו י " ומר . שאמר כ י המחלק ת וגיהנ ם נברא ו ס ־ כיו ם להתבונ ן מז ה שבל המעור ר מחלק ת נדו ן בגיהנ ם " וכיו ן שהמחלק ת ז״יחנס נברא ו ב ו כיו ם למדנ ו שהו א יו ם מזי ק ולכ ך אסר ו רזל׳להתח׳ ל כ ל מלאכ ה ב ו ואמר ו אי ן מתהילי ם בכ י ולכ ך אשרי ג ם ב ן לאס ל זוגו ת ב י הו א דב ר מזי ק והו א שאמר ו ל א יאכל אד ם תר י ול א ישת ה תר י והמחלק ת הז ה שהי ה כיו ם שני הי ה תחל ת כ ל מחלק ת וסבת ה ׳ ולכ ך ל א נאמ ר ב ו כ י סוב שהו א גר ם הגורמי ם אחרי ו וממנ ו והלא ה הי ו החדלקי * והמשנים רצו ן הש ם י ת שהר י בשליש י אמ ר תוצ ^ האר ץ עץ פד י והי א ל א עשת ה ב ן אל א ע ץ עש ה פר י וברביע י קסרגה הלבנ ה ואמר ה אפש ר לשנ י מלכי ם שישתמש ו בכתר אה ד ־ ובחמיש י נמלח ה ב ת זוג ו ש ל לוית ן שכ ן דרש ו ז ר סר ס א ת הזכ ר והר ג א ת הנקכ ה ומלה ה לצדיקי ם לעתי ד לבא " ובשש י חסא ו אד ם לחוד , ונסרד ו מג ן עד ן ׳ וא ם בן הר י מעינ ו בכ ל הימי ם אח ד היו ם השנ י עני ן קסרו ג ו ש ושנוי כונ ה ופרו ד רצו ן וחלו ק רעו ת כנבראי ם ־ וסבת ם יו ם שני כ י כל ם כא י כה ו ונמשכי ם אחרי ו " יקו ו המי ם ־ לפ י שהיה התהו ם שהו א מי ם ועפ ר כדמיו ן מי ם עבירי ם הוצר ך המאמר הקדו ש לגזו ר שיקו ו המי ם מתח ת השמי ם שה ם גבוהים א ל מקו ם אה ד שפ ל למט ה ושיעל ה העפ ר למעל ה עד שתרא ה היבש ה ; , ;הי ה ראוי ה לישו ב * * והנ ה אל ה

שתי גזרו ת בהפ ך מסכע ס כ י סב ע העפ ר לרד ת למש ה וטבע המי ם לעלו ת למעל ה ועת ה נז ר ע ל המי ם שהי ו מלאי ' את כ ל העול ם בל ו שירד ו למס ה בטבע ו ש ל עפ ר ובעני ן שכתוב כאב ן מי ם יתחבא ו וגז ר ע ל העפ ר שיעל ה למעל ה כטבע המי ס ו ה ו שכתו ב לרוק ע האי ץ ע ל המי ם ב י לעול ם חסדו ב י ז ה הס ד לעול ם לקיו ם הישו ב והנכראי ם שב ו וזה ו שכתוב צדקת ך כהרר י א ל משפטי ך תהו ם רב ה כ י כז ה נגל ה צדקת הש ם י ת בשנת ן משפטי ו בתהו ם רב ה כד י שירד ו המים הפ ך מטכע ס כד י להושי ע אד ם , ובבהמ ה בלו ט כעל י

חיים שבאר ץ ׳ ״ וי ש ?1פר ש עודותרא ה היבש ה שיהי ה היובש נרא ה כ ה שלכ ך מרא ת יבש ה שכ ל זמ ן שתהי ה לח ה אינה יכול ה להוצי א פימ ת ־ והנ ה עת ה כשנרא ה ב ה היוב ש אז נגמר ה מלאכ ת המי ס והזכי ר ב ו כ י טו ב ׳ ובמדר ש יקוו המי ם יעש ה מד ה למי ם כד א ול ך ינט ה ע ל ידושלם * ובהא ומי ם הב ן במד ה נת ן חצי ם ברקי ע וחצי ם באיקינו ס ׳ ההד'פל ג אלדי ם מל א מי ס * ד א יקו ו המי ס * יקו ו ל י המי ם מה שאנ י עתי ד לעשו ת בה ן ולשטו ף א ת בל , העול ם כל ו במבול מש ל למל ך שבנ ה פלטדי ן והושי ב בה ן דיורי ן *!מי ם עמדו ושאל ו כשלו ם המל ך אמ ר המל ך ומ ה כשהושבת י בה ן דיורין אלמי ן כ ך משכימי ן ושו*!י ן כשלומ י ברמיז ה ובאצ ב אלו הושגת י בה ן דיורי ן פקחי ן ע ל אח ת במ ה וכמ ה עמ ד והושיב כה ן דיורי ן פקחי ; עמד ו והחזיק ו בפלפדי ן אמר ו אין פלטרי ן ש ל מל ך ג! א שלנ ו אמ ר המל ך תחזו ר הפלטרי ן לכמות שהית ה ׳ כ ך בתחל ת בריאת ו ש ל עול ם הי ה קלוס ו של הקנ ה עיל ה מ ן המי ם שנ א מקולו ת מי ם רבי ם ׳ עמד דו ר אנו ש ומד ד ב ו ׳ דו ר המבו ל ומר ד כ ו אמ ר הקב ה יפנו *! ו ויעמד ו המי ם במקומ ן הה ד ויה י הגש ם ע ל האר ץ ׳ * *1 מקר ם אה ד * כ ל העול ם כל ו מי ס במי ם וא ת אמר ת אל מקו ם אה ד אל א שהחזי ק המוע ט א ת המרוב ה עב ' ׳ , ולמקרה המי ם קי א ימי ם י אי ן ש ס הי ם נקר א ע ל המי ס כי א ז ע ל החפיר ה וזה ו שת ת אנקלו ס ולבי ת בנשו ת מי א * כלומר החפיר ה שהו א בי ת המקוו ה שהמי ם נקוי ם ש ם * וב ן אשר הכתו ב כמי ם לי ם מכסי ם כ י המי ם מכסי ם א ת החפיר ה הנקראת י ם " וכ ן כברכ ת הדגי ם א ו התניני ם ביו ם חמיש י ומלאו א ת המי 'כימי ם ׳בא ר כ י המ י עומדי׳בימי ' ׳ וראי ה עוד הי ם שעש ה שלמ ה הו א שכתו ב א ת הי ם הודי ד מע ל הכקר י ואמ ר קר א ימי ם ול א י ם ׳ לפ י שה ם רבי ם "

ודרשו דזל׳שבע ה ימי ם ה ם ״ תדשאהאר ץ * נעש ת הארץ הומ ר לבעל י הנפ ש הצומח ת ובכא ן קלקל ה האר ץ כ י המאמר הקדו ש הי ה ע ץ פר י עש ה פר י והי א ל א עשת ה ק אלא ע ץ עש ה פר י ׳ ׳ ואמ ד ותוצ א האר ץ דש א ול א אמ ר ויעש אלדי ם א ת כ ל הע ץ עש ה פר י למינ ו וא ת הדש א למינ ו לפי שאי ן ראו י להזכי ר ש ם אלדי ם בבעל י נפ ש הצומח ת שאינה חשו ב כנפ ש התנו ע שריזמב ה ש ם *!ה י הו א שאמ י ויעש *!ה י א ת ב ל חי ת האר ץ לפ י שנפ ש התנוע ה בענינ י דבים משמש ' לנפ ש השכלי ת אב ל הנפ ש הצומח ת אי ן ל ה השיכות ר ק בהשיבו 'הגו ף שאינ ה משמ ש ר ק לגר ף לבד ו כ י אין הנש ם צריכ ה לצמו ח " וא ס תשכי ל תסצ א כ י הזכי ר הכתוב הז ה ה מינ י צמ ה ׳ וה ן תדש א האר ץ דש א ׳ עש ב מזריע זר ע ׳ ע ץ פר י * שטע ם הע ץ כטע ם הפר י * עשה פד י כלומ ר הפר י עצמ ו ״ אש ר זרע ו ב ו * הר י ה ־ וי ש ל ך להתכונ ן כ י כ ל המספ ר הו א נכל ל כשלש ה * כ י לא תמצ א מספ ר אל א א ו אח ד • א ו זו ג ־ א ו נפר ד " וב ספ ר שלש ה כול ל א ת הכ ל שהר י י ש ב ו אח ד הו א האח ד ויש ב ו זו ג ׳ והו א השני ם ׳ וי ש ב ו נפר ד ־ והו א השלש ה ודבר ידו ע כ י מספ ר שלש ה הו א מחל ק האח ד * בש ם שמספר הארבע ה הו א מחל ק השמ ם ׳ ולפ י שמספ ר שלש ה

הוא מחל ק האח ד שהו א נעל ם " לב ך הי ו הנבראי ם ע ד יר ם ג גנוזי ם ונעימי ם * שהד י האו ר שנבר א בע ם הראשו ן נגנ ז מן הבריו ת גסעעיעד ן שנברא ו בשליש י מנז ר מ ן הבריות וב ל מ ה שנעש ה ע ד יו ם שליש י נקר א עול ם לפ י שהוא נעל ם * ומ ה שנעש ה אחרי ו ביו ם רביע י נקר א שנה והט ע לפ י שכש ם שהשלש ה מחל ק האח ד ב ן הארבע ה מחלק השני ם שאי ן הארבע ה אל א כפ ל השני ם ־ וע ל כ ן שני המאורו ת שה ן מכ ה השניו ת נברא ו ביו ם רביע י שהו א כפל השנים ׳ ונקרא ת השנ ה שנ ה לפ י שהי א נגמר ת בשנ י מאורות הלל ו ׳ ומ ן הטע ם הז ה נתל ו באות ו רקי ע שנבר א ביום שנ י שהו א מב ת שגיו ת והו א המבדי ל בי ן מי ם למי ם כ י בן המאורו ת נקבע ו ב ו להבדי ל בי ן היו ם ובי ן הליל ה ובי ן האור ובי ן החש ך * וכ ל מ ה שנעש ה אחרי־ ו ביו ם חמיש י

וביום שש י הו א הנקר א נפ ש וזה ו שהזכי ר בספ ר יעיר ה עול " שנה נפ ש " ויה י ער ב ויה י בק ר יו ם שליש י ׳ בשלש ה ימים אל ו הזכי ר ער ב ובק ר ול א הי ו ש ם מאוירשהי ו מחיייב ץ הערב והבק׳ י ׳ כ י שקיע ת האו ר הו א הער ב • וזריחת ו הו א הבקר אמכ ם הזכי ר בשלשת ם ער ב ובק ר ל א כלפ י האו ר אל א בלפי הגלג״שהואחוז ר ומיזגל ג ב ו כ י כ ל חל ק מחלק י הרקי ע כשהוא עול ה הו א ל ו בק ר •ובששוקעהואלועד ב ׳ א ך מיום רביע י ואיל ך שנברא ו המאורו ת הזכי ר ער ב ובק ר בלפ י האור " יה י מאורו ת " ע ל דר ך הפש ט מל ת יה י בלשו ן יחיד ע ל ש ם שא ץ או ר שניה ם אל א אח ד ־ וכ ן הזכי ר מי ד והיו למאורו ת למאר ת כתי ב א ו תחזו ר.א ל האו ר הנבר א בי ו ראשון לפ י שהיד . ראו י לומ ר יהי ו מאורו ת * אב ל הבונ ה יה י אלתו האו ד מאורו ת ׳ כלומ ד יתפשט ו.ממנ ו מאורו ת למטה " ולדעת הר ם במז ל נרא ה כ י אות ו האו ר הי ה מאי ד ביסודות תחל ה וכשנעש ה הרקי ע ביו ם שנ י הפסי ק באו ר ומנע אות ו מהאי ד ביסודו ת התחתוני ם וכשנברא ת האר ץ ביום שליש י הי ה החש ך נטו י עלי ה כ י הרקי ע הי ה חהנ ץ בינה וכי ן האו ר ועת ה בע ם רביע י גז ר מאמ ר הקדו ש שיתפשטו מאות ו או ר מאורו ת יגיע ו האור ה לאר ץ והו א שאמד להאי ר ע ל האר ץ כ י הי ה מאי ר ברקי ע בלב ד א ץ האורה מניע ה לאר ץ " ויתבא ר מזר . בפירו ש שהליל ה

קדם ליו ם ׳ ו ק אמ ר למעל ה ויה י ער ב ויה י בקי * " ברקיע השמי ם ׳ קר א הכתו ב בכא ן ז רקיע י שבה ם < כוכב י לכת ע ם השמינ י שב ו כ ל הכוכבי ם ר ב מזלו ת ׳ בש ם רקי ע " ויחס רקי ע ז ה א ל השמי ם שהו א הגלג ל המקי ף כ י ה ם רקי ע שלומוקפין בתור ־ מתנועעי ם בתנועת ו ׳ ובא ר כ י המאו ת בלן נתוני ם ברקיעי ם הלל ו שה ם מיוחסי ם לשמי ם וזה ו לשון ברקי ע השמי ם ׳ ־ והי ו לאותו ת ׳ כ י בתנוע ת

המאורות ומהלכ ם נעשי ם אותו ת ומופתי ם בשמי ם ד ם ראש ותמרו ת עש ן " וכמ ו שדרש ו זל׳בשהמאורו ת

לוקץ סימ ן ר ע לאומו ת ׳ שנ א ומאותו ת השמי ם א ל תהת ו " * ועוד שה ם אותו ת לישרא ל בקרי ת שמ ע ש ל בק ד שמעותה ע ם הנ ץ החמ ה ׳ וק ש ש ל ער ב ע ם עא ת ד כוכבי ם גם בחיו ב ברכ ת השמ ש בתקופ ת תמו ז שחיי ב אד ם לבר ך ברוך עוש ה בראשי ת " רכ ן דרש ו רז ל בברכו ת פר ק חמא ה

תר הריא ה חמ ה בתקופת ה ולבנ ה כשהרת ה וכת .

במשמיותם ומזלו ת בעת ם אומ ר ברו ך עוש ה בראשי ת ׳ וגם בודו ת הלבנ ה כחדוש ה שחיי ב דבר ך אש ד במאמר ו ברא שחקי ם • ״ ולמועדי ם " זר ע וקעי ר וקו ר

וחום וקי ץ והר ף ׳ * ולימי ם ׳ מד ת יו ם ומד ת ליל ה • ושנים ׳ משלימי ז מהלכ ם בי ב מזלו ת בכ ל שנ ה וחוזד ץ ומתחילץ לסב ב בגלג ל בדר ך אש ר הלכ ו ב ה " וכת ב הרב הגדו ל ר מש ה ב ר נחמ ן זליתכ ן כ י כפ ר שש ם באר ץ כ י ה׳גמיחה במק־מו ת ממנ ה כ ן ש ם ברקי ע מקומו ת מוכני ם ומזומנים לקב ל האור ה ׳ והגופי ם האל ה מקבל י או ד מזהירי * ולכן יקרא ם מאורו ת ל א אורי ם אע פ שקרא ם המזמו ר כ ן על לשונ ו זל ' " ויתכ ן לפר ש יה י מאירו ת ׳ שאי ן

המאורות האל ה מכל ל הגלגלי ם אכ ל ה ם מאירו ת רוחניי ם מקכלי אור ה מ ן האו ד הראשו ן וגז ר עת ה במאמ ר הז ה יה י מאורות שיתפשט ו מן־האו ר הראש י ההו א מאויר ת רוחני י שיהיו מאורו ת למאורו ת שע ל האר ץ ׳ וזה ו שאמ ר הכתו ב והיו למאורו ת ברקי ע השמי ם והי ה ל ו לומ ר והי ו לרקי ע השמים ׳ כפ ו שאפ ר והי ו לאותו ת ׳ אב ל הכינ ה ש הי ו מ ן האור הראשו ן שהל א מאורו ת למאורו ת שע ל האר ץ כ י ל לא אמ ר הכתו ב יה י מאורו ת ברקי ע השמי ם להאי ר ע ל הארץ וא ם ב ן הב ן כ י המאורו ת הראשוני ם שהזכי ר יה י מאורות ה ם מאורו ת רוחניי ם מקבל י אור ן מ ן האו ר הראשו ן משפיעי) אות ה במאורו ת שלמל ה וה ם תענוג י נפשו ת העדיקים מקיימ י התור ה והמעו ת וזה ו שאמ ר והי ו לאותל ת כלומר והי ו אות ן המאורו ת לאו ת ן שקימ ו אותיו ת התוד ה שיהיה וכי ן ומתעדנ ץ כה ן א ו שקיימ ו המעו 'שנ א בה ז אי ת כגון מיל ה ושב ת ותפילי ן ׳ ׳ ומד , שק־״א ם המזמו ר לעוש ה אורים גדולי ם והכתו ב יקר א לבל ן מאורו ת כי ן המאורו ת הרוחניים בי ן הגופניי ם הנ ה דו ד ע ה ביו ן במל ת אורי ם ע ל הרוחניים וזה ו שהזכי ר אחרי ו מאורו ת שלמט ה שה ם השמש ותיר ה ׳ ואפ ר א ת השמ ש לממשל ת היו ם וג ו ׳ וא ת הירח וכוכבי ם וגו ׳ ואע פ שהאו ת מקבלי ם אור ה מ ן האו ר הראשון קרא ם אורי ם לפ י שה ם עע ס האור ה כנג ד השמ ש והירח ׳ ואמ ר ולמועדי ם כ י הנשמ ה בהפרד ה מ ן הגו ף אינה זוס ה מי ד לאות ו התענו ג הגדו ל המעות ד ל ה ע ד שיב א מועדה וזמנ ה כענ ץ שדרש ו רזלבההו א כוב ס על ה לג ג ונפל ומ ת יעת ה כ ת קו ל ואמר ה כוכ ס ז ה מזומ ן לחי י העול ם הבא שהר י עול ם הנשמו ת הו א הב א לאד ם מי ד לאה ד מית ה אכל העול ם הב א י ש ל ו מוע ד ידו ע וזמ ן קבו ע וה ס מעלו ת חלוקות כ ל אח ת ואח ת בפנ י עעמ ה י ש חי י העו ל הב א לזמ ן תהית המתי ם ׳ וי ש עול ם הב א לאח ד התחי ה כמ ו שא ד עתיד לבא י בג ה בסד ר את ם נעכי ם " ולימי ם ושני ם ׳ הם הזמני ם החלוקי ם למעלו ת הנשמו ת ב י הנשמ ה מתעל ה מעלוילעלוי מ ן העול ם הז ה שהו א עול ם הגופו ת לעול ם הנשמות ומעול ם הנשמו ת הי א מתעל ה לעול ם הדוחו ת הנקרא עדו ר שהנשמו ת ערורו ת ש ם והו א נקר א או ר כעני ן שנא וחית ו כאו ר תרא ה * וכתי ב לאד ר באו ר החיי ם ״ ״ ומעולכלהרוחות הנשמ ה מתעל ה לעול ם החיי ם שממנ ו

אוד שנאמ ר כ י עמ ך מקו ר חיי ם כאור ך נרא ה או ר

ומי שאינ ו ראו י להארי ך ימ י בעול ם הח י"וראו י לקבלמד ה כנגד מד ה בעול ם הגופו ת חוז ר לחיו ת כתחי ת המתי " שהו א מכח עול ם החיי ם לכ ך אמ ר ורכי ם מישנ י אדמ ת עפ ר יקיצ ו ולא כ ל ישנ י " ומ י שראו י להארי ך ימי ם כעול ם החיי ם א אץ ל ו הפס ק *ועול ם החיי ם הו א הנקר א נצ ח הו א שכתו ב הודיעני אור ח חיי ם שוב ע שמחו ת א ת פני ך נעימו ת כימינ י נעח ־ * וה א למד ת שחי י העולמי ם הקודמי ם והמעלו ת ה ע העליונות אש ר כנ ה אות ן במאורו ת ה ן תענוג י הנשמו ת ח ז הזוכות לתור ה ויזכ ו לאות ן המערו ת בזמני ם הידועי ם להם ז ה ימי ם וז ה שני ם ׳ כמ ו שרמז ו בכתו ב הז ה ולימי ם ו ש ושנים ולפ י שתתעל ה נפש ם מעלו י לעלו י ׳ * ועו ד נתבא ר הענין הז ה ממ ה שהלכי 'אחר י כ ן במעש ה וכפ ל העני ן ויע ש אלהים א ת שנ י המאורו ת הגדולי ם אל ו הרוחניי ם א ת המאור הגדו ל וא ת המאו ר הקט ן אל ו הגופניי ם * וה ס חמ ה ולבנה " וע ל רר ך הפש ט מ ה שקר א לשניה ם גדולי ם ב י בל אח ד מה ם גדו ל ועיע ו בפנ י עצמ ו * ואח ר כ ך א ת המאו ר הגדול וא ת המאו ר הקט ן כ י כ ל גדו ל קט ן בער ך גדו ל ממנ ו ודע כ י א ס תדקד ק בפרש ה ז ו יתבאר ו ל ך ממנ ו ארבע ה ע ג ענינים האח ד שהמאורו ת הלל ו ה ן תמי ד באות ן המקומו ת שנקבעו ש ם תחל ה כלומ ר שה ם קבועי ם ואינ ם מתנועעי ם כי הגלג ל הו א המתנוע ע המאורו ת והקבועי ם ב ו מתנועעי ם בתנועתו ׳ כמ ו חמפמד ו הקבועי ן בדופ ן הספי ג ומתנועעי ם כתנועת הספינ ה " וכ ן הוד ו חכמ י ישרא ל לחכמ י אומו ת העולם שחכמ י ישרא ל אומרי ם גלג ל קבו ע * וכוכ ב חוז ר ׳ וחכמי האמו ת אומח י כוכ ב קבו ע וגלג ל חוז ר וע ל ז ה אמ י ויתן אות ם אלהי ם ע א ולמ ד מ י הנות ן י ת וי ת שמ ו " השנ י שהם קבועי ם בעוב י גו ף הגלגלי׳ב י עוב י גו ף הגלג ל מתמל א בגודל גו ף המאורו ת וע ל ז ה אמ ר ברקי ע השמי ם וכ ן אמ י דוד ע ה לשמ ש ש ם אה ל בה ם פירוש ו באח ד מה ם כלו ם מ ן השמים הנזכרי ם שה ם הגלגלי ם והו א הגלג ל הרביע י שהר י כל רקי ע ורקי ע הו א אה ל לכוכ ב הקבו ע ב ו וגוד ל הכוכ ב כעביו ש ל רקי ע ועכי ו ש ל רקי ע כשיע ו שי ש משמי ם לאר ץ והכל ת ק שנ ה וז ה נלמ ד מפסי ק שאמר ה דבור ה מ ן השמי ם נלחמו הכוכבי ם ממסלות ם נלחמ ו ע ס סיסר א באור ו שיעור הכוכבי ם גמסלות ם שה ם הרקיעי ם כשעו ר שמ ן ש ט שמים ע ד סיסד א וכ ן פיר ש רשי ' ז ל " הנ׳שאי ן עוב י ה הגלגלים מונ ע או ר המאורו ת והכוכבי ם למט ה ב ל ב ך עצ ם השמים פשו ט וז ך וזה ו שאמ ד להאי ר ע ל האר ץ * שתה א ה האורה מגע ת לאר ץ ואי ן עוב י הגלגלי ם מפסיקה ד כ י או ר הלבנה נמשך״מאו ר החמ ה ב י הלבנ ה אי ן ל ה אור ה מג ד ע ע עעמה כ י א ם מאו ר השמ ש ומז ה תקנ ו רזל 'בתפל ת יוע ר ראה והתקי ן עור ת הלבנ ה כלומ ד שהי א עור ה בלת י אור ה ו ומה שקור ץ רזר׳או ר הלבנ ה ואמאיןבודקי ן ל א לאו ר ה ח החמה * ול א לאו ר הלבנ ה *ע ל האו ר הנאעלאלי ה מ ן החמ ה אמרו כ ן * והו א כחו ם הכרז ל שהוח ם כא ש שאי ן הח ו מע ד הברזל ר ק מע ד הא ש שהו א מחמ ם והברז ל מקב ל החמימו ת ממנו וע ל ז ה אמ ד ורצי ו למאר ת חס ר וא ו ׳ למאר ת כתי ב "

כאר ב י שניה ם או ר אח ד ׳ "וכ ן דרש ו זל * ל א נכר א לה א להאיר אל א גלג ל חמ ה בלב ד ׳ והו א קטרו ג הלבנ ה ש א שאט אפש ר לשנ י מלכי ם שישתמש ו ככת ר אח ד כ י הכתו ב בנוי ע ל האו ר והזוה ר וראי ה מ ן הכתו " שאץ־ל ה אור ה מע ד עעמה הו א מ ה שאמ ר הקב ה לאיו ב בשומ י ענ ן לבוש ה וערפל חתולת ו ולפ י שאפוד ת הרקי ע אש ר ?1מעל ה ע ל ראשנו והקרו ב אלינ ו הו א גלג ל הלבנ ה והו א המכב ס והחופף ע ל הי ם והו א המני ע יסו ד חמי ם לכ ך קד א הלבנ ה ענן וערפ ל ע ל ש ם שהי א חשוכ ה אי ן ל ה אוד ה בפנ י עעמ ה ואמר ב י הי א לבוש ו ש ל יו ם וחתולת ו " ולמשו ל ביו ם ובלילה " השמ ש הו א מוש ל כיו ם והיר ח מו ש ל בל׳ל ה וביום " וד ע כ י מלב ד מעל ת האור ה שזב ח לה ם נת ן להם הממשל ה בשפלי ם כהוי ה ובהפס ד שהר ; השמ ש כאותה ממשל ה שי ש ל ו ביו ם יעמי ח ויולי ד וי ג ד ל בכ ל החמים והיבשי ם והלבנ ה ג ם ק באות ה ממשל ה שי ש ל ה כלילה תוסי ף כמעינו ת כימי ם ובנחלי ם ובב ל הקרי ם והלחי ' " ועל דר ך הקבל ה ולמשו ל ביו ם ובליל ה ירמו ז למנהיג י שני המאורו ת הגדולי ם שה ם כושלי ם ביו ם ובליל ה וככח ס ימשול כ ל מוש ל וכנגד ם תמע א בקרב ן התמי ד שנ י כבשי " כני שנ ה תמימי ם א ת הכב ש האח ד תעש ה כבנ ך וא ת הכב ש השני תעש ה בי ן הערבי ם והו א מ ה שאמ ר הכתו ב אש ר חל ק ה אלדי ך אות ם לכ ל העמי ם בלומ ד השמ ש והיר ח וב ל עב א השמים ואתכ ם לק ח ה והמשכי ל יבי ן " וזה ו שכתו ב אש ר לא עדת י כלומ ר בשמ ש וביר ח אבלעוית י במנהיגי ' ובסד ר שפטים בפסו ק ולשמ ש וליר ח א ו לכ ל עב א השמי ם אש ר לא צרת י ; ,כתו ב מז ה בע ה ״ ״ ומכא ן יתבא ר ל ך כו ד

התענית :שנ ם הו א קרב ן שנתמע ט הבש ר וחלב ו ודמ ו ש ל אדם וע ל כ ן התעני ת עדי ך קבל ה כזמ ן ממשלשנ י המאורו ת כיי " ־ וז ז. ו מ עו ד יו ם קיד ם שתשק ע החסר . וזה ו מאמ ר ר ב חי,. ע כ ל תעני ת של א קבל ה עלי ו מבעו ד יו ם ל א שמ ה

תענית ך... % ,ר ב חסד א כ ל תעני ת של א שקיע ה עלי ו חמ ה ל > שמ ה תעני ת ׳ ״ וכש ם שהתעני ת קרב ן כ ך הדמע ה כשעת תפל ה קרב ן בנג ד נסו ך המי ם ע ם הקרבנו ת וב ן דרש ו זל שער י דמע ה ל א ננעל ו כ י הדמע ה מכ ח המי ם שהו א מל ק החסד שהו;; * הימי ן והימי ן פשו ט לקב ל שבי ם בב ל ע ת וככ ל שעה והכ ן ז ה כ י הו א עק ר גדו ל ׳ • ולהבדי ל ב י ן האו ד ובין החש ך ׳ חזכי ר ככא ן שלש ה עניני ' * להאי ר ׳ ולמשו ל " ולהבדיל י שהקב ה נת ן לה ם המעל ה בשלש ה דברי ם אלו וידו ע שהו א י ת השלי ט מעשי ו קצת ם ע ל קצ ת ומז ה אמר הכתו ב ונת ן זר ע לזור ע ולח ם לאוכ ל והגש ם אינ ו נות ן הזרע והל ח אב ל ב א הכת ל ללמד ך שהקמ ה משלי ט מעשי ו מקצתן קצת ן ע ל קצת ן וכעני ן שכתו ב אענ ה נא ם ה אענ ה את השמי ם וה ס יענ ו א ת האר ץ והאר ץ תענ ה א ת הדג ן וא ת התירוש וא ת היעח ר בו ץ הכתו ב הז ה לומ ר כ י אע פ שהשמי " והארץ פועלי ם מ ה שבכח ס ומ ה שנתמנ ה תח ת יד ם א ץ כחס מעצמ ם ר ק מכ ח הסב ה העליוני ת ב י בל ם ה ם שלוחי ם מאתו לפעו ל הפעלו ת בשפלי ם כרצו ט ל א ברצונ ם וזה ו שהזכיר בכא ן להאי ר ולמשו ל ולחכדי ל כלומ ר הטי ל עליה ם

המנוי והב ח הז ה ומסר ו מד ם ל א שיושל ל הו א י ת ק וזב ח שלו שהו א עליו ן עליה ם ואר ו אמ ר ?1ה ם האיר ו משל ו והבדילו הי ה מוס ר כיד ' הכ ח ?1גמר י והי ה עוש ה אותן^והו ת וחיה נמצ א בח ס פת ח לעובד י הכוכבי ם והמאו ת וכב ר בא ה האזהרה כתו ר של א יטע ה אד ם אחר י הכוכבי ם והמזל1 ! הו א אמרו פ ן תש א עיני ך השמימ ה וראי ת א ת השמ ש וא ת היר ח ואת הכוכבי ם כ ל צב א השמי ם ותתבונ ן בה ם ומקורי ה שה ם שואגים מה ם והשתחוי ת לה ם ועבדת ם אש ר חל ק ה 4!רי ך איתס לכ ל העמי ם הח ת כ ל השמי ם • ״ וככ ר ידע ת כ י חכמי ישרג 1 הוערכו ־ לכתו ב לתלמ י המל ך אש ר הל ק להאי ר כדי של א יאמ ר שנמצ א לה ם מז ה פת ח לע ז דאמ ר כ י מ ן הכתוב הז ה הת ר לאומו ת העול ם שיעבד ו ע ז מאח ר שכתו ב כתורה בפי ' שהקנה ' נת ן אות ם לחל ק העמי ם ויבי ן מל ת דולק כמ ו גז ר ול א כ ן העני ן ׳ אכ ל הקנ ה נת ן הרשו ת בי ד כ ל אומה ואומ ה שיעב ד לכ ל מ י שירע ה ה ן להקנ ה א ם לע ז " וזהו לשו ן חל ק נת ן הרשו ת ביד ם מ ה שאי ן כ ך כישרא ל שאם ירע ו ח ם ושלו ם לעב ד ע ז אינ ן יבולי ם הו א שאמ ר הנביא ע ה כדב ר ה י ת א ם ל א בי ד חזק ה ובחמ ה שפוכ ה אמלוך עליכ ם • ״ וי ש ל ך לדע ת כ י מ ה שנברא ו המאורו ת

ביום ר מפנ י שיו ם ה ד הו א אמצע י לשבע ה ימ י בראשי ת והחמה קבוע ה כגלג ל רביע י שהו א אמעע י לגלג ל שבע ה המשרתים ע ל דר ך שעם ' חנכ ל ־ ועו ד מפנ י ששנ י

המאורות האל ה משתני ם בכ ל יו ם ארבע ה פעמי ם ביו ם ׳ בד כ שממ ת ובחד ש בר ' שבועו ת ובשנ ה ב ד תקופו ת ע ל ב ן נתיחד בה ם יו ם רכיע י " זא ת ועו ד אחר ת ב י עני ן

מוכרח הי ה להבד א המאורו ת ביו ם ה ד אחר י בריא ת הצמח י ביום השליש י כד י ללמדנ ו בז ה אמת ת הדו ש העול ם כ י אל ו היה מאמ ר יה י מאורו ת ביו ם שליש י ומאמ ר תדש א האר ץ ביום רביע י הי ה מתבא ר מז ה קדמו ת העול ם כ י ל א הי ו האילנות והעמד/י ם בעול ם מכ ח המאמ ר ר ק מכ ח המאורו ת שנבראו כב ר שה ם המשפיעי ם ב ח בב ל היוע א מ ן ד.*ך ץ אבל עת ה שהקדי ם תדש א האר ץ למאמ ר יה י מאומ ת ז ה

מופת גמו ר ע ל חרו ש העול ם כ י בזמ ן של א הי 1 מאורו ת בעולם לפעו ל באר ץ בתנועת ם להוליד ה ולהעמיח ה גז ר השם י ת תדש א האר ץ והוציא ה פירותי ה במאמ ר טר ם היו ת כהות המאורו ת שה ן סב ה לה ם בכ ח הסב ה העליונ ה י ת " ודע כ י תמע א בפרש ה ז ו ה פעמי ם לש ו מאו ר לפ י ש ה בינ י אור ה ם אי ר היו ם או ר השמ ש או ר הלבנ ה או ר הכובבי ' א ו המזלות אב ל ל א נבר א להאי ר ע ל הא ר ׳ ן אל א גלג ל חמ ה בלבד " ויר א אלדי ם א ת האו ר כ י טו ב ׳ סדו ר המאורל טוב ה גדול ה לבריו ת שהר י העול ם השפ ל הז ה הו א מתנהג כאו ר ובחש ך וכתי ב עש ה ע ש כסי ל וכימ ה וחדר י תימן " כימ ה צוננ ת וכסי ל ח ם בר א ז ה כנג ד ז ה ז ה מענ ן את העול ם וז ה מחמ ם א ת העול ם ושניה ם מגדלי ם העמחי ם ומבשלים הפירו ת והו א שכתו ב התקש ר מעדנו ת כימ ה " ומתוך סד ר פעו ל"ז ו וסדו ר המאות ־ בנ י אד ם רואי ן ומביני ן כת מעש ה הש ם י ת ומשבחי ם ומרוממי ם אות ו והו א שכתו ב שאז מרו ם עיניכ ם ורא ו מ י כ ר א אל ה • וזוה י

;הטובה ושמתו ך שירא ו פעול ה ז ו יכיר ו שה ם במאי ם ול א

יטעו אחריה ם * ״ ועו ד יאמ ר ב י טו ב ע ל ש ס הנ ס הגדו ל שעתיד הקב ה לעשו ת במאורו ת ע ל יד י יהוש ע זה ו שכתו ב שמש בגבעו ן דו ם ויר ח בעמ ק אילו ן * וכתי ב הכוכבי ם

ממסלותם וג ר * ישרע ו הפי ס * אח ד שהשלי ם עור ת השמים שנעש ו הומ ר לרבת ' שבשמי ם וצור ת האר ץ שהי ' חומר לדברי ם שבאר ץ * גז ר עת ה ע ל המי ם שיעש ו חומ ר לקצת בעל י נפ ש התנוע ה " ואמ ר נפ ש חי ה כלומ ר נפ ש שיש ב ח חיו ת אל ו דגי ם שבי ם ג ם העופו ת שנברא ו מ ן המי ם והעפר מ ן המים־הו א שהזכי ר כא ^ ישרע ו המי ם שר ץ נפ ש היה ועו ף יעופ ף ע ל האר ץ מ ן העפ ר הו א ש בתו ב ויע ר ה אלדים ב ן האדמ ה כלוחי ת ה שד ה וכ ל עו ף השמי ם י וזה ו ?שדרשו רז ל עופו ת מ ; הרק ק נבראו ־פי " רק ק מי ם ועפ ר י ׳ ולפי שי ש נפ ש שאי ן ב ה חיו ת כל ל והי א הנפ ש הנובח ת ׳ * לכך הזכי ר בכא ן כבעל י נפ ש התנוע ה נפ ש חד ה ־ נפ ש שיש ב ה חיות־כ י הנפ ש העומח ת אי ן ב ה חיו ת ׳ אכ ל נקרא ת נפש׳ כ י כש ם שבעל י נפ ש התנוע ה אינ ם מתנועעי ם ר ק בנפש ב ך הצומ ח אינ ו מגד ל ר ק בנפ ש " א ו י ש לפר ש שאינה נקרא ת נפ ש כלל • אב ל נקרא ת הכ ח המגד ל ומז ה ל א תמעאביום שליש י זכרו ן נפ ש כל ל * ל א נפ ש הי ה ואפי " נפ ש סתם " וד ע כ י תנועו ת כ ל כעל י נפ ש התנוע ה חמ ש

תנועה עולה׳תנוע ה בינונית׳תנוע ה תחתונה * תנוע ה משבר * תנועה מתפשט ת " תנוע ה ע ול ד,•הו א הגו ף שתנועת ו לעלות " תנוע ה בינונית־הי א תנוע ת הש ט בי ן השמי ם ובין האר ץ ובי ן מי ם למי ם " תנוע ה תחתונה׳הו א הממשש " תנועה משבר ת הו א ההול ך ע ל שתי ם ־ ״ תנוע ה בתפשטת־הוא ההול ך ע ל גחו ן ׳ • ומפנ י ז ה נקר א היו ם שיצאה ב ו נפ ש חי ה חי ה להתעע ע בתנועות י הו ם חמיש י " ויברא אלדי ם א ת התניני ם הגדולים־ע ל דר ך הפש ט דגים ה ם ולהפלג ת גוד ל ג ופ ס יח ס הכריא ה לאלדי ס כש ם שתמצא באד ם למעלת ו שיח ם הכתו ב בריאת ו לאלדי ם הו א שכתוב ויבר א אלדי ם א ת האד ם ב צלמ ו " והבונ ה כ י

הכוראית המצי א הגופי ם הגדולי ם הה ם י ש מאי ן " וחבמי הפילוסופי ם כתב ו בספריה ם שידע ו מה ם ארוכ י חמ ש מאות פרס ה " ג ם רבותינ ו חכמ י התלמו ד ספי ו לנ ו

הפלגות במסכ ת בב א בתר א ׳ והו א שהעי ד רב ה ב ר כ ד חג ה ואמר ההו א נווד א דשדיי ה ימ א אגוד א אכל ו מיני ה שתי } מחוזי מלח ו מיני ה שתי ן מהוז י ומח ד גלגל א דעיני ה עבד ו תלת מא ה גרכ י דמשח א לשנ ה כ י הדרינ ן ח;ינ ן דהר ו מנסר י כשורי מגרמי ה למבנ י בהנ ך מחוז י " ועו ד העי ד החכ ם הזה בעצמ ו חו ה ק א אזלינ ן נספינת א וחזינ ן לההו א כוור א ויתיב חל א אגבי ה וקדו ח עלי ה •עשב י סברינ ן יבישת א הו א סלקינן ואפינ ן ובשלי ק ב י ה ם גבי ה הפ ך וא י ל א מקרם * ספינתא הו ה טכענ א ׳וכאל ה רבו ת " ופסו ק מל א הו א יורדי הי ם באניו ת עוש י מלאכ ה במי ם רבי ם המ ה רא ו מעשה ה וג ו ׳ וע ל דר ך המדר ש התניני ם הגדולים ׳ ז ה לוית ן ובת זוג ו * והזכי ר הגדולי ם להפלג ת עוצ ם גופ ם ב י גדת ו נתונה בי ם אוקינו ס המקי ף כדו ר האר ץ כלשו ן המאורו ת הגדולים שה ם גדולי ם כמ ה פעמי ם י ן ת ר מכדו ר האר ץ ׳ ־ ׳ אפש כ י מפנ י ז ה ל א נ א ב ו ויה י כ ן ב י ל א ע ס הקי ר בשנהי ם

שהרי אבד ו רז? 1 בב ר וזבו ב א ף לוי ת זכ י ונק ב בר א ו*1מל א נזקקין ז ה ע ם ז ה מהריבי ן א ת העול ם כי ו מ ה עש ה הקכ ה סרס א ת הזכ ר והר ג הנקב ה ומלח ה ?1צדיקי '?1עתי ד ?1ב א ש ג והרג א ת התני ן אש ר בי ם " ופסו ק ז ה יוכי ח בלוית ן ש שניה ם הי ו ׳ וזה ו שאמ ד ע? 1 ?1דת ; נח ש ברי ח וע? 1 לוית ן נחש עקלתו ן ומ ה שא מ והר ג א ת התני ן יור ה שנשא ר יחיד י נ ב ת זוגו " וב ן אמ ר דו ד לוית ן ז ה יצי ת ?1צח ק ב ו ׳בלומ ר שהוא מצח ק בי ם אוקינו ס " ואמ ר הקבה ׳ לאיו בהתמשו ך לויתן כפשוט ו ׳ ׳ ומ ה שאמ ר א ת התנ י ני ם ?1רבו ת שא ר

דגי שבי ם שה ם נרמזי ם בדבו י א ת ׳ ואו?1 י ה ם מזונו ת ללוית ן והרב הגדול 1 כור י ר שדמ ה נ ר פיר ש עני ן המדר ש הז ה שאי ן ?1הרהיק דהיר ת ?1צדיקי ־ לעול ם הב א סעוד ה כפשט * הדברי ' שבאו לר בותי 'במדרשי ם והגדו ת ׳ וכמ ו שדרש ו רז ל ר כרכי ה ?1עתי כ ש ר יצח ק ארסטו ן גרו 'עתי ד הקכ ה ?1עשר ת ?1צדיקי * לבא ׳ פי׳ארסטוו ן סעוד ה " וכד 1 מ י ש?1 א אכל 1 נבלו ת וטרפות בעודכ ם הז ה זוכ ה ?1אבו? 1 ממנ ו לעול ם הב א הה ד דו ?1 כ נבל ה והר ב טרפ ה וגו' " ג ם כפר ק המוכ ר מצינ ו עתידהקבה ?1עשו ת סעוד ה ?1צדיקי ם מבשר ו של 1 לויתן ?1 א אמ ר מלוית ן אל א מבשר ו ואיןתכל1י ת

ו כונ ה באו ת הסעודו ת בונ ת המאכ ל והמשה ה לב ד למלו י הכרם ולהנא ת הגו ף והגרו ן שאי ן ז ה עני ן העול ם הב א אל א שבבר נוד ע שבבב ת המאכ ל והמשת ה יתעורר ו כהו ת הנו ף ובהתעודר הכהו ת הגופניו ת יתעורר ו ויתחזק ו ג ס כ ן כהו ת הנפש לא י ז ה עני ן שיכוי ן אלי ו האוכ ל להמשיכ ם ולהישר ם *!יו לפ י שהמא ב והמשת ה סכו ת גדול ו לשמח ת הל ב ולהרחי ק העצבון והדאג ה ומ ן הידו ע כ י כרבו ת השמח ה יתהז ק הכ ח השכלי שי ש בנפ ש ויהי ה יות ר מוכ ן להשי ג המושכלו ת " ובעדן האמו ר כאלישעקהול י מנג ן ׳ ודרש ו זל׳־אי ן שכינ ה שורה ל א מתו ך עצלו ת ול א מתו ך עצבו ת אל א מתו ך דב ר שמחה ׳ וכעני ן במטעמי ם ששג 1 יצח ק * ובא ר הכונ ה בעבו ר תברכך נפש י ל א אמ ר בעבו ר אכדכ ך וכעני ז סעוד ת אהרן וכ ל זקנ י ישרא ל ע ם חות ן מש ה לפנ י האלדי ם ו כ ובעדן סעוד ת שמו*! , וכת י בנ י הנביאי ם עומדי ם ומתנכא י לפניו ו ק יתכ ן להיו ת הסעודו ת הה ן לעדיע ם בבש ר ודגי ם נבראו משש ת ימ י בראשי ת לתכלי ת הז ה בתכלי ת העונ ג ש שאין העול ם הז ה ראו י להשי ג אלי ו זולת י לעול ם הב א ואות ן שהן כזומד׳לאות ה סעו ד שה ן תבלי ' המבוק ש למי ן האנוש י ואפשר שאות ן המאכלי ם זכ י הטב ע מא ד הוכנ ו מתהל ת ה הבריאה להיו ה מרבי ם השכ ל בטב ע כעד ן שכתו ב ונחמ ד ה הע׳ן להשכי ל ׳ נ ם ידו ע היו ם במקצ ת המסעדי ם והסמי ם ש שהם בטב ע מועילי ם לז ה ׳ כ ל שבן! . אות ן שנברא ו משש ת י ימי בראשי ת אול י לבונ ה הזאת " וכעני ן שאר ע במ ן שהו א מאכל גופנ י שנת ן כזמ ן התור ה א ל ע ם שהי ו מעותדי ם ל ד ע האמתות ולהתכונ ן במושכל ו כשכלי ם הנפרדי ם ול א הי ה ב ס־ שו ם מות ר כל ל שיטרי ד א ת השכ ל והו א שאמד ו זלשו ד בלו נבל ע כאברי ם ודרש ו דז ל לח ם אבירי ם אכ ל אי ש לח ם הנבלע כאברי ם ׳ וכב ר שמוה ו רזל ׳ דמ ז למזו ן הצדיקיל ע לעתיד לב א כאמ ר בהגיג ה הקכ ה טוח ן ק ברקי ע לצדיקי " ואולי הסעוד ה הזא ת המעותד ת לצדיקי ם תהי ה

בסיף הזמ ן שנוה ג ב ו ; ני ן פעלו ת גופניו ת במאכ ל ובמשת ה ואחריה יתבט ל נ ה ם הנהו ג ההו א ויהי ו יושבי ן ועטרותיה ן בראשיהן ומתעדני ן מזי ו השכינ ה ותהי ה לה ם הסעו ד ההי א בענין העצר ת אל א שז ה תשלו ם זמ ן הקד ש ׳ וז ה תשלו ם ז מ ההול ׳ ׳ וע ל דר ך השכ ל עני ן לוית ן זכ ר ונקב ה בר א ירמו ז לענין השכ ל ׳ והנפ ש * וכאר ו הבמ י האמ ת למ ה ל א רדה האד ם מוכר ח ע ל מעשי ו ע ד שיתד מ ה לשכליהנפרד י להתמיד ע ל הבונ ה שנבר א כעבוד ה שהי א עכד ת ה ש י ת וידיעת אמתת ו שהי א פעול ת השכ ל ידו ע כינפ ש האד ם חכמה בכ ה ומוכנ ת לקב ל השכ ל בכ ה השכל י שב ה וכשהי א נגררת אח ר השכ ל ונזקק ת אלי ו הו א מרא ה פעולותי ו ב ה והנפש כחומ ר והשכ ל ל ה עוד ה ׳ ע ל כ ז נקר א השכ ל זכר ♦ והנפש נקב ה " ולוית ן עני ן חכו ר מלשו ן ילו ה איש י אל י גם עני ן פא ר מלשו ן לוי ת ח ן שמתלו ה א ל הנפ ש וכשהי א נגררת אחרי ו הו א ל ה לוי ת ח ן נקר א לוית ן וכשהי א נזקק ת לו ומתלו ה אלי ו תשו ב להיו ת כמוה ו יקרא ו לוית ן זכ ר ונקב ה כאלו ה ם מי ן אה ד ועני ן אה ד זולת י שז ה זכ ר פוע ל וז ה נק ב מקבלת הפעול ה ׳ וע ל כ ן אמ ר כ י לוית ן זכ י ונקב ה ׳ ופעמי ם יקי־או אות ם לוית ן מפנ י שה ם מתחברי ם ומלוי ס בגו ף ׳ והנה האד ם אח ר שנתהו ה ע ל הבונ ה הז ו שאמרנ ו למ ה ל א נברא יש ר מתדמ ה לשכלי ם הנפרדי ם ושל א יהי ה לנפ ש האד ם כ ה המתעור ר שממנ ו תתאו ה פע ם לדב ר ופע ם תמאסהו לבחיר ה ממנ ו כד י שתהי ה נפש ו ושכל ו נזקקי ן ז ה לזה תמי ד ויהי ו כשכלי ם הנפרדי ם וזה ו שאמ ר אלמל א נזקלון ז ה לז ה כחריכי ן א ת כ ל העול ם כל ו לפ י שיבט ל כר ו ההולדה ב ן המי ן האנוש י שאי ן עני ן ההולד ה מפעל ו השכ ל בי א ם מפעלו ת הנפ ש המתאו ה " וב ן א ם הי ה עני ן השכ ל מתמיד ע ל הנפ ש ונזק ק ל ה תמי ד תהי ה הנפ ש דבק ה למעל - בלישתפרד ותתקיי ם בכ ה הגר ף כעני ן אליה ו * מ ה עש ה סרס א ת הזכ ר והר ג א ת הנקב ה ׳ הסרו ס הז ה העד ר כ ח

ההולדה ג ם ההריג ה העד ר הח״י ם * ולפיכ ך כנ ו אפי ס הדב ל והעדרו מדב ר לסדו ם והרינ ה " מלח ה לצדיקי ם לעתי ד לבא ׳ הדב ר המעמי ד ׳ כנוה ו במליח ה ואמר ו מל ח ממו ן

חסר ׳ וממנ ו ברי ת מל ח עול ם ׳ מפ ד שהמל ח מעמי ד מלק ב הפסד ׳ ׳ והבונ ה בכ ל ז ה כ י הסרו ס השחת ה כל י ההולד ה

והעדר הכ ח מה ם והו א סב ת רחו ק הזכ ר מ ן הנקב ה וסכ ת הפסד בעל י חיי ם ׳ וע ל כ ן אמ ר ומלח ה רמ ז כ י י ש לנפ ש הצדיקים השארו ת והי א קיימ ת לעול ם הב א " ולפ י שהנ ס והשכל לקוחי ם מי ם ההבמ ה וה ם דכרי ם נעלמי ם המשיל ו וכנו אות ם בדגי ם ש נברא ו מ ן הי ם עב י לשו ן הר ב הגדו ל מו * נר " וע ל דר ך הקבל ה ויבר א אדרי ם א ת התניני ם

הגדולים * בכ ד ידע ת מאמ ה רבותינ ו ז ל שהמלאכי ם

נבראו ביו ם חמיש י ׳ והתניני ם הגדולי ם ה ן ד מחנו ת שבינ ה שהן כחו ל לשכינת ו ש ל הקב ה לקלס ו ולרוממ ו בשירו ת ותושבחות מלשו ן ש ם יתנ ו צדקו ת ה ׳ וככ ר הזכי ר ועו ף יעופף ׳ שהבונ ה ע ל המלאכי ם שכתו ב בה ם וכשתי ם יעופף " ועל כ ן נקר א עו ף שכנפי ו כפולי ם לשתי ם ומעופ ף כשתים " ותרגום וכפל ת ותעו ף ׳ וה א למד ת כ י ש ם העו ף הו א הנקר א לכל מעופ ף כשתי ם ה ן גופנ י ה ן רוחנ י " ואט ' ע ל הא ר ע ל

כראשית

המקום שהו א הדר ם רגל1י ו " רי ש די ך להתכונ ן אי ך הרסי ף

באור ואמ ר ע ל האר ץ ׳ ע ל פג י דק־ ע השמי ם " וכ!1 ו אמ ר מ ה שהוא אומ ר ע? 1 האר ץ * פיררש ר ע? 1 פנ י רקי עהשמים " והוא כלש ו והנ ה אופ ן אח ד באר ץ שפירוש ו כשט ח קרקעי ת הגלגל וכ ן תמ ם יונת ן מלר ע ?1מ ם שמי א ׳ ׳ ובמדר ש ושד 1

ר שמעו ן ב ן יוחא י דאית י ועו ף ׳ ז ה מיכאל 1 * שנ י ויע ף.ג1 י * יעופף ׳ ז ה גברי! 1 ׳ ש ג מוע ף ביע ף ״ ״ ועל 1 האר ץ ז ה דפ! 1 " על1 פנ י רקי ע השמי ם ׳ ז ה נודיא ל עב " וזה ו סו ד מרכב ו אדגמן והמשכיל 1 יכי ן "וא ת כל 1 נפ ש החי ה הרומש ת ׳ הי א החיה המרובע ת פני ם הי א שהזכי ר עלי ה יחזקאליע ה הי א החיה אש ר ראית י תה ת אלד י ישראל 1 כנה ר כב ר ׳ ומז ה א מ אשר שדע ו המי ם כמ ו שאמ ר בנה ר בכ ד ׳ • וא ת כ? 1 עו ף כנף ?1מינה ו " בא ר כ י המלאכי ם הנבראי ם כיו ם חמיש י הס מיני ם חבוקי ם מדרגו ת מדרגו ת ז ו ?1מער ה מז ו * י ש מה ם ממים ׳ וי ש מה ם מא ש * וי ש א ש דוחה" ׳ וי ש א ש אוכליא ש " והבן ז ה ׳ ׳ ויבר ך אות ם 1!די ' ׳ אפר ו רז ל שהוערכ ו ?1ברכ ה

בעבור שבנ י אד ם עדי ן ואוכלי ם אות ם * ומ ה של א בד ך ג ם כןהעמחיוהאילנו תשהר י כודא י ו. םה ם ברכ ה ?1בנ י אד ם וכתיב בה ם ועדת י א ת כרכת י ?1ב ם בשנ ה הששי ת * וא ם ב ן מפני מ ה ?1 א ברכ ם ׳ וי ש ?1ומ ר כ י כ? 1 הנבראי ם בבעל י חיים נכרא י מזכ ר ומנקב ה בדמיו ן הא ד ולפיכ ך בר ב שיהי ו המינין מתרבי ם ומולידי ם ז ה מז ה ׳ אב? 1 בבריא ת העמחי ם שעמחו ע? 1 פנ י האדמרב י מא ד ?1 א הי ה ערי ך ?1בד ך אות ן " ומה של א בר ך בהמו ת וחיו ת שכיו ם שש י מפנ י שמ ן הברכ ה הזאת ש? * דגי׳ועופו ת שמ ן המי ם נתכיכ ו ג ם כ ן בעל י הנפ ש המתנועעת שבאר ץ ׳ ב י כל 1 בעל1 י חיי ם שאינ ם מדבתדר ך אחד!1ה ם ׳וי ש ?1 ך ?1דע ת כ י מכ ח גרב ה ז ו הי ו היגי ס קיימי ם ולא נמח ו בגז ר המנוד 1 וכעני ן שדרש ו ז? * מב? 1 אש ר בחרב ה מתו ול א דגי ם שבי ם * כ י נמח ו כל 1 האילנו ת והעמחי ם וכל 1 בעלי חיי ם מאד ם וע ד בהמ ה ׳ • ועו ד נוכ ל להבי ן מכ ה

כרכה ז ו שהזכי ר פד ו ורב ו כדגי ם ובעופו ת " שהד ד והעופו ת אין עני ן ההולד ה שלה ם כזמני״ידועי ם אב? 1 בבל 1 זמנ י השנ ה הם פיי ס ורבי ם ומולידי ם ז ה מז ה מ ה שאי ן כ ן באילנו ת וכעמחים ג ס בכהמו ת ובחיו ת של א כל ך אות ן בפירו ש שאי ן מועיאין פייו ת ו^ א מולידי ן כ י א ם בזמני ם ידועי ם בשנה " תועא האר ץ נפ ש חי ה ׳ דרש ו דזל׳ז ה רוח ו של 1 אד ם הראשון * ויאמ ר ז ה ע? 1 הנפ ש הבהמי ת שכאד ם שאי ן ?1 ה חלק ע ם העליוד ם אל א הי א חוזר ת ?1עפ ר תכ ף מו ת הנו ף ברוח הכהמ ה שכתו ב ב ה ורו ח הבהמ ה היורד ת הי א ?1מס ה לארץ" א ו הבונ ה ע? 1 נפ ש החכמ ה ויהי ה פ י האר ץ הגזב ר כפסוק ראשו ן שהי א אר ץ החיי ם • ״ ובמדר ש תוע א האר ץ נפש חי ה •בנפשו ת כתי ב " ו י ע ש 1!די ם א ת חי ת האר ץ ?1מינ ה ואת הבהמ ה וג ו ׳ כגופו ת כתי ב ובאו ר הדב ר בנפשו ת בתי,׳ הי א נפ ש חי ה ש? 1 בהמי , ורמ ש וחית ו אר ץ ׳ ומ ה שאם , בגופות כתי ב ץמפנ י של א הזכי׳נפשחי ה כש ם שהזכי׳בעווי * ועוד במדר ש בבראשי ת רכ ה ויע ש אלדי ם א ת חי ת האר ץ ׳ אמר ד הושעי ה רכ ה ז ה הנח ש ׳ ׳ ד אומ ר נפ ש חי ה אלי ו

חמויאים בר א הקכ ה נשמת ן וכשב א לברו א גופ ן קד ש היל ,

ולא כדא ן ללמד ך די ך א ר ץ שא ם יה א בי ד אד ס חפ ץ טו ב או מרגלי ת טוב ה ער ב שב ת אוגרי 'ל ו השל ך מיד ך די ו ?1עב ד ?1היות כרב ו פי׳מאירי ם שדי ם ׳ ׳ נעש ה אד ם אזז־־ י שנתן במי ם כ ח השדו ן ?1שרו ץ נפ ש חי ה והי ה הפאמ י בה ם ישדעו המי ם ובכהמ ה תוע א האי ץ ׳ אמי * כאד ם שהו א מבהר המי ן נעש ה אד ם ׳ ׳ רעל 1 דר ך הפש ט נעש ה

אדם * אנ י והאר ץ הנזכר ת שתועי א האר ץ הגו ף מיסודי ה כאשר עשת ה ככהמהוהי ה כעני ן שכתו ב ויע ר ה!1יי ם א ת האדם עפ ר מ ן האדמ ה ושיפ ת ב ו הקב ה הנשמ ה העליונ ה וכענין שכתו ב ויפ ה באפי ו נשמ ת חיי ם ׳ ״ ופי׳בעלמנ ו "

תאי* כעני ן שכתו ב ועל ם אנפוה י אשתנ י " וכתי ב א ך בעלם יתהל ך אי ש * ענינ ו תא ר ׳ ׳ כדמותנ ו ׳ הו א דמיו ן העודה ׳ כ י הקרובי ם בעני ן אח ד יגך־א ו דומ* ם ז ה ?1ז ה והבונה בכתו ב שיהי ה האד ם נעש ה כעני ן שיהי ה דומ ה לעליונים ובתחתוני ם ׳ ?1עליוני ם ׳ מע ד התא ר וזה ו העלם ׳ ובתחתונים * מע ד הדמו ת שידמ ה גופ ו ממ ש ?1עפ ר כ ן כת ב הרב ד בש ה כ ר נחמ ן ז? 1 מש ם החכ ם ד יוס ף קמח י ז י ׳ * ועו ד פירשו במל ת נעש ה בלשו ן רבי ם שהו א דר ך הלשו ן במלכי ' ונכבדי אר ץ שידב ר היחי ד מה ם בלשו ן דבי״והו א דד ך מעל ה ובבור " והנ ה ל ק הי ה יחי ד ואמ ר ונתנ ה ל ך ג ס א ת

זאת וכתי ב אול י איכ ל נכ ה ב ו * וכת ב ופשרי ה נאפ ד קדם מלכ א דר ך הגדול י לדב ר כ ן ׳ ׳ ורב י שלמ ה ז ל פיר . געשה אד ם פע ל עימ ד כמ ו ישועו ת כ ל נעש ה אי־ ץ ע ב וא ץ עורך להכנ ס בכ ל הדוח ק הזר . ׳ וע ל דר ך המדר ש נעש ה

אדם • כשב א מש ה לכתו ב א ת התור ה וכ א לכתו ב נעש ה אדם אמ ר לפני ו רבונ ו ש ל עו ל את ה נות ן פתחו ן פ ה למיני ן לרדות אמ ד ל ו הקב ה מש ה כתו ב וכ ל הרוע ה לטעו ת יב א ויטעה ׳ ׳ וע ל דר ך השכ ל נעש ה אד ם ׳ דע ת חכמ י

המחקר כ י השפ ע השופ ע מא ת הבור א יו ת שהו א סב ת הכ ל שופע תחל ה ע ל שכ ל אח ד נפר ד לב ד ראשו ן שהו א עלו ל אעלהשסית והשכ ל ההו א מני ע א ת הגלג ל המקי ף ממנ ו נשפעיס שמנ ה שכלי ם נפידי ם כ ל אח ד מני ע גלג ל היר ח ־ י ומעינו מאמ ר אח ד לת ל מור ה קע ת ע ל ז ה והו א שאמ ר אי ן הקכהיעושה דב ר ע ד שמסתכ ל בפמלי א ש ל מעלו * וכאו ר העני* שהבור א י ת פוע ל כ ל פעלותי ו ע ל יד י אמעעי י ומעינ ו גב בפשט י התו ר מסי י עי ן 11 ז ה העני׳וע ל ז ה אמ י כבא ן נעש ה אדם כלשו ן רבי ם להורו ת ע ל אמעעיי ם וכ ן כת ו הב ה נרד ה נכלה ש ם וגו ׳ *וכ ן כתו ב ו ה המטיריעלסדו ם וע ל עמור ה גפרייואש• ודרש ורזל׳כלמק ו ש ג ו ה הואוגי תדינ ו׳ועני ' מסתכל פירוש ו שנות ן כ ח בה ם להנהי ג מנויי ם □שפל י הו א הנותן בה ם ממשל ה כאר ץ כעני ן שכתו ב א ס תשי ם משטר ו בארץ * ובכא ן אמר ו מסתכ ל ובמק־ ם אח ר אמר ו נמל ך ׳ אי ן הקכה עוש ה דב ר ע ד שנמל ך בפמלי א ש ל מעל ה שנ י בגזר ת עירין פתגמ א ומאמ י וג ו ׳ והממונ י הה ם שהו א י ת נמל ך בה ם אינן 1! א כל י רעונ ו מדא ה פעלת ו ב ה כנשמ ה שהי א מרא ה פעלותיה ע ל יד י הגו ף #ויוו ע שאי ן פעלו ת הגו ף כ י א ס מכ ח הנשמה • ומעינ ו כת ו אח ר סיו ע 11 העני ן הז ה הו א שכתר ' כ י לא יעש ה ה ג1די״ד ב כ י א ם גל ה סור ו 11 עכדי ו ה:כיאי׳וא ם

ב א

לעבדיו הנביא י מגל ה סוד ו ומורי * פעמותי וב ל ש ק למלאכי * המשפיעים כ ח על * הנביא י להודיע ם העתי ד ואע פ ק הו א יתז אינ ו מצטר ך כאה ד כ ץ הנמצאי ם זולת ו וכ ל בלעדי ו מצטרך ממנ ו י ת תמי ד " ; נעלמ ו ׳ עני ן על ם השג ה שכלי ת והכונה באמד ו בצלמנ ו לפ י שהנפ ש השכלי ת שבא ד אצול ה מרוח קדש ו ויהי ה הפר ש גדו ל כי ן העל ם והתא ר ל א כדע ת ד. קמח י שחש ב שהכ י אה ד ו ק דע ת הרסכמזל׳כ י ישכיני ה הפרש גדו ל והו א שאמ ד בהחל ת ספר ו רבי ם הכינ ו מל ת על ם שהיא אמור ה בלשו ן הקד ש ע ל החיעונ ה המורגש ת וטע ו כזו; ע ד שנט ו לע ד הכפיר ה להאמי ן גשמו ת א ף העל׳והתא ד שני עניני * ה ם כ י הת א ר נאמ״ע ל הערי ה הוויעונ ה המודגש ת כעט שכה ו גז ה תאר ו סזא ר כנ י המר י ל א נקרא ו כ ן 14 א על ש ס פנימיו ת נשפ ע בי ו כ י הו א ער ך המבו ק מער ב החיצוני שעלי י נקרא ו נסילייע ל ש ם פסול " זל*ודעת ו

נ - כד " ז ה כ י כעלמנ ו הי א העור ה הפנימי * * כמ ו שפירש ו

ע ־ ד נ ס ״ ד מד ע נ פר ק רביע י * * וי ש שפירש ו כעלמנ ו בעל * שלנו הנפר ד ממנ ו הו א על ם העול ם כתכונת ו שהו א עול ם הבלאסועול הגלגל י והעו ל הש פ הז ה ושל ש חלק י 4! ה כל ל המעיאו • וע ל תכונ ה ז ו תכונ ת כנ י הא ד ע ל ג הלקי ' בדוגמ ת כנין המציאו ת "ו ב פנ י ז ה נקר א הא ד עול ם קט ן לפ י שהו א בנגד העול ם הגדולוז ה רמ ז איו ב באבד ו ומבשר י אחז ה ג1ו ה יאמר כ י מחו ך הלק י גונ ו שה ם שלש ה ירא ה שלש ה חלק י המציאות שבמעש ה בראשי ת שה ם מעשר . אלו ה כ י הרא ש באדם שש ם השכ ל שופ ע הו א כנג ד העול ם העליו ן שה ם השכלים הנפרד י * מ ן הצוא ר ע ד המתני ם * הו א חל ק אמעע י באדם ומש ם יוצאי ם שנ י שריגי ם * וה ם י ד ימ י ן וי ד שמא ל ונהם נכללי ם שבע ה שמו ת וה ם האעכ ע והי ד והכ ף,והטפ ח והזרת והאמ ה והזרו ע כנג ד העול ם האמצע י הו א עול ם הגלגלים אש ד בכלל ם שבע ה גלגל י התנוע ה אש ר שבע ה כוכבי לכ ת קבועי*□"•' " וי ש בכל ל החל ק האמעע י הז ה הל ב באדם אש ר המחשב ה בא ה ממ ט והנ ה הו א כמל ך יוש ב בהדרי הדרי ם וכ ל שא ר אבר י הגו ף תה ת ממשלת ו והו א באמע הגו ף כנג ד כוכ ב חמ ה שהו א באמצ ע הגלגלי ם ממנ ו ר ב א האוד ה בעול ם השפ ל הז ה אש ר בסבת ה יעש ה כ ל פוע ל ׳ נעלותיו ׳ ״ וממתני ו ולמט ה ׳ הו א החל ק השליש י וי ש בכל ל החלק הז ה פעל ת התולד ה וההוי ה והה : ס ר כנג ד העול ם הז ה שהוא כע ל הוי ה וה ב סי * " ואח ר שנתבא ר ל ך ז ה בכ ל מקו ם שאתה מוצ א כתוד ה זכיו ן דברי ם גשמיי ם מ וחסי ם לבור א כגון י ד ה עינ י ה ' אזנ י ה * גנ י ה * בכל ן תוכ ל להתבונ ן שאי ן הדברים כפשוט ן אב ל ה ם מלו ת מורו ת עניני ם נעלמי ם כמי ן אהד ממינ י החכמ ה ׳ ו.ה ו מא ם ר׳׳ ל תמי ד דבר ה תור ה בלשו * בגי אד ם ־ ובאו ר המאג ד ב י כיו ן שאנחנ ו כעל י חושי ם והרגשות אי ן בנוכ ח להשי ג ה ענייני ם השכליי ם ר ק בציור י העניניס המורגשי ם אש ד אנחנ ו מוטבעי ם בח ם י " ומפנ י

זה היו/ ה בונ ת התוד ה לכתו ב המלו ת והעניני ם כפ י כ ח הבנ ת השומע ב ך שיתיש ב העני ן ע ל לב ו בהחל ה מדר ך גשמות ו כתוך המלו ת הגשמיו ת ואחר י כ ן יתחכ ם וידקד ק להבי ן שכ ל

זה אינ ו בלאש״ע ל ע ד ההקרב ה והמליצ ה " והמשכילי ם

מבקשי הש ם י ת יפשיט ו קלפו ת המלו ת הה ם וגשמות ם ויבי ע הפנימי שי ש כתו ב וש ם מלו ת נאמרו ת בחכמ ה ׳ ועליז ה אם * הכתוב ומבקש י ה יבינ ו ב ל * ואל ו ל א הי ה ספו ד התור ה בדברים גשמיי ם הקרובי ם לשכ ל ההמו ן ר ק כדבר י שכליי ם ועניניםשכליי*לאהיו מבינ י ההמו ן ל א המלו ת ול א העניני * וכפני ז ה נת ן הכפ ר בעני ן שיועי ל לחכ ם ולסכ ל וכ ל אד ם הזו כ ו כפ י כח ו וכחכמת ו ומדרגת ו יועי ל לסכ ל שיתיש ב העני) בלב ו ובמחשבת ו כ י י ש ל ו בור א נמצ א שהו א חיי ב בעבדהו ויועי ל לחכ ם שיבי ן המלו ת הה ם מע ד החכמ ה וע ם זה יהי ו הכ ל שוי ם בדע ת מציא ו הבור א י ת ׳ וככ ר המשיל ו חכמי המחק ר העני ן הז ה לעשי ר שב א ל ו א ד להתאכס ן עמ ו הוא ובהמותי ו ונת ן ל ו כ ל מינ י מעדני *למא ב ונוז ן לבהמותי ו הבן ומספ א לכ ל אח ד נת ן דב ר הראו י ל ו * כ ן התור ם תדהי ב כמדות הבור א במליצו ת גשמיו ת כפ י חולש ת דע ת ההמו ן " ותרמוז העניני ם השכליי י לכעל י החכמ ה והשכ ל ׳ ׳ וע ל דד ך הקבלה נעש ה אד " נמל ך כשבע ה מדותי ו ׳ והמדדבבראשי ת רבה יור ה כ ן הו א שאמד ו נעש ה אד ם במ י נמל ך ד 'יהוש ע וסכנין אימ ר בנפשותיה ן ש ל עדיקי * נמל ך ד יהוש ע כ ן לו י אומר כמלאכ ת שמי ם ואר ץ נמל ך " מש ל למל ך שהי ה ל ו סקליטון ול א הי ה עוש ה דב ר חו ץ מדעת ל ׳ אמ ר ד אמ י בלב ו נמלך מש ל למל ך שכנ ה פלטרי ן ע ל יד י אדריכ ל ול א ערכ ה לועלמילהתדע ל א ע ל אדריכל • הה ד ויתעצ ב א ל לבו " אמר ד אמ י מש ל למל ך שעש ה סעוד ה ע ל יד י ס־סו ד ול א הרויח כ ה עלמ י להתרע ם ל א עלהסרסי ד עב" " וי ש ככתו ב הזה עני ן עמו ק חתו ם באוציו ת המקוב לי ' מבקש י ה כ י הו א סוד בני ן עש ר סגירו ת אש ר ה א ד יכלו ל בה ם ותכנית ו דוגמ א להם ״ ״ אב ד בצלמנ ו כעל ם העשו י ל ע " כדמות ע " דמו ת התפארת והו א משיכ ת הגו ף " ועת ה שמ ע פיהכתו ב וב ל המיחד יחו ד של ם דאו י שיבר ן לכ ו לזרן" " רא ש הא ד שהו א כבוד לכ ל הגו ף כנג ד הכת ר שהו א רא ש לכ ל הספידו' " וכתי * ראש דבר ך אמ ת ״ וכתי ב ראש ו כת ם פ ז ״ ״ מוח ו וחכ ו ש ל אדם כנג ד החכמ ה שהי א פנימי ת וכתו ב חכ ו ממתקי ם וב ן כמל חככ ה נרמ ז מר ח ח ך " לשונ ו בנ ג הכינ ה שהי א מוציא ה כל הכהו ת לאו ד " הו א שכתו ב וכל ו מחמדי* " כ ן חלש ו מוצי א ומגלה בחו ת המחשב ה " * וככ ר ידע ת כקבל ה כ י הבת ר והחכמה והתשוב ה הכ ל דב ר אח ד וכ ן כיציר ת האד ם המו ח והחך והלשו ן באב ר הרא ש הכ ל דב ר אח ד זרועותי ו ש ל אד ם לימין ולשמא ל ׳ כנג ד החכמ ה " וזה ו וכרי ת הלשו ן מכרי ע כנתים " שהר י התשוב ה כנג ד הלשו ן והר י ל ך ה ' ספירו ת עליונות " התפאר ת כנגד ו בא ד משיכ ת הגו ף וכ ן התפאי ת כה חזו ק לכ ל הספירו ת וע ל התפאר ת אמ ר מש ה ע ח 14 אלד י הרוחות לכ ל כש ר • " הרגלי ם באי ם שו ק ימי ן ושו ק שמא ל כנגד הנצ ח וההו ד " כרי ת מיל ה כאד ם כנג ד יסו ד הנקר א עדיק הנקר א כרי ת מכוו ן כאמצ ע וזה ו כרי ת מיל ה מכרי ע בנמים "

ומכאן תבי ן כ י ראוי ה שתהי ה עונת ן ש ל תלמיד י חכמי ם

כראשית

בשבת מפנ י שיסו ד הו א שביע י בעשות ך של ש ראשונ ו אחד '

וכאש רא ה אה ד השרבי ת הגו ף שלסדנשא ד מלכו ת קצ ץ א מ שמא ה ס ושלו ם שת י רשויו ת י ש ול א נת ז א? 1 ?1ב ו שהו א הי ה הלב ועלי ו אמ ר ויתעצ ב א? 1 ליב ו ועלי ו הביא ו חכמ י האמ ת ,׳> המש? 1 ה&מר ץ מ ן הסיסי ר והאדריכל 1 ׳ והו א האתרו ג שאמר י דזל שדומ ה לרי ב והו א בפנ י עצמ ו אינ ו נאג ד ע ם הלול ב אב? 1 הוא מעכ ב במינ י הלול ב שאי ן המצו ה שלמ ה אל א עמ ו והמשכי?1 יבי ן ׳ וכאש ר ישי ג האד ם העני } הנדו? 1 הז ה יאור ו עיניו יוכל 1 ?1הרחי ק מ ן התור ה והאמונ ה כ? 1 דופ י וכר י דס ז ויהיה הב? 1 ברו ר כשמ ש ?1פני ו שאי ן ש ם ?1 א דמו ת ול א צוי ה כל1?1 וכ ן העיד ה התור ה במעמ ד הקדו ש כ י ?1 א ראית ם כ ל תמינה ׳ וכתי ב ותמונ ה אינכ ס רואי ם * אבל 1 הדברי ם נאמד4 '

בן בהכר ח והכ ל דוגמ א כ י היציר ה התחתונ ה האחרונ ה דוגמת האצילו ת העליון־ , ויבר ך אות ם

*!דים ויאמ ר לה ם.נ1די ם פר ו ורב ו " 11 ו הית ה ביכ ה שאמ ר • ויבר ך אות ם הביכ ה על 1 פדי ה ודבי ה שמזכי ' * והול ך די ה או־ מ ויברך אות ם אלדי ם ?1אמ ר פר ו ורב ו כמ ו שאמ ר בדגי 'אב? 1 לפי ישחז ר ?1ומ ר ויאמ ר .אלדי ם ׳ י ש ?1פר ש כ י הברכ ה הז ו הי א כפני עצמ ה וברכ ת פרי ה ורבי ה ברכ ה אחר ת והזכי ר הש ם ית ע ם כל 1 אחתואח ת ?1הומ ת כ י שחז י ברכו ת ה ן " ברב ה ראשונה הי א שבר ך הכ ה הממי ר אש ר כגו ף האד ם כד י שירדד, האד ם ח י לעול ם בגו ף ובנפ ש ושיהי ה מאכל ו ומזונ ו מכורך ממל א הח ס ת ן החול ף ע? 1 גופ ו בכל 1 יו 'ע ד של א תגי ע .12יו ?1 א חולש ה ול א זקנה • וכ ן הזכיר ו חכמ י המפאי *בספרי ה כי האד ב בעול ם הז ה צרי ך הו א ?1השי ב א? 1 גופ ו ולהדבי ק ב ו דבי שיחי ה מלחל ח אית ו ומרטיב ו ושיחזי ר ב ו הלח ו שאבד ה ממנו בשת י סכו ת האח ת בסב ת החו ם הטבע י שי ש בגופ ו מבפנים " והשני ת בסב ת האוי ר המקי ף אות ו מבחו ץ המיכ ש רטיבותו ואחות ו * ואות ו המז ו שהו א אוכלומדביק ו ב ו צרי ך שיהיה מעגי ן הלח ו שנחס׳ * מכד 1 אב ר ואב ר אל א שהחליפ ץ הנעשץ כגופ ו מ ן המאכל 1 ומ ן המשת ה א־־נ ן ממלאי ן א ת כ ל חהשדזן הז ה ואץ נ דומי ן ?1דב ר הנחש ד מכל 1 צ ד אג? 1 י ש כחם שמרי ם ופסגו ת ופוו־דזי ן מצור ת האב י מע ט וזה ו סב ת החולי ותשישו ת הב ה וכחישו ת הבש ר כימ י הזקנ ה כ י אל ד היה המזו ן ממל א כל 1 החסיו ן והי ה אד ם יכול 1 ?1השיב ו אל 1 נופו כעני ז הלחו ת והרטיבו ת החוטפ ת ממנ ו במדת ה ובצודת ה ?4א פח ו ול א ית ר ?1 א הי ה כ א לעול ם ?1ידי ־ חולש ה וליד י זקנ ה ולא הי ה אד ם מ תלעול ם * וע? 1 ברב ה ז ו אמ ר ויבר ך אות ם *!דים כרכ ם כברכ ת *!די ם כלומ ר שיהי ו כ ה קיימי ם נצחיי ם באלדים כעני ן שכתו ב אנ י אמרת י אלדי ם את ם ׳ וכ ן כת ב החכם כע ל ספ ר המגל ה כ י זא ת הברכ ה וד א שנתנ ה לאד ם הראשון שיהי ה מאכל ו מפר י האדמ ה ומתנובת ה ממל א אות ו חסיון החול ף ע ל כ ל גופ ו מכ ל צ ד במדת ו וצורת ו ובב ן הי ה ראוי שיחי ה'1עול 'כ י נת ן ל ו כ ה הממי ר בגבורת ו וזה ו שבתו *

הנה נתת י לכ ם א ת כ ל עש ב זור ע " זר ע התבוא ה המחוכר ת לקיקע שהי א מאכ ל כנ י אד ם יקדאנ ה הכתו ב עש ב זור ע זרע והעש ב שהו א מאכ ל הבהמו ת יקר א חצי ר ויר ק דש א ע ש ב " והזכי ר בכא ן זור ע זר ע ול א מזרי ע זר ע כמ ו שהזכי ר

בבריאתו כיו ם שליש י תדש א האר ץ דש ת עש ב *מזרי ע זר ע לפי שהעש ב מוציאה/י ע ומזריע ו ואי ן הו א בעצמו / חו; ד זרע ומפנ י ז ה הזכי ר בכא ן זור ע זר ע באד ם שהו א זור ע זר ע כדי שיקנ ה זי ע אח י כיוצ א ב ו וב א לו ם שהקכ ה ית ן במזונ ו הכה הממי ר ע ל שלמות ו ויהי ה מחלי ף ומחד ש בנופ ו מ ה שנחסר ממנ ו כיוצ א ב ו ובצורת ו ובמדת ו וברכ ה ז ו היתד . במזונו ש ל אד ם הראשו ן קוד ם שחט א והכ ח הז ה הו א עתי ד שיתגבר באד ם לעתי ד לב א ויחזו ר למנהג ו הראשו ן וא ף

החיות ישתנ ה טבע ן ויאכל ו העשבי ס בבהמו ת הו א שכתו ב ופרה ודו ב תרעינ ה וארי ה בבק ר יאכ ל תב ן " והבתובהז ה ירמוז הענ; ן הז ה שמזכי ר כלשו ן עתי ד לכ ס יהי ה לאבל ה והיה ראו י לומ ר לכ ם הו א לאבל ה א ו לכ ס נתת י לאכל ה אכ ל היה בעני ן שפת ח בלשו ן עב ר להורו ת ע ל העכ י ׳ וסי ס ע ל העתיר לרמו ז ע ל העתי ד " ב י הקב ה יאמ ץ בזמ ן ההו א א ת וזבח הממי ר אש ר באד ם ע ד שיהי ה מחלי ף א ת המאכ ל ומבשל אות ו ול א ישא ר ממנ ו פסורתול א שמר י אב ל יחזירנ ו אל צור ת הדב ר החול ף מ ן הגו ף ובמדת ו ל א פחו ת עב " ברכה שני ה הי א מצי ת פיי ה ורביד . "והו א שא ש לה ם ויאמ ר להם אלרי ם פר ו ורב ו ׳ והזכי ר ב ו ש ם אלרי ם ב י בז ה ישתת ף אדם לאלדי ם " וכעני ן שכתו ב קנית י אי ש א ת ה ׳ ודרש ו רז ל שלש שותפי ; י ש בא ד הקכ ה *ואבי ו ואמ ו " וט ע המעו ת הו א שתהיה ההולד ה הכנ ה לקב ל הנפ ש השכלי 'כד י להכי ר בורא ו ולעבר עבדת ו שא ש ל א כ ן מות ר האד ם מ ן הבהמ ה אי ן וב ן אמר הנבי א וג ס א ת בניה ם ילד ו ל י כלומ ר לשמ י ובאו ר ב ו כי ישרא ל ה ס נולדי ם לשמ ו וזא ת הי א הבונ ה בה ם ל א ככונ ת האמות שהי א כד י ליש ב העול ם ולאכו ל ולשתו ת כבהמות * אלא שתהי ה הכונ ה לשמ ו כלב ד והו א שיכוי ן כתולדת ו א ל הכונה לקב ל הנפ ש השכלי ת ולהמשכת ה כעני ן הק־בנו ת הגופיי שהי ו הבונ ה להשרא ת שכינ ה ולהמשכ ת רו ח הקד ש ׳ והגה בשנ י כתובי ם אל ה מנ ה הקנ ה מזונו ת לכ ל בריותי ו מאדם וע ד בהמ ה וע ד עו ף השמי ם •וגז י ע ל כ ל בעל י חיי ם שיהיו מזונותיה ם כ ל יר ק עש ב ל א הפירו ת והזרעי ם וגזר ע ל האד ם שיהי ו מזונותי ו הפירו ת ;והזרעי ם ל א בש ר כעלי חיי ם כ י ל א רצ ה להתי ר ל ו כש ר נפ ש התנוע ה ומ ה שלא התי ר ל ו מאכ ל הבש ר לפ י שנפ ש התנוע ה י ש ל ה קצ ת מעלה אש ר ב ה מתדמ ה א ל הנפ ש המשכל ת ר ש ל ה בחיר ה בטובתה ומזונותי ה ותבר ח מ ן הצע ר ומ ן המית ה ׳ וכאשר חטא ו כעל י נפ ש התנוע ה כדו ר המבו ל והשחית ו דרכם כעני ן שכתו ב כ י השחי ת כ ל בש ר וגומ ר " ונגזר ה עליהם השחת ה בעגי ן שכתו ב ק ץ כ ל בש ר ב א לפנ י * ובזכו ת נח הצדי ק הצי ל מר ש לקיו ם המיני ן א ז הותר ו ל ו לשחו ט דלאכל לפ י שאי ן קיומ ן אל א בשביל ו ואעפ ב ל א נת ן לה ם רשות כנפ ש וע ל ק אס ר לה ם אכ ד מ ן הח י כ י ל א התי ר את הנפ ש ר ק א ת הגו ף ואס ר ג ם כ ן א ת הד ם לפ י שהו א קיו ם הנפש * שנאמ ד כ י הד ם הו א הנפ ש ׳ וכת ב הדמבן ' ז ל כ י

זהו טע ם השחיט ה ומ ה שאמ י רז ל צע ר בעל י חיי ם דאויית א ומזה אנ ו מבדכי ן אש ר קדשנ ו במעותי ווצוג ו ע ל השחיט ה וירא אלדי ם א ת כ ל אש ר עש ה והנ ה טו ב מאד ' ע ל דרך ׳ הפשט הזכי ר כ 3

בראשית

ערב כא ד ע ל הבללוע ד עמ ה בפיט י הנמעאי ם שבכ ל יוכ ו ד,זכ י כ י טו ב כפנ י שהכל1! 1 יות ר מעול ה מ ן החל ק * והנ ה ה ס שלשה מעלו ת כ י טו ב * והנ ה טו ב מא ד * וטו ב * וד ע וה ק שבל1 מע ד ומע ד שבעול 'הו א עו ט בכ ח מ״גו י אח ר א י אפש ר לעמד בפנ י עעמ ו בלת י נמע א אח ר כגו ן שתאמ ר הד י שי ש בכל הע ו ל ם מי ן אח ד בלב ד והו א ח י א ם אי ן אר ע ל א יוכל 1 לעמד המי ן הח י ההו א בעעמ ו א ו א ם י ש אר ע א ס אי ן ש ם שמים א י אפש ר שתתקיי ם לפ י שע ל יד י תנוע ת השמי ם

מתקיימת האר ע וא ם כ ן כ ל העול ם הז ה וכ ל מ ה שהו א עלי ו אי אפש ר שיתפר ק מעו י מאח ד כ י כל ו נקש ר ז ה כז ה העליו ן עם התחתו ן והכ ל אח ד כמ ו שקבלנ ו המופ ת במל׳אח ד שכ ל המעיאות כל ו אה ד וכש ם שנבר א אח ד כ ך הכור א אינ ו ג1 א אחד וה א למד ת שכ ל הנמעאי ם שבעול ם ה ם נקשר י ז ה בזר , אי אפש ר להמע א מע ד של ם בלת י חכר ו כמ ו שא י אפש ר שתמעא י ד א ו רג ל מתנוע ע בפנ י עעמ ו כלתי׳שא ר אבר י הגוף כמ ו שהו א של ם " וכב ר נקר א האד ם אע ל חכמ י הנחקר עלל ם קט ן ונק־־ א העול ם ג ם כ ן אעל ם אד ם גדו ל לומר שהכ ל נקש ר ומיוח ד " וזה ו מאמ ר הנבי א ע ה קור א אנ י 14יה יעמד ו יחד ו ודרש ו רז ר . מא י יחד ו דל א לשתלפ י מהדד י ועל כ ן כ ל מעו י בפנ י עעמ ו הו א מעו י בכ ה ומז יהזכ י כפרט י הנמעאיסשבכל יו ם ויו ם כ י טו ב אכ ל ע ם שא ר הנמעאי ם כלם הו א מעו י בפע ל ומז ה הזכי ר ע ל הכל ל טו ב מא ד לפ י שהכל יות ר של 1 מ ן החל ק * וכ ן תפע א בז ה במש ה רבע ו ע ה לפי שהי ה מעו י של ם בב ה הזכי׳ב ו הכת ו כ י טובותר א אות ו כי טו ב הו א " וכשיע א שכל ו מ ן הכ ה א ל הפע ל הזכ י ב ו מא ד זהו שבת ו האי ש מש ה ענ ו מא ד טו ב * הו א מעל ה גדול ה מכלן ״ ואי ן הטובהאכת י ג1 א הקב ה * ש ל טו ב ה לכ ל " ומ ה שכתוב הוד ו ל ה כ י טו ב ׳ מר ו כ י טו ב עש ה עמנ ו • ועל דר ך המדר ש והנ ה טו ב מא ד ׳ והנ ה טו ב ז ה יע י

טוב ׳ מא ד ׳ ז ה יע ד הר ע ומד ת פורענו ת שאלמל א יע ד הר ע לא בנ ה א ד בי ת י ול א נש א אש ה ול א הולי״בנ י ונמע א העול " הרב׳ ודרש ו עו ד והנ ה טו ב מא ד * ז ה מו ת * לפ י שהמו ת סב ה שהדורות מתחדשי ם ובאי ם וע ל ב ן תקנ ו בבי ת האב ל לומ ר הטוב והמטי ב ׳ ואי ן ס י ק כ י המו ת טו ב הו א לכונ ת הש ם ית ב י הו א חיי ם לנפ ש הערי ק ׳ וכתי ב יק ד בעינ י ה המרת ה לחסידיו ־ ותוספ ת הה א לבא ר כ י החסידי ם אי ן מית ת ע ל ידי המלא ך המשחי ת כ י א ס ע ל יד י שכינ ה הנרמ ז ב ה כעני ן הוספת ההי ן שכעני ן יעק ב אכינ ו למערי ם והו א אנכ י אר ד עמך מערימ ה ואנכ י אעל ך ג ם על ה רמ ז ל ו שתהי ה השכינ ה בירידתו למערי ם ג ס בעלי ה ׳ וע ל דר ך השכ ל והנ ה טו ב מאד ׳ ד ע כ י לש ו עשי ה נופ ל ע ל מעש ה הטב ע בגו ן בריא ת הגלגלי וב ל מ ה שתחתידושה ס בכל ל הטב ע וע ל כ ן בחתימ ת מעשה בראשי ת שהו א מעש ה הטב ע הזכי ד לשו ן ויר א שהו א לשון השגח ה ׳ והזמ ר עמ ו לשו ן עשי ה להורו ת כ י הו א ית ע משגיח ע ל הגלגלי ם וכ י ה ם מעש ה ידי ו והוסי ף ל ך בא ו ברמ ז כי הגלגר י ה ס תשע ה כדבר י חכמ י המח ק והו א שתמע א מל ת והגה שחשבו ג גלג ל וזה ו גלג ל השכ ל ובא ר כ י גלג ל השכ ל מניע א ת הגלג ל התשיע י הו א הגלג ל המקי ף הו א הנקר א ערבות והגלג ל המקי ף מני ע הגלגלי ם שבתוכ ו וזה ו שאמ ד

טוב וע ל כ ן חת ם העול ם הטבע י הז ה במלו ת והנ ה טו ב מאד שפי ' גלג ל השכ ל מני ע א ת ה גלג ל התשיע י המקי ף והגלגל התשיע י מני ע השמנ ה שבתוכ ו ׳ ובמל ת מא ד שהוסיף שחשבונ ה מ ה העני ן הי ה להודיע ך שיעו ר קומ ת התשעה גדגלי ס שכ ל אח י מה ן ע ל דע ת רזליעבי ו תק ׳ שנ ה והבן ז ה " יו ם חשש י ׳ ע ל דר ך הפש ט תוספ ת הה א בע ם זה מ ה שאי ן כ ן בשא ר הימי ם הכ ל למעל ת אד ם הראשו ן ולכבודו שנבר א ב ו ועמ ו נשלמ ה כ ל המלאכ ה והו א הי ה תכלית הבריא ה וחתימת ה ועלך ה ׳ וע ל כ ן אמ ר בפרסו ם יו ם ל,שש י כל ו הידו ע המפורס ם ׳ ועו ד נכלל ת ב ו כונ ה אהד ת כי גל ה לנ ו כז ה שבכ ל שש ה ימי ם נמעא ו העניני ם מחופשי ' בכל יו ם ויו ם חמש ה וע ל כ ן נחת ם יו ם השש י בה א לרמו ז לכ ל בזה והעני ן הז ה ביע ד שהר י ביו ם ראש ו מעינ ו ה אור י כיו ס ב ה רקיע י ו ה פעמי " מי ם ׳ ׳ בי ו שליש י ה מינ י עמלי ' ־ ביו ם דה מינ י אוד ה " ביו ם החמיש י ה מינ י תנועו ת שבכ ל מינ י נפש חי ה " כיו ם השש י שנבר א ב ו אד ם ה חושי ם שבגופ ו ה תנועו 'שבנפשו ׳ וח׳שמו ת שי ש לנפ ש חיה׳ , וה א למר ת שכל ענינ י שש ת ימ י בראשי ת מחומשי ם המש ה בכ ל יו ם ויום ׳ ולכ ך הת ם יו ם חשש י באו ת ה ׳ וי ש ל ך להתבונ ן עו ד בבל הנבראי ם שבשש ה ימי ם למ ה נתיח ר כ ל דב ר ודב ר להבראת ביו ם שנבר א ב ו ׳ ולמ ה נק־ א יו ם שנבר א ב ו האו ר יום אח ד ׳ ויו ם שנבר א ב ו הרקי ע יו ם שנ י ׳ ויו ם שנברא ת בו היבש ה יו ם ג וכ ן בל ן ׳ יו ם שנבר א ב ו האו ר יו ם אח ר ל~ י שהאור הו א רמ ז ליהו ד ׳ וכב ר ידע ת כ י הו א מל ך הכבו ד * וזהו שכתו ב ה אור י וישע י ׳ ושנ י אודי ם הי ו ־האח ד קדם ׳ והשני נתחד ש והכ ן ז ה " יו ם שנבר א כ ו הרקי ע נקי א יו ם שני לפ י שהו א רמ ז לשניו ת ונבר א להבדי ל ולחל ק בי ן מי ם העליונים למי ם ד,תחתוני 'והנ ה ה ס שנ י הפכי ם ז ה הל ק עליו ן וזה חל ק תחתו ן ואי ן ל ך שנו י גדו ל מז ה ־ וע ל כ ן נקר א יו ' ב ׳ יום שנברא ת ב ו היבש ה נקר א יו ם שליש י ׳ לפ י שב ו נרא ת עורת העול ם הנחל ק לשלש ה חלקי ם " שליש ו

ישוב׳ שליש ו מדבר ־ שליש ו ים ׳ והנ ה הו א משול ש בבריאת ו יו' שנכיא ו ב ו המאורו ת נקר א רביע י לפ י שהמאור ו משתנ י ד פעמי ם ׳ ביו ם ב ד משמרו ת ׳ ובחד ש כ ד שבועו ת ׳ ובשנ ה כד תקופו ת " יו ם שנברא ו ב ו בעל י הנפ ש התנוע ה נקר א חמישי ״ לפ י שתטעו ת כ ל נפ ש חי ה ה ס חמש ה * יו ם שנבר א בו אד ם נרן א שש י ׳ לפ י שב ו עמ ד אד ם בכ ל שש ה קעוו ת לפי כ ך נקר א יו ם שנבר א ב ו יו ם שש י " וע ל דר ך המדר ש יום השש י תנא י התנ ה הקבר ! ע ם מעש ה בראשי ת א ס ישר! 1 מקבלים א ת התור ה מוט ב ׳ וא ם לא ו אנ י חוז ר אתכ ם לתה ו ובהו ׳ הה ד יו ם חשש י אל ו ה ם המש ה חומש י תור ה ש נתנ ו בששה בסיו ן " וע ל דר ך הקבל ה יו ם השש י חת ם מלאכ ת הששי בה א והי א ראשונ ה שכש ם אש ר ש ט בונ ת התפלו ת בראש השנ ה " ויו ם שש י ז ה שש י לכ ה באלו ל הי ה שב ו נברא העול ם ויו ם רא ש השנ ה הי ה שב ו נדו ן אד ם הראשו ן וכן הו א יו ם הדי ן לכלתולדותי ו אהדי ו " וי ש לפדי ש עו ד כ י מלת השש י אינ ה חוזר ת ליו ם ׳ שאל ו כ ן הי ה ל ו לומ ד היו ם חששי אכ ל הו א סמו ך יו ם השש י יו ם ש ל שש י כלומ ד יו ם השם השש, ־ והו א החות ם השש י משש ה

בראשית

חותמות שבה ם נחת ם העול ם ?1שש ה קערו ת והב ן ז ה • * דבל י השמים והאר ץוכ ל עבא ם " סמ ך ויכל ו ?1יו ם השש י ?1רמו ז השם המיו ח כראש י תיבו ת וכד ילהור ו שאע פ שבכלמעש ה בראשי{1 א הזכיר ו הו א העוש ה הב? 1 והו א המתחי? 1 והגומ י " ומה של א הזכי ר בפסו ק ראשו ן רב? 1 עכא ם • ?1פ י שש ם הזכיר האתי ן שה ם רבו י ?1כ? 1 העבאו ת " אב? 1 בכא ן של א הזכיר א ת הוער ך ?1ומ ר וכל 1 עבא ם " ומל ת עבא ס כולל ת

המלאכים כעני ן שכתו ב וכל י עכ א השמי ם עמדי ם וג ד ׳ ואמר הכתו ב יפק ד ה ע? 1 עכ א המרו ם במרו ם • ואח ד כ ך ע?1 מלכ י האדמ ה באדמ ה שאי ן אומ ה נופל ת ע ד שתפו ל שרה תהל ה וכולל ת הנפשו ת ג ב ול א נזכ ר בה ן בריא ה בכל 1 מעשה כראשי ת ?1 א כמלאכי ם ול א בנפשו ת " ומ ה שא מ וכל צבא ם כלשו ן יה י ד ול א צכאות ם ?1הורו ת כ י השמי ם ותארץ כל ן מזו ת מיוחדי ם ונקשרי ם ז ה ע ם ז ה שהד י כל 1 המעיאות ג 'חלוקי ם עול ם המלא□5 */ועול ם הגלגלי ם •'ועול ם השפל • • והמלאכי ם ׳ ה ם נפ ש ^גריג^י ם " והגלגלי ם פוע?1י ם בשפלים ׳ וא ס כ ן הכ ל נקש ר ומיוח ד ז ה כז ה ־ * ופסו ק מל א מעיד ע ל ז ה הו א שכתו ב אענ ה נא ם ה אענ ה א ת השמי , וה ם יענו א ת האר ץ " • ויכ ל אלדי ם כיו ם השביע י ׳ ע ל דר ך

הפשט אי ן הכונ ה בכתו ב ז ה שהש ם י ת כל ה מלאכת ו ביו ם השביעי ממ ש שא ם כ ן י ש במשמעו ת הלשו ן הז ה שבכקע ת היום בע ם השביע י עש ה מלאכ ה אכ ל הכונ ה כפסו ק כ י מי ד שבא יו ם השביע י ככ ר כל ה כ ל מלאכת ו ׳ ודומ ה לז ה א ך ביום הראשו ן תשבית ו שאו ר שאי ן הכונ ה לכע ר החמ ץ בי ו ראשון ש ל פפ ה • אב ל המנ ה כ ו כשיגי ע יו ם ראשו ן ש ל

פסח ככ ר יהי ה החמ ץ מושכ ת מבתיכ ם וע ל דר ך המדר ש

ויכל אלדי ם כיו ם השביע י י ר שמעו ן אומ ר כש ר וד ם שאינ ו יודע עתי ו ורגעי ו ערי ך להוסי ף מהו ל ע ל הק ד ׳ אב ל הקכ ה שהוא יוד ע עתי ו ורגעי ו אינ ו ערי ך להוסי ף מחו ל ע ל הקד ש ונכנס כ ו כחו ט השער ה ונרא ה כאל ו ב ו ביו ם כל ה ׳ * וע ל דרך הקבל ה ויכ ל *!די״ביו ם השביע י רמ ז לך ב י כ ל המלא ט תכלינה כאל ף שביע י ׳ והו א מ ה שאמר ו זי ל וח ד הרי ב • ״ דשבוז כיו ם השביע י ׳ לשו ן שכית ה ! נופ ל ע ל מ י ששוב ת היום ועתי ד לחזו ר למלאכת ו מח ר ובכא ן רמ ז שתחזו ר המלאכה אח ר האל ף השביע י ׳ ול ק סיימ ה פיש ה ז ו ש ל יו ם שביעי כמל ת לעשו ת לרמו ז ע ל מעש ה אח ר יו ם השביע י והבן ז ה " ויבר ך אלדי ם א ת יו ם השביע י ׳ רש * ז ל פ * ברכ ו כמן וקדש ו כמ ן עב ' ׳ וכבו ד הר ב כמקומ ו מונ ח איננ ו נכו ן שירמוז לעתי ד " אכ ל הנכו ן לפר ש שברכ ו בחדו ש שהי ה ב ו ביום והי א ברכ ת האור ה כ י היו ם והליל ה ש ל יו ם השביע י שוים באור ה וזא ת הי א הברכ ה ותוספ ת הטוב ה ׳ וע ל כ ן ל א תמעא בע ם השביע י זכרו ן ער ב ובק ר במ ו בשא ר הימי ם כ י זמנו כל ו בקי " אי ן כ ו ער ב כלל 'ואמ ר ויקד ש את ו " כלומ ר להבדילו משא ר הימי ם כ י הנבד ל מעסק י העול ם קדו ש יאמ ר לו * וכ ן ישרא ל המובדלי ם מ ן העמי ם נקרא ו גו י קדו ש " וכתיב קדושי ם תהי ו " וע ל דר ך הקבל ה יו ם השביע י הו א הספירה השביעי ת נקי־א ת עול ם הנשמו ת כ י ש ם כ ה הנשמ ה ושרשה והנ ה הי א מעי ן הבדכ ו ־ והנפ ש כימו ת החו ל דוגמ ת

אכסנאי בל א בית ו וביו ם ד,שכ ת דוגמ ת אכסנא י כבית ו * וע ל בן אמ ד דבר ך ׳ כ י האצי ל עלי ו ממקר י הברכ ה וכ ן ויקד ש אלתו ב י ימשו ך מ ן הקד ש והב ן ז ה " אש ד בר א.אלדילעשות 4 מלאכה שהיתר . ראוי ה לעשו ת כשב ת כפ ל ועש ה בשש י " והרמק זרפ י ששב ת מכ ל מלאכת ו אש ר כר א י ש מאי ן ׳

לעשות ממנ ו כ ל המעשי ם המכרי ם בשש ה ימי ם והנ ה אמ ד כי שכ ת מבריא ה וממעש ה מ ן הבריא ה שבר א כיו ם הראש * * ומן המעש ה שעש ה בשא ר הימי ם על׳ " ויתכ ן לפר ש מ ה שחתם מעש ה כראשי ת כבר א 11ד י כ י ק התחי ל ב ו בראשי ת ברא אלדי ם והבונ ה כד י לתלו ת כ ל המלאכ ה לעוש ה אח ד ולהורות כ י הו א י ת המתחי ל והגומ ר כרא ש ובסו ף " ומ ה שהוס־ף לעשו ת כ י מאח ר שהו א י ת בר א ע ד עת ה והוצי א כ ל הנמעא1 י ש מאי;נז ר ע ל הנמצאי ם לעשו ת ה ם פעולותיה י יש מי ש מב א ואילך״וע ל דר ך הקב ר מ ה שהוסיף?לעש ו ככ ר רמזתיו למעל ה ׳ וכ ן רמ ז דו ד ע ה מזמו ר שי ר ליו ם השב ת " והזכיר אחי י כ ן עדי ק בתמ ר יפר ח ׳ והמשכי ל יכי ן " ובפרק י ד אליעז ר דרש ו שמי ם ואר ץ עתידי ם לעכו ר ולהתחד ש מ ה כתיב עליה ם ונגול ו כספ ר השמ י * כאד ם שהו א קור א כספ ר תורה וגול ל אות ו וחוז ר ופות ח וקיר א וגול ל אות ו כך^הקב ה עתיד לגלו ל א ת השמי ם כספ ר ש ג ונגול ו כספ ר השמ י והאר ץ כבגד תכל ה כאד ם שהו א פוש ט טלית ו ומקפ ל אות ה וחוז ר ולובש אות ה כ ך המכ ה עתי ד לקפ ל א ת האר ץ כבג ד " שנא מ והארץ ככג ד תכל ה " רב י אליעז ר אומ ר ב ל צב א השמי ם עתידים ליכו ל ולהתחד ש * ש ל וכ ל עכא ם יבו ל כנמ ל על ה מגפן " מ ה הגפ ן והתאנ ה הזא ת עליה ן נוכלו ת ועומדו ת כע ץ יבש וחוזרו ת ופורחו ת ונוצצו ת ומוציאו ת עי1י ם חדשי ם רעננים " כ ך כ ל צב א השמי ם עתידי ם ליכו ל כגפ ן והתאנ ה והן חוזרי ] ומתחדשי ן לפני ו להודי ע שי ש א ל מכל ה ואינ ו כולה עב4" , וד ע והב ן כ י שכע ת ימ י בראשי ת 4! ה מבארי ם לנו מ ה שעב ר וממזי ם לנ ו

לנו ע ל העתי ד והנ ה ה ם כנג ד שית א אלפ י שנ י וח ד הרי ב * ודרשו חל 'יומ ו ש ל הקכ ה אל ף שנ ה " שנאמ ר כ י אל ף שני ם בעיניך ביו ם אתמו׳ודכ ר ברו ד הו א שכ ל יו ם וי ו משש ת ימ י בראשית אל ה הו א רומ ז לדברי ם שעתידי ן להיו ת בעול ם באותו הג1 ף שכנג ד היו ם ׳ * י ו ראשו ן נבר א ב ו האו ר העליו ן כנגדו האל ף הראשו ן שנבר א ב ו אד ם הראשו ן שהי ה איר ו של עול ם וממ ה שתמצ א כיו ם ראשו ן ה פעמי ם או ר ושלש ה פעמים חש ך תוכ ל להבי ן כ י כאל ף הראשו ן נכי ר סמנ י האו ר והטובה והשלו ח ע ל סמנ י החש ך והר ע ׳ ״ יו ם שנ י * כנגד ו

האלף השנ י שב ו הי ה המבו ל וע ל כ ן ל א נאמ ד ב י כ י טו ב כ י אין להזכי ר טוב ה בחרב ן העול ם ; ולפ י של א רד ו הנבראי ם הווים וקיימי ם ע ד שיב א מעש ה ה * הגדו ל והו א המכי ל ע ל כ ן לא הזכי ר ויה י כ ן אל א אח ד רע ש " ׳ וע ל הטע ם הז ה אמרו רזל^אי ן מתחילי ם כ ב כלומ ד ביו ם שנ י לפ י שאי ן ראוי להתחי ל כמלאכ ה ביו ם שאב ד הקב ה א ת עולמ ו במבול " וא ם תחשו ב כ י מנע ו

התחלת המלאכו ת כיו ם שנ י מפנ י שמוש י הרקי ע ש ה ש רעי ם ומזיקים ז ה אינ ו שודי י לי ל שנ י שול ט עלי ו צד ק ויו ם שנ י שולט עלי ו לכנהושניה ם ה ם כוכב י האו ר והיוש ר וראו י

ב ג

י

כראשית

להתחיל1 בה ם כ? 1 מעש ה ■ואי ך יתכ ן שמנע ר החכמי ם התד?* ת המלאכית כיו ם שמשמש ץ ושולטי ם ע^י ו צד ק ו^בנ ה ־ ״ יום ש^יש י כנג ד האל ף השליש י *ונזכ ר ב ו שנ י פעמ י כ י טו ב האחד על 1 יו ם מנ י על 1 בטול 1 גזר ת המבול 1 והשנ י עד 1 התור ה הנגךאת טו ב העתיד ה ?1הנה ן באל* ף השליש י הו א אלפי״תמח * וכשם שנת ן הקנ ה רשו ת ?1אר ע ?1הוצי א גדודי ה ו?* א נרא ו א^א עמד ו ע ל פת ח הקיק ע ע ד שב א א ד שהו א ער ף העול1 ' גן בא^ ף ש^יש י הי ו פרי ן ורנ ץ כענ ץ שכתו ב ובנ י ישראל 1 פי־ו וישרצ ו וג ו ׳ * ??1 א ניא ת ?1בנ י העו^ ם קדושת ם ומעלת ם עד שבא ה התור ה שהי א עקל ו וקיומ ו של 1 עול1' " יו ם רביע י " כנגדו אל* ף הרביע י שכ ו הית ה המוכו ת והשוו ה ?1ישראל 1 והמעבה הגדול ה ובאות ו זמ ן הית ה החכמ ה ?1ישראל 1 רהכ ה מני י ם וזה ו שכתו ב יה י מאורו ת א ת שנ י המאורו ת הגדוד י את המא ו הגדול 1 ?1ממש^ ת הי ו ז ו תור ה שבכת ב יוא ת המא ו הקטן ?1בימש^ ת הל^יל ה * ז ו תור ה שבעל 1 פ ה * ואת^ הכוכבים " הס בריתו ת ותוספו ת ומכלתו ת והגדו ת שה ם מחוברו ת ע ם התודה שבעל 1 פ ה כ י כ ן הכוכבי ם נמני ם ע ם המאו ר הקטן3" " יום חמיש י * כנגד ו האל ף החמיש י שב ו היינ ו שמי ץ בגלות בי ן האמו ת שה ן נמשחו ת לנפ ש הי ה הרומש ת וכו^ ו מהחלתו וע ד כ:׳פ ו הי ה ?1נ ו ב ו גלו ת ־ ועל 1 ק נא ם בי ו חמיש י ויהי כ ן ?1פ י שאי ן גלותנ ו ?1עול ם אב ל אחריתנ ו ?1גאו^ ה " ואימתי ביו ם שש י שיב א משי ח שהזכי ר כנגד ו נעש ה אד ם * ״ יום שש י כנגד ו האל* ף השש י שי ש דנ ו היו ם המשי ם ואח ת שנה'ובש ם שהזכי ר בתהל* ת יו ם שש י תוצ א האר ץ נפ ש חי ה ?1מי נ ה בהמ ה ורמ ש וחית ו אר ע ב ן בא^ ף השש י בתחנת ו י ש ?1נו ב ו ג^ו ת ואנ ו משועבדי ן תח ת י ד האמ ו שאי ן ?1ה ם תוד ה אכל1 ה ם נמשחי ם ?1בהמו ת ואחיו ת כעני ן שכתו ב נמשל 1 כבהמות נדמו " והנ ה הבהמו ת וההיו ת נברא ו קוד ם זדיה ת השמש שהו א זמ ן ממשות ם כעני ן שכתו ב תזר ח השמ ש יאספון וג ו ובזדו ח השמ ש נבר א האד ם שהו א זמ ן ממשות ו כמו שכתו ב יצ א אד ם ?1פע^ ו ובש ם שב א אד ם יבקר ו ש ל יום שש י * זה ו שאמ ר נעש ה אד ם כ ך יב א המשי ח ?1בקר ו של 1 אל*ף שש י אח ר עשירי ת האל* ף כשעו ר הנ ע ההמ ה ?1יו ם וזה ו משיח ב ן דו ד שכתו ב ב ו כסא ו כשמ ש נגד י " והו א הנעש ה בצ^ם אלד י בעני ן שכתו ב ואר ו ע ם עננ י שמי א כב ד אנ ש את י חוה *ויהי ה ז ה ?1זמ ן קיח׳ישנ ה אח ד תאל* ף החמיש י ?1הש^י ם חזון דניא ל שאמ ר ימי ם אל* ף מאתי ם ותשעי ם ׳ וזה ו החשבו ן בכוון ־ ידו ע כ י קע ב שנ ה אח ר חרב ן הנד ת נש^מ ו ד׳א^פי ם ליצירה תצרו ף קעכיע ם קי ה יהי ו מאתי ם ותשעים\הו א כוו ן החשבון ומ ה שכתו ב לאחרי ו אשר י המחכ ה ויגי ע ?1ימ י אל י ש^ש מאו ת ש?*ש י וחמש ה ה ס מהישגי ם אח ר קי ח שא ז יהי ו כל1 המל*חמ ו רכל 1 הקנאו ת עובדו ת ׳ ועל 1 ק ת^ ה הדב ר באשר י כי י ש בי ) גאל ת הנדחי ם וגא^ ת הנפו־צ י מ ה שנ י ־דב ן מציג ו בבית שנ י י ה שנ ה בי ן הפקיד ה ובי ן בני ן הבי ת וכ ן מגא^ ת מצרי ע ד שנכנס ו ?1אד ע מ שנ ה ומירש ג אל ו אח ר קי ח יב א ?1ך לחשבו ן קס ג והו א החשבו ן הארו ך והרחו ק יות ר א י אפש ר

?1התרחק בשו ם פני ם מקסג׳ואיל^ ך ?1פ י שימי ' הגאל* ה ?*ישרא ל והשררה והמזכו ת ?1ה־שתת^ ד שני ם והו א רמ ז ?1מרכ ה המשרה שחשבונ ו תתל1 ! כ י המ ס סתומ ה וזה ו שבתו׳במחול ת מחנים * רמ ז כ י ימ י המחול 1 והמזכו ת ?1ישרא ל בגאל ה העתיד ה כימי עמיד ת השל*ו ה והטוב ה ?1שעב ד וה ם מי 'שנ ה ?1בי ת ראשון ות ב שני ם ?1בי ת שנ י ח שני ם שנתעסק ו כבני ן בי ת ראשון שג ם ה ה הי ו ימ י שמח ה ומחו? 1 הר י תתל1 ! והו א מ ן הא7*ף חשש י תתל* ז שה ם ימ י גא^תנ ו העתיד ה * נשאר ו קס ג שנה אח ר האל* ף החמיש י שיהי ו כ? 1 ישראל 1 נגא?1 ו ן ויהי ו ב ו כ?1 המ^חמו 'עובר ו ו^ ו אי ן"ק ץ * ואס, , תצרקעכתש^ו ם ד א^פי ם ע ם קס ג יצ א בכוו ן ל1ימי ם אל ף של* ש מאו ת ש^שי " וחמשה * והנ ה ז ה כאו ר ע ד עד ן עדני ן ופל1 ? עד ן א ם תסיזב * בו ונרא ה שהו א כ^ א וי ו אע פ שמצינ ו בספרי ם מדויקי י עדן עדני ן כוי ו ל*פ י שעד ן הו א סמו ך ?1עדגי ן ואינ ו חשכו * וכשאמר ע ד עד ן עדניןופ7* ג עד ן ה ם החשבו ן ויהי ה העד ן האחד ומשיצא ו ישרא ל ממצרי ם ע ד שנבנ ה בי ת ראש ו וה ם תפ שנ ה * ש ג ויה י בשמני ם שנ ה וארב ע מאו ת שנ ה ?1צא ת בכי ישראל 1 מאר ץ מצרי 'וי ק הבי ת ?1 ה ־ ועד ן השנ י ת י שנ ה שעמד המ ת בבנינ ו וה ם שנ י עדני ן תת ן הוס ף עליה ם חצי ם שהם תמ ה יצ א ?1 ך בכוו ן אל* ף ש?1 ש מאו ת ושישי ם וחמש ה והוא החשבו ן הז ה כעצמ ו כ י ?1מוע ד מועד ם והצ י ב^ומ ד לזמן שנ י המועדי ם ׳ וכאש ר תחבר ם ותד ע מנינ ם תחלק ם לחצי וזה ו שאמ ר וחצ י ול* א אמ ר וחצ י המוע ד *וכשתוסי ף על1 שנ י המועדי ם חצ י שני ה עו ד תמצ א הכל 1 שו ה ויהי ה פי " ופל1; עד ן על 1 עד ן ראשו ן שאינ ו חשבו ן ל א על 1 עד ן משנ י עדנין * והננ י אעיר ך ואדמ ה ?1 ך בז ה כ י תמצ א כוו ן החשבו ן הזה במ^ ת באדוג ־ כמ^ו י אותיו ת כ י אל* ף ד^ ת וי ו נו ן יו ד הסר/מן הראשי ם ההסיע^ ו ?1 ך שא ד האותיו ת כחשבו ן ע ם תוספת הבי ת אל* ף של* ש מאו ת ש^ש י וחמש ה * כ י ?1זמ ן ההו א יתברר אדנו ת ה י ת ותהי ה המנוח ה והשלו ה * וכ ן בעני ן מנו ח השם הז ה במ^ו י שנ ׳ רעת ר מנו ח א ל ה ב י אדונ י * ומ ה שנרמ ז במ^וי כש ם מכו ח ?1רמו ז כ י בזמ ז המנוח ה יתפרס ם אדנות ו ׳ והנה ז ה סו ד העני ן שהת ם כל 1 הצרו ת שעבר ו בס? 1 הימי ם כטוב מא ד ?1הורו ת ב י תכ ף ב א הגא^ ה בבקר ו ש? 1 האל* ף הששי יהי ו בל 1 הציו ת נשכחו ת כעני ן שכתו ב כי ־ נשכח ו הצרות הראשונו ת וב י נסתר ו מעינ י " ומפנ י ז ה אמ י יו ם הששי בה א הידיע ה די ך השב ח ומעל* ת היו ם ?1בא ר שתהי ה גאולה נל*וי ה ומפורסמ ת בכל 1 העו^ ם * יו ם שביע י " בנגד האד ף השביע י שכל* ו שב ת ומנוח ה ?1ח י העולמי ם * והוא אח ר ימו ת המשי ח ותחי ת המתי ם וכנ י תהי ת המתי ם יזכו אל1י ו ויתענג ו בגו ף ובנפ ש תענו ג שא ץ ?1 ו סי ף * "

ול*פי

דעתי ?1ז ה הי ו רומזי ם שמא י והל1? 1 שאמר ו מח ד שכי ך ?1שבתיך * כ י המאמ ר הז ה הו א כת^ענינ י הגו ף והנפ ש " כי כש ם שראו י ?1הי ו עינ י הגו ף צופו ת בבל 1 שש ת הימי " ל1יו ם השבת ?1הצני ע מנ ה יפ ה ודול ק טו ב

כראשית

סרב ?1ערי ך השב ת 4כ ן עינ י השפל 51 עוגבו ת אח י עס י שש ת א:1פים שיזב ר למעל ת השנ ת הו א האל ף השביע י * רא ם כ ן החכמים ה.ב1 ה ?1 א הי ו מתפארי ם כעגינ י הגר ף לב ד ר ק בבזו ן הנפש הנעה י והקיי ם והב ן זה " י אל ה תולדו ת השמי ם והארץ " ידו ע ב י השמי ם והאר ץ ה ם כל ל כ ל הנבראי ם

בעלי הגו ף ׳ ועל 1 דר ך הפש ט כה ן לשר ן תולד ה ?*עדו ת שהם מחודש * נבראי ם במ ר הילו ד הז ה שנול ד עכש ו והמל ה הזאת מקטע ת דגליה ם של * מאמינ י הקדמו ת ״ ״ ועל 1 דד ך המדרש אל ה תולדו ת השמי ם והאר ץ ׳ ב ל מק% ם ש ג ג1 ה פסל 1 את הראשוני ם ׳ מכא ן שהי ה הקנ ה בור א עו^מותךמחיי ק עד שבר א א ת 14 ו וא ם די ן הניי ן ל י ׳ ודי ן ל א הניי ן ?1 י כאו ר הבריאה והחורב ן במהשב ה ל א שיצא ו ליד י מעש ה ׳ וכב ר הזכרתי מז ה קע ת בפסי ק יה י או ר ׳ * וער ד במד י למ ה הולד ו השמי והאר ץ ותולדו ת האמו ר לגב י פר ץ מלאי ם וכ ל תולדו ת שבמקרא הסרי ם מפנ י שכשהקב ה בר א א ת עולמ ו ל א הי ה מלאך המו ת ׳ וביו ן שחט א אד ם השלי ט הקב ה המו ת בעול ' וחסר כ ל תולדו ת שבמקר א ׳ וכיו ן שב א פר ץ נעש ו תולדו ת שלו מל א שהמשי ח עומ ד ממנ ו והקב ה מבל ע המי ת שנאמ ר בלע המו ת לנע ה ׳ ׳ וע ל דר ך השכ ל י ש במל ת תולדו ת מלא שנ י תוי ן מבוונ ץ ז ה כנג ד ז ה ופניה ם אי ש א ל אחי ו * תו שלמעל ה רו ם השמי ם * ה ו ש ל מט ה עומ ק האר ץ וזה ו שכתוב שמי ם לרו ם ואר ץ לעומ ק ׳ ת ו ש ל שמי ם הי א כס ד ר בראש המל ה ׳ ות ו ש ל האר ץ הי א מהופכ ת וע ל ק אה ד שהזכיר השמי ם והאר ץ ׳הפ ך ואמ ר אר ץ ושמי ם ללמד ך כ י המעיאות כל ו עני ן אח ד * ש ל מעל ה פונ ה למט ה *וש ל מט ת פונה למעל ה ב י כ ן יתחייב ו תולדו ת שניה ם * ואפש ר לומ ר כי לז ה נתכונ ו ורמז ו רזל׳באמר ם אהי ה אש ר אהי ה כש ם שאתה הוו ה עמ י כ ך אנ י הוו ה עמ ך ׳ א ס את ה פות ה א ת ידך ונות ן ע ז ק ח שלפתו ח תפת ה א ת יד ך א ף אנ י אפת ח א ת ידי ש ל יפת ח ה ל ך א ת אוצר ו הטו ב ״ ״ בהברא ם ׳ דרש ו רזר בה א ברא ם " וע ל דר ך הפש ט בל א עמ ל ויגיע ה שאי ן לנו או ת בכ ל האותיו ת של א יעטר ך אד ם לקפו ץ ב ה א ת פי ו הוץ מאו ת ה א שאד ם יכו ל לאמר ה גרו ה פי ו ובל א קפיע ת פיו ושפתי ו בל ל ובל א שי ם עמ ל ב ך הקב ה בר א א ת עולמ ו בלא עמ ל ויגיע ה אל א ברו ח פי ו " ש ל כדבי * ה שמי ם נעש ו וכרוח פי ו כ ל עבא ם אע פ שהזכי ר בב ל מעש ה בראשי ת לשון עשיי ה למד ך בא ן כשאמ ר נעש ה שאות ה עשיי ה אינ ה אלא ברו ח פי ו ־ וזה ו שאמ ר בדב ר ה שמי ם נעש ו ׳ והזכי ר תכף הדו ח פי ו כ ל עבא ם ׳ ׳ וע ל דר ך המדר ש בהברא ס ׳ באברהם שבזכו ת אברה ם נבר א העול ם ׳ וכ ן אמר ו אמ ר דגי יו ק בהבדא ם באביה ם ה ן ׳ ה ן האותיו ת ׳ וא ם את ה המה בדב ר רא ה מ ה כתי ב הרי ם הגבוהי ם ליעלי ם ־ ומ ה א ם הריס הגבודד ם ל א נברא ו אל א בשבי ל היעלי ם ע ל אה ת כמ ה וכמה שנבר א העול ם בזכו ת אברה ם ׳ ובאו ר המדר ש הז ה שהעולם נבר א בחס ד ש ל אמרת י עול ם חס ד יבנ ה ׳ ואבר ה זכה למד ת החס ד ש ג הס ד לאברה ם ׳ ׳ וע ל דר ך הקבל ה בחבראס בה א ברא ם הה א הזא ת ה א אחרונ ה שבש ם והי א זערי נאצל ת מכ ה אלדי ם והי א שביא ה א ת העול ם ׳ והי א

הנקראת י ד ה שעלי ה נ א בפ י וא ת כ ל 11ד , י ד י עשת ה ׳ וכתי ב מי ל א יד ע כב ל אל ה בי ־ י ד ה עשת ה זאת׳ ' וכ ל אלדי ם שבמעשה כראשי ת הו א התשוב ה והי א ה א ראשונ ה שבש ם ואליה ראו י לבר ן ברא ש השנ ה שהו א יו ם הדי ן שב ו נבר א העולם כ י עשר ת ימ י תשוב ה לתשוב ה ׳ וע ל כ ן תקנ ו בתפל ה לומר״מי במוכ ה א ב הרחמ ן בה א ע ל ה א ראשונ ה שבש ם והא אחרונ ה שבש ם שנתוספ ה לאברה ם שנתנ ה ל ו כ ת ההולדה וכמ ו שהזכיר ו ז ד אכר ם אינ ו מולי ד אביה ם מילי ד וכמו שאפר ש בפסו ק והי ה שמ ך אביה ם והתעור ר לז ה כ י באותו הא ו בעצמ ו שנבר א ב ו העו ר ונתיס ר ב ו אות ו הטב ע בעצמו שנ ה אות ו למע ן הודיע ך כ י אש ד פע ל הטב ע הו א אשר שנ ה וכרצונ ו כ י חב ל ביד ו והו א הפות ח והו א הנוע ל ואין זולת י * ״ ביו ם עשר ת ה׳אלרי ם " ל א הזכי ר הש ם המיוחד ע ד עת ה בב ל שש ת ימ י בראשי " וע ל דר ך הפש ט שם ג1די ם נופ ל ע ל מעשר ו הטב ע ומעי ד ע ל החרו ש ׳ וש ם המיוחד מעי ד ע ל קדמות ו ומציאות ו י ת וע ל כ ן ל א הזכי ר השם המיוח ד כב ל מעש ה הטב ע ר ק ש ם אלדי ם ב י התור ה רצתה להקהי ל בספו ר החרו ש וע ל ב ן הוער ך ל ה:בי ר הש ט המודה ע ל המחד ש והו א הבנו י שנתחד ש ל ו בבריא ת עולמ ו ואלו הית ה בונ ת התוד ה להתה י ל בספו ר קדמות ו ומעיאות ו ית הי ה ראו י לה;כ־ ר הש ם המיוח ד המעי ד ע ד ז ה ׳ וע ל כ ן הזכיר הנגל ה והסתי ר הנסת ר ׳ ׳ וע ל דר ך המדר ש התחי ל הקבה לברו א עולמ ו במל ת הדי ן ש נ בראשי ת בר א.ב1די ' רא ה שאינו מתקיי ם שת ף עמ ו מד ת רחמי ם ׳ שנ א ביו ם עשר ת ה י אלריסארץושמים " וע ל די ך השכ ל חלק י המעיאו ת בו '

חלקים ׳ ואל ו ה ן מעלו ת השכלי ם הכפירי ם " והגלגלי ם ׳ והיב־דות * והנפשו ת ׳ הר י כ ו במני ן הש ם המיוח ד ׳ וידו ע כי החלקי ם האל ה ל א הי ו נשלמי ם ונגמרי ם כגמ ר שלמות ם עד יו ם חשש י וא ם כ ן אי ך יתכ ן שיזכי ר הש ם השל ם בב ל ימי בראשי ת ע ל פעול ה בלת י נשלמ ת ׳ ׳ וי ש ל ך לדע ת כ י החלקים האל ה הל ם ימי ם נבללי ם ב ד וד י בג ' כ ' ב ן הש ם המיוחד שהוארכ ו הו א ב ן ד אותיו ת ועק ר ארבעת ם השל ש ב* הרביעי ת כפול ה והב ן ז ה מא ר " וע ל דד ך הקבל ה תל ה הפעולה כש ם המיוח ד כ י הו א הפוע ל והו א האומ ן שהזכיר ו כבראשית רב ה שאי ן המל ך בונ ה מדעת ו מדע ת האומ ן

והאומן אינ ו עוש ה אל א כפ י מ ה שהו א רוא ת בשב ל וחכמתו וזה ו סו ד הכתו ב שבקתל ת א ת אש ר ככ ר עשוה ו

עשהו ל א נאמ ר *1 א עשוה ו כביכו ל הו א ובי ת דינ ו וכ ל שי ח השדה / הי ה ראו י לומ ר וב ל עצ י השד ה אב ל אמ ר שי ח מלשון לשו ח בשד ה שדרשוה ו דזל " לשו ן תפל ה וב א לרמו ז כי כ ל האילנו ת והצמחי ם משבחי ם ומקלס ץ להקב ה כעני ן שדרשו ז ל בפסו ק יתרועע ו א ף ישיר ו שהשכל י אושרי ' שיר ה ושירתן זה ו קלוס ן ב י רצ ה הקכ ה לחיו ת קלוב " עול ה מכ ל המינין ואפיל ו בכעל י נפ ש הצומח ת "

ואד

יעלה מ ן האר ץ " ע ל דר ך הפש ט תעש ן העול ה מלחו ת המימיות שבאר ץ כהיות ו ח ם ול ח נתערכ ל החלקי ם המימייסעסהחלדךם ב ד

■יי

בראשית

הארעיים נקר א א ד ר?^ י שהמט ר מ ן הא ד הל ח וזז ה והענ ן מקבלו ע? 1 ק נקר א הענ ן כדיש ' א ד * שבת ו יזרק ו מט ר ?1אד ר וע4 דר ך המדר ש אדי ו ענג י כבו ד שהי ו מת ג כדי ן ועולי } "

ולפי המדר ש יהי ה מ ן האר ץ הנזכר ת בפסו ק ראשו ן ׳ והתגבמת עננ י ככו ד רמ ז ?1קבל ת שפ ע הכבו ד שהו א מקבל * מאת ה ש י ת וזה ו שדרש ו רזל־בעניידשאי ' כאות ה שע ה פת ה שר העול ם ואמ ר יה י כבו ד ה לעול ם ישמ ה ה כמעשי ו ודר ך תפלה אמ ד ק כש ' יה י ה אלדינ ו עמנ ו וכאו ר ישמ ח כד י שישמח והנ ן זה* " והשק ה א ת כ? 1 פנ י האדמ ה ׳ אד ו הגלגלים וכ ל מ ה ש?1מט ה מה ם שה ם פועלי ם כאדמ ה " והשקה א ת כ? 1 פנ י האדמ ה " מל ת כ? 1 רומז ת ?1מ ה שדרש ו רבותינו!?1'מארב ע ר < תו ת העול ם הועכ ר עפר ו • ״ וייע ר ה *?1דים מ ן האדמ ה ׳ אח ר שהזכיר ה תור ה כריא ת האד ם

בפרשת יו ם השש י בכל1? 1 חז ר ופיר ש כפר ש ז ו ענ י הבריא ה כפרט ובא ר ככא ן כ י הכריא ה שאמ ר ויבר א 14די ' א ת האד ם בעלמו הית ה בריא ה עפ ר מ ן האדמ ה והוסי ף ?1פר ש ב י אח ר שברא ויע ד אות ו גול ם ועוד ה נפ ח ב ו נשמ ה מרו ח קדש ו ״ ״ ומה של א הזכי ר ?1מעל ה ביו ם שש י ויפ ח באפי ו נשמ ת חיי ם לפי של א רע ה ?1הזכי ר ביו ם השש י ממד ו הנפ ש השיבנ י בל1? 1 כי א ם ממדו ת גופניו ת שה ם מענינ י העול ם הז ה בלב ד שהר י הבריאה ועני ן הברג ה בפרי ה ורבי ה ׳ ועני ן הרדי׳והממשו י אינן מעסק י הנפ ש ד ק מעסק י הגו ף ומעסק י הנפ ש המתאו ה שהיא כד ה בכלו ת הגו ף וע ל כ ן הזכי ר מהו ת גופ ו ?1ב ד ?1פ י שהוא מע ד גופ ו הוו ה ונפס ד כמ ו הבהמו ת וההיו ת שנכרא ו עמו ב ו ביו ם ואי ן ?1הזכי ר כיו ם ההו א מדו ת נפש ו שהי " קיי ם נעחית כב?1? 1 הנפשו ת המתו ת ע ד אש ר נשלמ ו • שש ת ימ י בראשית ׳ שה ם שש ת ימ י המית ה וא ז הזכי ר אות ה אח ר יו ם השביעי שהו א יו ם החיי ם ׳ ״ ועל 1 דד ך הקבל ה וייע ר ה

*?1דים ויט ע ה ' אל ד י ם ־.ה ו כונ ת הכת ו הנמר ץ המ ה היוערי' * יושבי נטעי 'ו ג דר ה ע ם המל ך במלאכת ו י ש ב ו ש ם ו ב דרש ו זר כבראשי ת רב ה ד ?1ויאמ ר כנפשותיה ן של 1 עריק י'נמל ך של הב ה היוערי ם יושב י נטעי ם המ ה היתר י ע? 1 ש ם וייע ר ה אלדי ס יושב י נטעי ם ׳ על 1 ש ם ויט ע ה ג^די ם ע ב ״ ״ וי ש ?1ך ?1קנו ת ?1 ב ולהכי ן ב י למעל ה במאמ ר נעש ה אד ם אמ ר ויברא אלרי ם א ת האד ם בעלמ ו ול א הזבי ר ש ם עפ ר כל1? 1 ולא שיאמ ר נעש ה האד ם מ ן הא ד מ ה כ י כ? 1 ענינ י מעש ה בראשית ה ם נגל ה ונ ג < ר מבא ר בהחתוניס׳ורומ ז בעווני * למפני ז ה י ש ?1 ך ?1הבי ן הנמה ר מ ן הנגל ה ותבי ן בונ ת הכתו ב זה ספ ר הולד ת אד ם כיו ם בר א אלדי ם ?1מ ה הזב ־ רז ה שנ י פעמי' ׳ וב א בפסו ק ז ה הזכייעפ ר ואד מ וכ ן י ש ?1 ך ?1התעור ר בשני כתובי ם שלאח ר ז ה שה ם ויט עויעמ ה " ויט ע רו מ בעליונים ׳ ויעב ח מבא ר בתחתוני ם ׳ וע? 1 ב ן ?1 א הזכי ' בבס ו ויטע זכיו ן אדמ ה ול א ע ץ ופר י ׳ ובפכ * ויעמ ח חזכי׳אדמ ח ועץ ופר י והנ ה ז ה כדו ר רפני ך כשמ ש כ י ענינ י כ? 1 מעש ה בראשית כפויי ם ותולדו ת השמי ם והאר ץ נקשרי ם יחד ו *?1ה ע ם אל ה וכמ ו שכארת י למעל ה " עפ ר מ ן האדמ ה ׳ • שעהראשו להועב רעפרו" ׳ שמה ׳ גבלו " גרקמו" "

ד ינזרקהב ו נשמ ה ׳ ״ ה עמ ד ע ל רגלי ו ״ ״ וקר א שמר ת "

זיימדוגהלוחוח ״ ״ י ח על ו ?־1מט ה שד ם וירד ו שבע ה *

ס' ׳ נעטוו ה ׳ * ייסר ה ׳ י א נדו ן " י ב ׳ נטר ד והר ך ?1 ו ש ג ואדם ביק ר ב? 1 ילי ן נמש? 1 כבהמו ת נדמו " כ ן דרש ו בסנהדרין סו ף פר ק אח ד דינ י ממונו ת * וכ ן עו ד בפרק י ד אליעזר והעני ן ב י סד ר השעו ת בבריא ת האד ם וגמר ו ותקנ ו כסדרששת ימ י הבריא ה ׳שע ה ראשונ ה שהועב ר עפר ו בנ ל יהי אי ר שהי ה האעילו ת מעור ב ול א נכד? 1 דב ר מדב ר " שניה ׳ שנת ן גבו? 1 ?1עפ ר הנעכ ר כאיז ה מקו ם יהי ה הרא ש או רגל1י ו ושא ר האברי ם ׳ כנג ד יה י רקי ע שנת ן סימ ן בתי ך המים ?1פעו? 1 הפעול ו בה ם כאד ם הבונ ה חורב ה והו א מסמ ן זו הד ד וז ו עלי ה " שלישי ת ׳ שנת ן ב ה עיו ר אברי ם

ונהגנו האברים ־ כננ ד יו ם שליש י שנתגל ת האר ץ ונעטייר ה שנא ותרא ה היבש ה " ד כנג ד המאורו ת וכ ן הגשמ ה א ׳ ר

הגוף ׳ * ה כנג ד המלאכ י ם שנברא ו ביו ם חמ י ש י שנקראי ם עומדים זא ת כ י ל ך וג ו ו קר א שמו ת כנג ד יו ם שש י שהי ה " ז" נזדוג ה ל ו חו ה כנג ד יו ם שביע י שהו א שב ת ׳ נזדווג ה ?1 ו

חוה למט ה " וא ה,ר ו במדר ש רב ה עפ ר מ ן האדמ ה ׳ ר ב

הונא אמ ר אד ם זכ ר ואדמ ה נקב ה היוע ר ה, ה מנד א עפ ר זכר ואדמ ה נקב ה כד י שיה א כלי ו ברי א •ובאו ר הסד ר כ י כ ל הנבראים כל ם בעל י הומ ר ובעל י חיי ם כל ס ה ם זכ י ונקב ה ואף בעומ ח ובדומ ם י ׳ ד א עפ ר מ ן האדמ ה מבי ת המקד ש ממקום כפרת ו נבר א • כתי ב הכ א מ ן האדמ ה ׳ ויתי ב הת ם וכפר אדמת ו עמ ו " וכה א מזב ח אדמ ה תעש ה ל י " דש ל ך לדע ת כ י מכא ן נבר א וכא ן הז ר משסי ח וגור ש מג ן עדן הו א שכתו ב לעב ד א ת האדמ ה אש ר לוק ח מש ם ׳ ובא ן בתישב והעבי ד תולדותי ו וזה ו שאמ ר קי ן ה ן גרש ת אות י היום מע ל פנ י האדמ ה והוסי ף עו ד ואמ ר ומפני ך אכז ר כלומר ממקו ם שכינת ך ׳ והו א כלשו ן שכתו ב מבקש י פני ך ה א ת פניך ־ ה אבק ש בקש ו פניו - תמי ד ׳ וזה ו ש ה כ י עו ד ויע א קין מלפנ י ה כלשו ן האמו ר ביונ ה הככי א דק ס יונ ה לברו ח תרשישהמלפניה ׳ שהיתהסנת ו ל׳^א ת מ ן המקיי ם שהשכינה שור ה ש ם כד י של א תחו ל עלי ו רו ח נבוא ה ושל א י גוו ה ללכ ת בשליחו ת ההו א ׳ * ויפ ח באפי ו נשמ ת חיי ם "

דע כ י החוט ם כל י לנשמ ה שמש ם הי א נבנ ג ז ומש ם יועאת וע ל כ ן העריכ ו ב ו רזל׳ע ל מ י שנפל ה כ ו מפול ת לבדוק אות ו ע ד הוט ס ו שנ א כ ל אש ד נשמ ת רו ח חיי ם באפ י וגו ובנפלאו ת היעיר ה באד ם כ י תמע א או ת שי ן רשומ ה בכלי ז ה כש ם ש ל שד י החקו ק בעור ת הנו ף לכ ל נמו ל * וזה ו שכתוב ונשמ ת שד י תבינ ם " וידו ע כ י הו א כל י הרי ח כ י הנשמה נהנ ת מ ן הרי ח " וע ל כ , אסר ו רז ל רי ח עז ' ׳ כ י אין ראו י שתהנ ה הנשמ ה מזכדו ן ע ז כ י רי ח כ ל דב ר הו א הדבר וכעני ן שכתו ב בקרבנו ת א;כרת ה רי ח ניחו ח לה ' והב ן זה י ׳ ועדי ך את ה לדע ת ב י הכמ י המח ק נחלק ו בעני ן הנפ ש 1 ויסדו בז ה ספרייאי ן ק ץ והאריכ י והרחיר י לשו׳בה ס י ש מה ם אום שהנפ ש אח ת וי ש ב ה שלש ה כהו ת י הכ ח המתאו ה אש ר לבעל י הנפ ש הבהמי ת ׳ ׳ והכ ה ה;׳;ומ ה אש ר לבעל י הנפ ש העומחת ׳והב ה המשכי ל הי א הנפ ש החכמ ה ושל ש כחו ת.=1 ר 7זם נפ ש אח ת • ״ וי ש מה ם א ; מ ר כ י ה ם באד ם של ש

סלאשית

נפש..־ 1 שונוחלוק י ז ו כזו ׳ הנפ ש החכמ ת לעצמה , והער ב,ח ת ?1עצמה ׳ והבהמי ת ?1עצמ ה * ׳ הנפ ש הבהמי ת הי א הנפ ש

המתאוה המאכל 1 * והמשת ה ־והמשג? 1 ׳ והשינ ה " והכע ס " בהשתתף האד ם ע ם הבהמ ו והחיו ת וכ ל בעל י נפ ש התנוע ה ׳ ומשכנה נכב ד ׳ והי א הנקרא ת נפ ש ורו ח ׳ כעני ן שכת ר כ י תאוה נפש ך ?1אכל 1 בש ר ׳ ת ־ 1י ב אל 1 תב ; ;ל 1 ברוח ך ?1כעו ס ׳ וכתיב כל 1 רוח ו יוצי א כסיל 1 " הנפ ש הצומח ת ׳ הו א הכ ת

המגדל1 באד ם * ב ה ישתת ף ע ם האילנו ת והצמחי ם ׳ ועני ן הנפש הזא ת שיגדל 1 גו ף הצמ ח והאיו ן ויגביהנ ו וירחיבנ ו ו ק באד * ואי ן משכנ ה במק ו מיוח ד בגו ף ר ק בכ ד והי א מתגבר ת עד זמ ן קצו ב הנפ ש החכמ ה נמצא ת באוילבד ו ב ה משתת ף עם העליו ט הקדושי׳העמד י ?1ע ד לעול ם בחכמת ה ושכל ה ומשכנה במו ח ׳ והי א הנקרא ת נש ם ש ל ויפ ח באפי ו נשמת * חיי ״ וכת י ב נות ן נשמ ה לע ס ׳עלי ה * וכתי ב ונשמו ת אנ י עשיתי ובת י ונשמ ת שד י תכי ל " ולדע ת ג1 ה החכמ י הסובר ל שיש באד ם של ש נפשו ת חלוקו ת מעינ ו ראי ה לרז ל ממ ה

שאמרו רב א בר א נ בר א • שדרי ה לקמי ה ד ר זיר א ׳ הוד . משתעי ־ א ב, ר דמ ן חברי א ז ■ ת ׳ תו ב לעפרי ך ׳ ׳ המאמ ר הז ה יורה ששלשת ם באד ם נפשו ת שונו ת חלוקו ת ז ו מז ו כ י דכ א מתוך הכמת ו הרחב ה שצפ ה והעמי ק בחפ מ ספ ר יציר ה בר א האדם ההו א והטי ל ב ו נפ ש התנוע ה ול א הי ה ל ו כ ח לת ת הדבור ב ו כ י הדבו ר מצ ד הנפ ש החכמ ה ׳ אמנ ם הכתו ב הזה מוכי ח בדע ת האומרי ם שהנפ ש אוז ת וי ש ב ה שלש ת בחות ואינ ן נפשו ת שונו ת לפ י שגופ ו ש ל אד ם הראשו ן הי ה מוטל כאב ן דומ ם ל א הית ה כ ו תנוע ה כל ל הו א שאמ ר ויע ר ה אלדי ם א ת האד ם עפ ר מ ן האדמ ה ומי ד שנפ ח באפי ל נשמה ז ו ויה י האד ם לנפ ש הי ה שהתנוע ע ב ה כמ ו החיו ת והדגים שנאמ ר שע ם נשמ ת חיי ם זא ת חז ר האד ם להיו ת נפש שב ה חיי ם תה ת שהי ה בחהל ה מוט ל באב ן דומי ם אי ן תנועה ב ו " ובי ן לדע ת ז ו כי ן לדע ת ז ו ׳ בי ן שתהי ה הנפ ש * . ת ׳ ובי ן שתהי ה של ש כהו ת * כי ן שתהיינ ה של ש נפשו ת שונות * הכ ל מודי ם בקיו ם הנפ ש ההכמ ה א ־ו ר הפרד ה מ ן הגוף וכב ר הביא ו חבמ י המחק ר ע ל ז ה ראיו ת ברורו ת וגדולות ומופתי ם נחתכי ם רבי ם אזכו ר שני ם מה ם " המופת הראשו ן " כ י הנפ ש החכמ ה הזא ת תד ע כ ל הדברים , הרחוקים והקרובי ם אש ר למעל ה ואש ר למט ה כל י ראו ת עינים ובל י שמ ע א זני ם ובל י שא ר החושי ם ב י חמש ת

החושים אינ ן ר ק רנפ ש הבהמי ת כ י ה ם ל ה ככל י בי ד האומ ן כי העי ן הרא ה עי ן השמ ש בגודלגכו ה ׳ והנפ ש החכמ ה זאת תד ע שהו א גד ו ל מ ן האר ץ מא ה ושבעי ם פע ם במ ו שפתו* הר ב הגדו ל רב י מש ה בתחל ת ספ ר מד ע פר ק שלישי , • " והעין תרא ה במי ם ובמרא ה צורו ת רבו ת והנפ ש החכמ ה הזאת תד ע שה ן במקד ה וא־נ ן באמ ת " והאז ן תשמ ע הדברים ו ר לו ת במקומו ת הלוקי ם * והנפ ש החכמ ה הזא ת תדע שה ם במקר ה ־ ׳ ואל ו הי ו המש ת החושי ם לנפ ש החכמה והרגיש ה בה ם הדברי ם א ו בקצת ם הי ו הקצוו ת הנשארות בטלי ם ושק ד אי ן בה ם מועי ל ואי ן בנפ ש החכמ ה סדמח שק ר ואי ן ב ה קצ ה של א יד ע כ י כל ה תד ע הדברי ם

4*1

'1 4

על ענינ ס וע ל אמתת ם " והנפ ש החכמ ה בגו ף דמיונ ה כמ ו המלח באני ה אש ר בהפרד ה מ ן הגו ף תעמ ד ול א תא ב כאש ר יעמד המל ח בהפרד ו מ ן האני ה " והנפ ש הבהמי ת תתער ב כגוף ע ל כ ן בהפרד ה מ ן הגו ף תאב ד כאבו ד הגו ף כ י ל א תובל הנפ ש הבהמי ת והנפ ש הצומח ' לעש ר קטנ ה א ו גדול ה מבלתי הג ו אש ר הנ ה ב ו ב י ב ל פעלותיה ן בג ו ־ ובאבו ד הג ו תאבדנה ה ן ופעלותיה ן לפ י שי ש לכ ל אח ת מה ן חוב ר * וכ ל דבר שי ש ל ו חומ ר ל א יוכ ל לפעו ל פעלותי ו כ י א ם בחמרו והנפ ש החכמ ה הזא ת תפע ל פעלותי ה מבלת י הנו ף שהרי הי א יודע ת דעו ת השמי ם ואש ד למעל ה " מה ם וענינ י הארץ ומ ה שתחתי ה לפ י שהי א שב ל ואי ן ל ה חומ י * וכ ל ע ת שתחפץ לדע ת הדברי ם המורכבי ם תד ע אות ם בחמש תה ח החושים אש ר לנפ ש הבהמי ת * וכשתחפ ץ לדע ת הדברי ם הפשוטים הקרובי ם והרחוקי ם תד ע אות ם בשכל ה וחכמת ה ובהפרדה מ ן הגו ף ל א תד ע כ י א ם הדברי ם הפשוטי ם ד, ק הקרובים והרחוקי ם שהר י אי ן ל ה חמש ת החושי ם שבה ם ה י יודעת הית ה הדברי ם המורכבי ם לפ י שכב ר אבד ו ממנ ה " ובל ז ה ראי ה ומו פ כ י הנפ ש תש א אחר י מו ת הגו ף " והמופ ת השני ׳ מ ה שאנחנ ו רואי ם לעי ן כ י האד ם בתחלת ו כשהו א נ נער איננ ו יוד ע כלו ם וכאש ר יגד ל ויוסי ף הלו ך וגד ל ירב ו המושכלות בנפ ש ותרב ה הדע ת * ומ ה שיקנ ה לנפש ו מ ן ה ח החכמה ומ ן הדע ת ל א ימל ט מאח ד משלש ה חלקי ם אי ן בז ה רביעי ׳ א ו מפנ י גופ ו בלב ד ׳ א ו מפנ י נפש ו בלב ד או מפנ י גופ ו ונפש ו יח ד ׳ א ש הי ה מפנ י

גופו " יתחיי ב האד ם שב ל מ ה שיהי ה גופ ו יות ר ב ר בריא וחז ק ויתרב ה החומ ר ב ו שיהי ה יות ר חכ ם ומוכ ן לקב ל המושפלות ׳ ומ י שהי ה גופ ו כחו ש וחמד ו מוע ט ׳ שיהי ה יותר סכ ל ויות ר רהו ק לקב ל המושכלות׳ואנ ו רואי ן בהפ ך כ י המתנונה ומ י שי ש ל ו חל י השדפו ן גופ י יהס ר בכ ל יו ם ו ש ושכלו עומ ד ע ל השלמו ת ע ד שתפר ד נפש ו ממנ ו ׳ ־ וראי ה זו מבטל ת היו ת קגי ן החכמ ה והדע ת מפנ י גופ ו ׳ וע ם הראי ה הזאת בעצמ ה מתבט ל היות ה מפנ י גופ ו ונפש ו יחד ו וא ס כן כ ל קני ) הא ד מ ן ההכ מ ומ ן הד ע אינ ו ב י א ס מפנ י הנפ ש לבדה ואי ן לגו ף חל ק כז ה זולת י שהו א כל י אלי ה כעני ן הכל י לאומן ־ וא י אפ ש מציאו ת החכמ ה והדע ת במתי ם ׳ ואמנ ם יתחייב מציאו ת"מ ן הח י ־ ׳ הנ ה הנפ ש א ם כ ן חי ה כטב ע בי י ש בטבע ה לקב ל החכמו ת ׳ והגו ף מ ת בטב ע ואי ן בטבע ו לקבל דב ר מז ה ׳ ׳ הנ ה נתבא ר במופ ת כ י האד ם מורכ ב

משג* עעמי ם ׳ האח ד מה ם ח י בטב ע * והשנ י מ ת בטב ע והוא הגו ף ושה ם מפנ י שהתחבר ו קר ה לכ ל אה ד מקר ה מפני חבר ו קר ה לגו ף החיו ת אש ר הו א ההרג ש מפנ י הנפ ש וקרה לנפ ש המו ת אש ר הו א העונ ש מפנ י הגו ף המטע ה אותה ׳ הנ ה הנ פ א ם כ ן הי ה בטב ע • כת ה במקר ה ׳ והגו ף מ ת כטבע ־ ה י במקר ה ׳ ובאש ר נבד ל ב ל א ח ד משניה ם מחבר ו נתיהדילגוף המו ת הגמו ר אש ר הו א טבע ו ונבד ל ממנ ה ה מ המות המקר י אש ר קר ה ל ה מפנ י השתקע ה בגו ף ׳ ואע פ שדברנו המע ט הז ה בענינ י הנפ ש והבאג י ראיו ת.ג1 ה מדבר י הפלוסופים וקצ ת ממופתיה ם הנהתכי ם והנראי ם המתישכ י

ביאשית

על הל ב איי ן העק ר אל א לתורתנ ו הקדוש ה שהי א מקו ר הי״ ם ממנה שאב ו כ ל מעמיקי ם כהכמ ה ואי ן כ ל הבכתם,אל א פירותיה ש ל תור ה ׳ * ועני ן היו ת הנפ ש אחר י הפרד ה מ ן

הנוף קיימ ת נצחי ת ז ה מתבא ר ככתו ב הז ה שאמ ר נשמ ת חיים כלומ ר נשמ ה חצוב ה ממקו ר חיי ם כ י הנשמ ה חצוב ה ממקור החכמ ה הו א שכתו ב אמרת י ימי ם ידבר ו וברו ב שני ם יוד יע ו חכמ ה אכ ן דו ח הי א באנו ש סמ ך הכמ ה לדו ח לבא ר כי הר ו ממק ו החכמ ה ׳ ומז ה הז ם הכת ו #ה1נש מ חיי ם ׳ ע ל שם והחכמ ה תחי ה כעלי ה * והו א שהבטי ח הקב ה לנבי א שתהיה נפש ו כחבר ת המלאכי ם הקדושי ם כקיו ם המעו ת ׳ הוא שכתו ב א ם כדרכ י תל ך וא ס א ת משמרת י תשמו ר וג ם אתה תדי ן א ת בית י וג ם תשמו ר א ת חער י ונתת י ל ך מהלכי ם בין העמדי ם האל ה " וא ס תכי ן הכתו ב שאמ ד שלמ ה

בחכמתו א ז תכי ן מעל ת הנפ ש ושלו י מדרגת ה ויכוד ה וכוד ה הוא שאמ ר וגות ר האד ם מ ן הבהמ ה אי ן ׳ בא ר כ י יתרו ן האדם ע ל הבהמ ה הו א מע ד העני ן ש קרא ו או ן והו א מע ד הנפש ה ש כלי ת שכ ו נמשכ ת מ ן החכמ ה שהי א היו ד

המתיחדת ע ם הרעו ן שהו א האל ף והב ן ז ה מא ד " ומי ה הזכיר לשו ן ויפ ה באפי ו שממנ ו יוכ ן יסו ד הנפ ש ועוצ ם מעלתה בהיות ה אעול ה מרו ח הקד ש י וע ל כ ן נמשל ה להב ה בחמשה דברי ם והי א דומ ה ל ו בכ ל מוותי ה וגדול ה הי א מהגלאס שהנפ ש נברא ת כיו ם ראשו ן והמלאכי ם כיו ם שני וידו ע כ י הנברא־ ם כעליוני ם מעלת ן ודקית ם לפ י קדימתן כבריא ה ׳ וכ ן אמ ר כפי 'גדול י ם עריקי ' יות ר ממלאכי השר ת ׳ סו ף דב ר כ ל מ ה שהפ ה יכו ל לדב ר כמעל ת ממתיו ש ל הקל ה לפ י מ ה שהו א כוד א הכ ל • נכל ל במדו ת הנפש לפ י מ ה שהי א בריא ה " ואמ ר החכ ם דע ו

נפשותיכם תדע ו אלדיב ס וד ע כ ל ז ה ״ ״ ויה י האד ם לנפ ש היה ׳ ל א תמע א ככ ל מעש ה כראשי ת שי ח ו ר מל ת ויה י עם הדב ל הנבר א כ י א ם בבריא ת האו ד והאד ם שהזכי ר בה ם 4שון ויה י * הו א שכתו ב ויה י או ר ׳ ויתי ב ויה י אד ם ׳ להורות ב י נפ ש האד ם קיימ ת נעחי ת במ ו האו ד העליו ן

ומעותדת להתענ ג מזיו ו " וככ ר ידע ת מאכ ר רז ל כי ־

הנשמות נברא ! ביופדאשו ; ׳ ומז ה אמ ר הפיי ט תק ן נשמו ת עם האו ר הראשו ן תחל ת דב ר ה* ' ובאו ר הכתו ב ע ל דר ך הפשט כ י עק ד הוי ת האד ם אינ ו אל א בשבי ל הנפ ש החי ה " ויטע האלדיסג ן בעד ן ע ל דד ך הפש ט יח ס הכתו ב הנטיעה לש ם י ת לבא י שהו א מט ע ה ל א שהבי א אילנו ת ממקום אח ר ונטע ם ש ם אל א שהי ו מטעי ו מעש ה ידי י להתפאר " וכ ן קרא ם דו ד ע ה עע י ה הו א שכתו ב י ש כע ך עעי ה ארז י לכנו ן אש ר נט ע ודרש ו רז ל ישבע ו חייה ם ישבעו מימיה ם ישבע ו מטעת ן אינ ן עריכי ם השקא ה ול א עבד ול א זמי ר שאל ו כ ן מיו ם שגור ש אד ם מש ם מ י עכ ד אית ומ י הש ק ?מת ם ומ י ר״תע ס ב ה אב ל ה ס כעני * שכתו״ל א יבול עלה ו וד א ית ם פרי ו כ י מימי ו מ ן המקד ש המ ה יועא י ׳ ״ והזכיר מקד ם והודיענ ו הכתו ב כז ה מעל ת רו ח מזרחי ת אשד ג ן עד ן נטוע ה ש ם * וידו ע כ י מנה ר חפירו ת ה ם במזרח ׳ והו א שכתו ב וממג ד תבואו ת שמ ש " וכ ן דרש ו

זל רו ח מזרחי ת מיש ב הדע ת ׳ ומאמ ץ הכ ח ׳ ומחז ק א ת הלב ׳ כ י האוי ר שב ו משוכ ח כיות ר וע ל ז ה אמ ר ויש ם ש ס את האד ם אש ר יע ר ׳ י וע ל דד ך הקפל ה ייט ע ה ' אל ד י ם ג ם כעדן מק ד ־ פירוש ו בכ ר נט ע ׳ ואי ן הסינ ה שתהיה 'הנטיע ת עכשו שא ם כ ן הי ה ראו י לומ ד יהי ו האילנו ת בג ן עק״כמ ו שנזכר בב ל שש ת ימ י כראשי ת יה י דב ר פלונ י כעוו י * א ו שיאמר תדש א האר ץ עד ן ועו ד מ י הזכי ר לנ ו ע ד עת ה עד ן שיאמר הכתו ב שהקבה ' נט ע ג ן עד ן ׳ אכ ל הנטיע ה הזא ת □ן הג ן והעד ן כב ר נרמז ה כפס ק כראשי ת וכמ ו שרמזת ־ שם ״ מקד ם * קוד ם שנבר א העול ם ולפ י ז ה ויש ם ש ם את האד ם אש ר יע ר כב ר מעו ר החכמ ה " וי ש ל ך לדע ת כי הנשמו ת הזכו ת כ א ־ ת מ ן המזר ח וזה ו שדרש ו זל 'בספ ר הבהיר ממזרח ו ש ל עול ם ב א הזר ע לישרא ל כ י חו ט השדר ה משוך נ ן המו ח ש ל אד ם וב א ל ו לאמ ה ומש ם הי ה הזר ע דכתיב ממזר ח אבי א זרע ך כשישרא ל טובי ם מז ה המקו ם אביא זרע ך ויתחד ש ל ך זר ע חד ש וכשישרא ל רעי ם כאי ס מן ד , ר ע שכב ר כ א לעול ם ׳ דכתי ב דו ר הול ך ודו ר ב א ׳

מ למ ד ע כב ר כ א ׳ ומא י ממער ב אקבע ך מאות ה מד ה שנוטה תמי ד למער ב ׳ ולמ ה אקר י מער ב מפנ י שש ם מתערב כ ל הזר ע ע ל ׳ ׳ כאו ר המדר ש הזה , לפ י דעת י

מדת המזר ח הי א התפאר ת שהו א ק ־ האמצע י ומש ם הנשמות כאו ת א ל יסו ד עול ם הנקר א כרי ת ׳ ע ל כ ן אמ ר ובא לאמ ה ומש ם הו א הזר ע " ומר ה המער ב הי א העשרי " והוא שאמ ר שכינ ה במער ב ׳ ׳ י ובש ם שהזר ע נמש ך מ ן המוח דר ך חו ט השדר ה וכ א לאמ ה מ ן הנשמ ה משתלשל ת מן התשוב ה דר ך חק י האמצע י שהו א מזרח ו ש ל עול ם וב א דרך המער ב ׳ ״ ולפ י ד עת י א ל ה עני ן הז ה רמ ז ישעי ה עה שאמ ר שמע ו זא ת בי ת יעק ב הנקראי ם כש ם ישרא ל וממי יהוד ה יעא ו בלומ ר מזר ע יהוד ה והזכי ר יהוד ה לפ י שהיה דגל ו כמזר ח והכ ן ז ה ״ ״ ויצמ ח ה.לרי ס מ ן האדמ ה ־

על דר ך הפש ט הכתובי ם מוכיחי ם שי ש ג ן עד ן באר ץ ושם ע ץ החיי ם וע ץ ה ד ע ת ע ץ החיי ם נות ן באוכלי ו חיי ם ארוכים וע ץ הדע ת נות ן באוכלי ו רעו ן ובחיר ה א ם לעניני ' גופנים וכ ן יוכי ח הלשו ן שהו א נאג ר ע ל הרצו ן והבהיר ה והוא לשו ן ת ר ל א שנ ו אל א שדעת ו לחזו ר וכ ן לשו ן הכתו ב מה אד ם ותדעה ו כלומ ר מ ה ענינ ו שתרע ה ב ו וא ס כ ן כאו ד עץ הדע ת כאל ו אמ ד וע ץ הרצו ן והקב ה מנע ו ממנ ו לפ י שהאדם הי ה מוכר ח ע ל מעשי ו קוד ם שחט א והי ו כ ל פעולותיו שכ ל גמו ר במלא ך ה שהו א מוכר ח לעשו ת כ ל געולותיו שכליו ת לפ י שאי ן ל ו רצו ן ובחיר ה לדע ת טו ב ור ע ונתלבש בתאוו ת הגופני ו ולז ה רומז ת מל ת וידע ו הו א אמר ו ותפקחנה עינ י שניה ם ׳ וידע ו בלומ ר המשיכ ו רעו ן וגוויי ה מעץ הדע ת והית ה הבחיר ה כיד ם להר ע א ו להטי ב ז ו מד ת אלהית ובד ה טוב ה מצ ד אח ד ׳ ורע ה מצ ד אח י כ י הי ה ל ו לאדם הראשו ן ב ה יע ר ותאר ה ׳ ׳ וע ץ החיי ם כתו ך הג ן " באר הכתו ב בע ץ החיי ם שהי ה כתר ך הג ן באמצע ו ממ ש וד א ; יעש ה ב ן כע ץ הדע ת כ י ל א פור ש בא י ז ה מקי ם הי ה מ ן הג ן * אמנם ממ ה שהזכי ר בתו ך הג ן והוש ם כי ; ע ץ החיי ם וע ץ

כראשית

ועץ הד ע אנ ו מכיני ם ב י שני ה הירבודא י כתר ך הג ן ו *עפ ' שהם שני ם וא י אפש ר לשנ י אילנו ת ?1היו ת באמצ ע ממ ש ה היו בכא ן ?1מט ח אח ד למעל ה שני ם ב י חכור ן אה ד מלמט ה והולכים ומתפירי ם למעל ה ול ק הי ו שניה ם באמצעו ת הג ן ממש " והכתו ב מספ ד והולי ך נהמ ת ג ן עד ן ומעדי ו

והארצות המקיפו ת אות ו והודיענ ו שי ש ל ו ארב ע נהמ ת ו א ואותן ארב ע נהרו ת יוצאי ם ונמשכי ם מנה ר אה ד ואות ו ה הנהר הו א היוצ א מעד ן והו א המשק ה א ת הג ן ומ ן הג ן הו א מתחלק ונפר ד לאצבע ה ראשי ם * ובכ ר ידע ת כ י כ ל

העדנים האל ה בג ן עד ן שבאר ץ ה ס ובול ן עיורי ן ודוגמ א ל לענינים שכליי ם שבג ן עד־ / העליון • וע ל דד ך המדר ש ארבע נהמ ת כנג ד ארב ע מזכיו ת ש ם האח ד פישו ן ז ה מל ך ככל ע ל ש ם שכתו ב ופש ו פרשי ו הו א הסוב ב א ת כ ל אר ץ החוילה שעל ה והקי ף א ת כ ל אר ץ ישרא ל שנאמ ד הוחי ל ל א לאלהים כ י עו ד אודנ ו אש ר ש ם הזה ב ׳ אל ו דבר י תור ה ש ל הנחמדים מזה ב ומפ ז ר ב וזה ב האר ץ ההי א טו ב מלמ ד שאי ן תודה כתור ת אר ץ ישרא ל ואי ן חכמ ה כחכמ ת אר ץ ישרא ל שם הבדל ה ואב ן השה ם ש ם מקר א משנ ה ותלמו ד הלכו ת תוספות והגדו ת * וש ש הנה ר הש ג י גיחו ן הו א מד י • הדקל ז ה יו ן שהית ה חד ה וקל ה בגזרותי ה * והנה ר

הרביעי הו א פר ת ז ו מלכו ת אדו ם שהפר ה והעד ה לפני ו ׳ . פרת ע ל ש ם סופ ה פוד ה ד ד כת י לבד י • וע ל דר ך הקבל ה עץ החיי ם וע ץ הדע ת למטל ה ה ם תפאר ת ועטר ת והאד ם ח חטא כמעש ה ובמחשב ה כע ץ הדע ת ובדוגמת ו • • והנ ה אד ם בחטאו ל א בפ ר ב ש המיוח ד כ י אעפי׳שהי ה רוא ה ע ץ החיי ם כנגדו הי ה סכו ד שע ץ הדע ת עק ר ונמש ך אחרי ו להאמיןייב י הוא העק ר כהיות ו טו ב ור ע כול ל ב ל ההפכי ם כל ן וכ ל הפעלות בעליוני ם ובשפלי ם נעשי ן ע ל יד ו ומטע ם ז ה הזמר הכתו ב פר י כע ץ הדע ת ול א תמע א כ ן כע ץ החיי ם ל ח וחטאו הי ה שקע ץ כנטיעו ת כלומ ד שקע ץ כ ה הש ם המיו ה הנכנס בנטיע ה והי ה סב ה שתיב ש הנטיע ה ותשח ת וראוי ה הנטיעה שתנק ס ממנ ו ולכ ך נענ ש במית ה שתפד ד נפש ו ב ט במותה מגופ ו כנג ד מ ה שהפרי ד הכ ה העליו ן מ ן הנטיע ה ו ב ובזה דד ה חט א נד ב לאכיהו א שנענש ו בנטיע ה זה ו ותצ א אש * וכ ן אליש ע ב ן אכוי ה איתיהיב א ל י למיקלינה ו כוזתא דאח ר אב ל כדו ר הפלג ה כפר ו כש ם המיוה ד לכ ך נ ע נענשו כ ו ש ג ויר ד ה ול א נענש ו בנטיע ה לפ י שהנקמ ה לשם הגדו ל הית ה וכמ ו שאימ ר ש ם בע ה 4 " וכאש ר

הזד כתשוב ה ורא ה כ י הו א מקב ל מלמע ל ממד ת שמא ל א ז הקרילאת קרבנ ו שו ר כנג ד המד ה ההי א שנת ן ב ה פג ם שהי * מקבלת מ ן השמא ל ׳ " ונה ר מלשו ן תרגו ם או ר נהוד א והוא האו ר הב א מאי ן סו ף זה ו שפיר ש מעד ן שפירוש ו מ ס מנדת ע ד שאי ן מש ם ואיל ך ג בו ל והשג ה שיאמ ר ב ו ע ד מ ק מקום פלונ י ומצינ ו כיוצ א ב ו ה ן ע ד יד ה ול א יאהי ל אור ו כי בי ד הש ם י ת שיסי ר או ד היר ח ול א יה ל אור ו והאו ר ההו א הבא מאי ן סו ף אינ ו פוס ק ל א ביו ם ול א כליל ה ומפנ י ז ה אמר יוצ א ול א אמ ר יצ א ׳ " להשקו ת

את הגו ן הי א העטר ה וכבי ר ידע ת ב י כ ל הספירו ת כל ן עד העטר ה הכ ל מיוח ד אי ן ש ם קצו ץ ול א פרו ר כל ל אב ד משם ואיל ך הו א •ינמשךעול ם השבלי ם הנפרדי ם זה ו אבר ו

ימשם יפר ד כ י מש ם יח ל עול ם השבלי ם הנפרדי ם והי ה לד ראשי ם ד מחנו ת שכרנ ה הממשזכיזכהלרנהדותנ ן ע עדן וממשיכי ן כ ת ל ד מלמו ת שבאר ץ והמקו ם יאי ר עינינ ו במאור תורת ו ־ לעבד ה ו ל שפר ח ע ל דר ך הפש ט לפ י שככר מנ ה ה י ת א ת מאכל ו הזדעיס׳׳וחפירו ת הניח ו עת ה בנ ן עדן שיהי ה עוב ד אדמ ת הג ן ויזר ע ל ו ש ם כ ל מינ י תבואו ת ויטעלו ש ם כ ל מינ י פירות מ לכ ך הונ ח ש ם להיו ת מתענ ג ומשתעשע כי-עונ ו והית ה פרנסת ו מעצ י הג ן והי ו משתי ו מ מנחלי עד ן ומלבושי ו עננ י ככו ד והית ה עמידת ו ש ם כ ת בתענוג ר ב גדו ל ועצו ם לרו ב בתענו ג הנפ ש ומע ט כתענו ג הגוף כהשק ט והנח ה וקור ת רו ח שאי ן כמו ה בהיו ת כל ו שכל י נפשו וגופ י ה ם אח ת כהשג ת בורא ו כלב ד ולכ ך מנ ע ממנ ו ע עץ הדע ת הגור ם ההמש ך אח ד התאו ו ול א נמנ ע ממנ ו תחל ה עץ החיי ם היור ם להיו ת חי י ע ד אכ ל לאח ר שחט א ואכ ל מ מעץ הדע ת האכיל ה ההי א גרמ ה ל ו שימש ך אה ד התאוו ת ו ושישתדל כערכ י הגו ף יית ר מצרכ י הנפ ש ככ ל אש ר אנחנ ו עושים פ ה היו ם והו א הפ ך המבוק ש ממנ ו ולכ ך נתחיי ב ש שיתקצרו ימיו־ותשלו ט עלי ו מית ה • ׳ ויש ל ך לדעת ז כ י לשיעור ה ענו ג האד ם בג ן עתי ד העול ם י שיחזר לתהי ת המתי ם כ י בנ י תחיי ת המתי ם יתענג ו כא ח ו - הגוף והנפ ש ויהי ו הרו ב בתענו ג הנפ ש ומע ט בתענו ג הגו ף באדם הראשו ן פוד ם שחט א ולב ך נתחיי ב שיח י חיי ם אמי ' או חיי ם נצחייקכ י א ז יחזו ר העול ם לשלמות ו כשהי ה " וטעם לעבד ה ולשמר ה יחזו ר א ל אדמ ת הנ ן " וע ל דר ך ה ם המדרש לעבד ה ולשמר ה מ ה עבוד ה ודת ה בתו ך הג ן שאמ י לעבדה שמ א תא מ לזמו ד ברמי ם ולחרו ש ולשד ד א ת הארמ י או לקעו ר א ו לעמ ר והל א כ ל האילנ ו נצמיוי ם מאליה ם ש מ שמא תאמ ר י ש מלאכ ה כג ן עד ן והל א נה ר מוש ך ויוצ א מ מעדן ש נ ונה ר יוצ א מעד ן להשקו ת א ת הנ ן ומ ה לעבד ה אלא לעסו ק בדבר י תור ה ולשמו ר כ ל המצו ת שנאמ ר לשמו ר אתדרךעץההיים ואי ן ע ץ החיי ם אל א תור ה שנאמ ד ע ץ חיים הי א למחזיקי ם ב ה " לעבד ה ולשמר ה ז ו שב ת לעבד ה שנאמר שש ת ימי ם תעבו ד ולש ם " ה דכתי ב שמו ר א ת יו ם השבת 4 ׳ לעבד ה ולשמר ה אל ו הקימו ת לעבד ה דכתי ב

תעבדון א ת ה&דע לההריהז ה 44 ולשמר ה דבתי בתישמר ו להקריב ל י במועד ו ׳ • וע ל דר ך הקבל ה לעבד ה ולשמר ה י ש להתכונן בשת י ההין * אל ו כ י הי ה דאו י לומ ר לעבד ו ולשמר ו שהרי הג ן לשו ן זכ ר הו א בעני ן שכתו ב ג ן נעו ל בא ל ההין " . י

אלו רמ ז לשת י ההי ן שכש ם לעבד ה ה א ראשונ ה שבש ם ולשמרה ה א וזדונ ה ש כש ם וע ל ז ה נאמ ר השמ ד מפני ו ו והמשכיל יכי ן ־ ׳ וי ע ו ה ' אלהי ם ע ל האד ם לאמ ר מכ ל ע ץ הגן אכו ל תאכ ל 4 4 ע ל דר ך הפש ט הוזה ר אד ם בכא ן בשת י מצות מצו ת עש ה ומצו ת ל א תעש ה 44 מעו ת עש ה מכ ל ע ץ הגן אכו ל תאכ ל מצו ת ל א תעש ה ומע ץ הדע ת טו ב ורע " לא תאב ל ממנ ו " וע ל דר ך המדר ש נצטוו ה בבא ן כשב ע מצות וה ס שב ע מצו ת שאמד ו עליה ם רזד *

בכמה מרץמו ת שב ע מעו ת בנ י נ ח שנצטו ו ואל ו ה ן ע ז כר ל השם דיני ן שפיכו ת דמי ם 4גלו י עריו ת ׳ גז ל אב ר מ ן הח י 4 ויצוזו עזדכתיבכ י הואי ל הל ך ל ו אתר י צו4 " ה ז ו ברכ ת השם דבתיכונוק ב ש ם ה מו ת מו ת יומ ת 44 אלהי ם 4אל ו נ

בראשית

הדיינין שנאמאלהי״ל א תקל1? * * ׳ על 1 הא ד ז ו שניכ ו דמי ם ש שנאמר שופ ך ד ם האד ם רגום " " !1אמ ד אל1 ( עריו ת שנאמ ר כספר ירמי ה לאג ד ה ן ישל ח אי ש א ת אשת ו והליכ ה מאת ו ו ה והיתה לאי ש אח ר ״ ״ מכל י ע ץ הג ן אכל 1 תאכל 1 ז ה הגזל 1 כ

כלומד מדכ ר פלנ י ול א מאח ד י ׳ ומע ץ הדע ת שו ב ור ע ל א האכל1 ממנ ו " ז ה אכ ר מ ן הח י כלומ ד מדב ר פלונ י!1 א תאכל 1 מקעתו ״ ״ רד י ^1 ך שכ ע מעו ת של 1 כנ י נ ח רמוזו ת בכא ן ״ ״ מות תמו ת " אי ן הכונ ה שימו ת כיו ם אכל י אל א שיהי ה ב ן מות כ י על 1 דע ת חל * לול י שחט א ל א ימו ת ?1עולי ם אכל 1 יהי ה קיים נעה י כמלאכ י השר ת ״ ״ ועל י דע ת חכמ י הכחק ן.ג1 ו לא הט א האד ם הי ה מ ת מית ה טכעי ת לפ י שכל 1 מורכ ב כונ ו שיפדד וימו ת מית ה טבע י כ י עני ן מוכר ח הו א כדר ך הטב ע !1שוב כ ל מורכ ב לשרש ו ולעקר ו ולפ י ז ה כונ ת הכתו ב מו ת המות ז ו מית ה מקרי ת שרו ב בנ י אד ם מתי ם ב ה ודעת ם לוכ ד שאפילו ל א הט א אד ם היד . מ ת כית ה טבעי ת וכאש ר חט א השליט עלי ו חטא ו מית ה מקרי ת שימו ת קוד ם זמ ט כדי ן מחוייב מית ה כיד י שמיסועני ן כפ ל המית ה ?1נ י שהמיתו ת המקריות ה ם שתי ם כעני ן שכתו ב כ י א ם ה יגפ ט א ו יומ ו יבא ומ ת א ו במלחמ ה יר ד ונספ ה ומ ה שאמ ד א ו יומ ו יב א ז ו מיתה טבעי ת וכיו ן ששלט ה עלי ו בחטא ו מית ה מקרי ת הועד ך למנו ע ממנ ו ע ץ הח י י ם הנעחיי ם הטבעיי ם ע ל כ ן נקרא ע ץ החלי ם ע ץ שמגיע ו א ל החיי ם הטבעיי ם ע ד ב א זמן פרו ד הרכבת ו ומעיל ו מ ן המית ה המקרי ת " ולשו ' וח י לעולם אינ ו א ל ל א תכל י'אל א זמ ן קעו ב בלש ו ועבד ו לעול' " וישב ש ם ע ד עול ם •ולפ י דעת ם זא ת אל ו מנע ו תחל ה מע ץ החיים וחט א ב ו לאכו ל ממנ ו הו א הדי ן שיהי ה מונ ע ממ ט ו.ם כ ן ע ץ הדע ת כד י של א תשלו ט עלי ! מית ה מקרי ת שככ ר ניעל ממנ ה באכל ו מע ץ החיי ם ״ ״ ד ש לה ם ראיו ת ע ל מ ה שיסמכו לפ י דעת ם והיית י כות ב שני ם א ו שלש ה מה ם לול י שדעת׳כנג העק י והו א דע ת רז ל וא ט אי ן ראו י לנ ו להאמי ן ולקכוע מסמרו ת אל א בדכר י רז ל המקובלי ם מנ י הנביאי ם שאלמלא שחט א הי ה ח י לעול ם ׳ וכ ן אמ ד הכתו ב אנ י אמרתי יג1די ם את ם ובכ י עליו ן כלכ ם ול א אמ ר כ14די ם וכבנ י עליון אל א אלדי ם ממ ש ובנ י עלי ו ממ ש ורב ו הכתובי ם ע ל זה וע ל דר ך הפש ט כנ ל חלש ו מו ת תמו ת הו א דרךהכתובי ' ומזדכה כפולו ת שי ש בכתו ב כיוע א ב^ ו כ ו אמר ו רזל׳דכד ה תורה כלשו ן כנ י אד ם " וע ל דר ך המדר ש כ י ביו ם אכל ך ממנו מו ת תמו ת יומ ו ש ל הקכ ה אל ף שני ם וכד י של א יע א דבר הש ם י ת לבטל ה נת ן ל ו יו ם אח ד משל ו ומ ת באות ו הי ו שהרי ע שנ ה הסר ו ל ו ממנ ו " וע ל דר ך הקכל ה כפ ל הלשו * בנכנל מית ת בנ י אהר ן שכתו ב בה ן אחד י מו ת שנ י בכ י אהר ן דמותו * ׳ א ו כתנל ת מש ה יח י ראוב ן וא ל ימו ת בדע ת ההדגום וזה ו שתמע א באברה ם שהי ה א ב לכ ל העול ם וכתי ב ביה כ י א ב המו ן גויי ם נחתי ך וקיא ו הכתו ב ג ם כ ן האד ם הגדול כ י בראשונ ה קע ץ ולבכי ף יח ד וי ש בז ה דע ת אהד ת במה ש אמ ד כמדר ש אנ י נות ן ל ו משנות י ע שנ ה והמשכי ל יכין " ל א טו ב היו ת האד ם לבד ו הזכי ר ע ד עת ה בכ ל אח ד מהם כ י טו ב לנ י שהטו ב הו א הק ץ בכ ל המיני ן אב ל בבד־ א

אדם שאי ן המי ן יכו ל להתקיי׳ב ו לבד ו אבי ר ל א טו ב ובאי י הכתוב ל א טו ב היו ת האד ם בהנו ד אח ד ד ו פרעופי ן וזה ו שאמדו ד ל פרעופי ן נכדאוחה ו שנת ו זכ ר ונקב ה בר א והי ו נעשי־ן באות ו החבו ר האח ד כעני ן שהי ה בה ם טב ע מכי א כאברי התולד ה כ ח מולי ד מ ן הזכ ר לנקב ה והי ה הפרעו ף השני עז ר לראש ו בתולדת ו וע ל כ ן אג ל אעש ה ל ו עז ר כנגד ו טוב שינד ד ממנ ו ויתחב ר אלי ו בפ י רעונ ו ויהי ה כ ל אח ד ואחד עומ ד כעעמ ו ויהי ה ל ו עז ר עומ ד לנגד ו ולפ י ז ה יהי ה כדבר המלב ה ושנו י רעו ן והליל ה לא ל מז ה אכ ל עק ר הכתו ב לא טו ב היו ת האד ם לבד ו ל א נ א אח ר בריא ת האד ם אל א בהחלת קוד ם הבריא ה כשעל ה כמחשב ה להבראו ת א ב, י הקכה ל א טו ב היו ת האד ם לבד ו שיהי ה יחיד י בעול ם השפ ל מכיר ועוב ד וקיי ם לנע ח כמלאכ י השר ת אעש ה ל ו עז ר כנגדו שיהי ה האד ם מי ן ואישי ו ממדבי ן ז ה מז ה הווי ם ונפ ס ונפסדים כשא ר כעל י חיי ם " ומעת ה מבא ר והול ך בריא ת האטה כ י לוקד ה מעלעותי ו ואי ן המלכ ה בדב ר ושנו י רעו ן חס ושיו ם לפ י שקוד ם בריא ת האד ם נאמ ד הכתו ב ״ ״ וכד . שדרשו ז ל אמ ד ראבה ו כתי ב זכ ר ונקב ה ברא ם וכתי ב בר א אתו אל א בההל ה על ה במחשב ה לבראו ת שני ם ולבסו ף ל לא נבר א אל א אח ד והר י אנ ו רואי ם שלבסו ף נברא ו שני ם כשנלקחה חו ה מאד ם וגרא ה מז ה עני } המלכ ה ושנו י רע ו ״ • וכתב החכ ם מור י רנ י שלמ ה נ ע י ש לפר ש בכא ן שנ י ענינים ושניה ם אמתיי ם לפ י דעת י מ ה שאמ ר רב י אבה ו בתחר על ה במחשב ה לבר א ידו ע כ י דבר י הבתוב י וההגדו ת רמיזות ועיורי ם גשמיי ם ד ע י ר העניינ י בנפשו ת וכד י להעי ר שנברא הכ ל כהשג ח מאת ו יתעל ה ע ל תכלי ת השלמו ת כנ ה ו דבר י לדב ר מכוו ן ב ג חשב ה ואמ ר בריא ת האד ם 10 ו היתד . במחשבה והתבוננו ת ועל ה במחשב ה לביאו ת שני ם כלו ' ז ה לעצמו וז ה לעעמ ו ולהיות ן עומד י לעע ל בד י שיקב ל ז ה מז ה כי עור ת הזכ ר והנקב ה לעני ן כש ם וכיר ח כ ך חייכ ה החכמ ה שאינו טו ב להי י האד ם שהו א עק ד מעיר ה לבד ו ג1 א להיו ת הוא פוע ל והנקב ה כעני ן השמ ש והיר ח שאי ן היר ח אל א ככלי והשמ ש פוע ל ב ה והי א מקבל ת ממ ט ׳ וזה ו מאמ ר דב י אבהו נתהל ה על ה במחשב ה לבדא ת שני ם ז ה לעעמ ו דו . לעעמו " ולבסו ף במעש ה ל א נבר א אל א אח ד שהו א הזכ ר ואעפ שהנקב ה נלקח ה ממנ ו והי ו שנ י אי ן הנקב ה * נחשב ה בבריאה שאיג ה.ג1 א כדב ר טפ ל 11 העק ר לקו ח ממ ט לעור ך תשמישו ולפיכ ך קי־או ה זל׳זנ ב ׳ עו ד י ש לפר ש בהחל ה עלה בנחשג ה לבראו ת שני ם כעני } יעיר ת שא ר כעל י חיי ם הזכר בפנ י עעמ ו והנקב ה בפג י עעמ ה ולבס־ ף ל א נבר א 1! א אחד הזכ ר לבד ו כד י שתה א הנקב ה לקוח ה מעלעותי ו להיו ת מיוחדת לתשמיש ו כאח ד מאברי ו המיוחד י לתשמיש ו והו א נם כ ן ישתד ל בתועלת ה כאש ד ישתד ל כתועל ת גופ ו ע ב לשון מזר י זד" " וכ ל אש ד יקר א ל ו האד ם נפ ש חי ה הו א שמו ־ אמר ו במדר ש העבי ר הקכ ה לפגי ו כ ל הבהמ ו והחיו ת וקרא לה ן שמו ת ואמ ר לז ה נא ה לקרות ו ארי ־ ולז ה נא ה לקרותו המ ו ולז ה סי ס וב ן כ ל דב ר ודב ר * וה נ בז ה נתפדסב ה חכמתו הגדול ה כמזשהי ה בעל ם אלוי *'ומעש ה יר י הש ם יחי׳ ונרא ה ל י באו ר המדר ש הז ה כ י האד ם

בראשית

הבין בחכמת ו ושבל ו טב ע כל 1 בהמ ה וחי ה וקר א ?1כל 1 אח ת זאחת ש ם מעי ן הטב ע וחמד ה שהכי ר ב ה והאותיו ת שעי ף בשמותיהן הכל 1 לפ י טבעיה ן ומדותיה ן והנ ה הי ו שמו ת

מושכבות כאמי ך הכי ר בחכמת ו טב ע האי־י ה שהו א גבו ר גדול1 ומל ך שבחיו ת ע ד שהנביאי ם המשיכ ו כ ו א ת הש ם י ת כאמדוה כארי ה ישא ג והעל ה שמ ו אריה , מפנ י שאותיו ת א ד אריה רוחניו ת כ י הג1 ף והה א והיו ד ה ן אותיו ת הש ם י ת והד ש פירושו רו ח וא ם כ ן עעסהש ם של 1 ארי ה מבא ר ענינ ו " וב ן נשר הכי י בחכמת ו שהנש ר מל ך שבעופו ת ועפיפת ו גכוה ה מכל1 עו ף וכמ ו שידו ע מעניני ו כ י כשישלימ ו ?1 ו עש ר שני ם יגביה עפיפת ו ע ד מא ד ע ד שהו א מתקר ב לגלג ל הא ש ולרו ב החמימות מחכ ט ומפיל 1 עעמ ו לי ם והנ ה הו א כמר ט ואחר י כן יתחדויעל ה אב ר כבתחל ה וכ ן מנהג ו כל 1 עש ר ועש ר שג י עד מא ה שנ ה וכש ל המא ה מתקר ב ביו ת לגלג ל הא ש ומגבי ה העדיפה כמנהג ו ונופל 1 בי ם ומ ת ״ ״ וכ ן כת ב רב 1 סעדי ה ג גאון \ " • ועל 1 כ ן יד ע האד ם העני ן הז ה בחכמת ו וע א ש שמו נש ר כ י השי ן א ש והרי ש רו ח והנו ן לשו ן נפי?1! " והנ ה ש שמו מבא ך על 1 מנהג ו וטבע ו ומ ה אחרית ו ״ ״ וזה ו שאמ ר ?1זה נאד , לקרות ו נש ר ומ ה שהזכי ר ?1כ? 1 אח ד ואה ד נא ה כ א כאלו אמ ר נאו ת וראו י " ו ק בש ם החמו ר הכי ר בחכמת ו ש ה שהוא פת י וסכל 1 וכב ד מכ ד הבהמו ת ונמש ך אח ר התאוו ת י ועל1 כ ן קר א שמ ו חמו ר מלישו ן חומ ר ועו ד שדר ך החמו ר ?1 ס *1טעון מש א המבואו ת כמ ה מדו ת מלשו ן חומ ר שעורי ם וכ ן כשם הסו ס הכי ר בחכמת ו שהסו ס קל 1 התנוע ה ושמ ח ?1קר א המלחמה והע ד שמ ו סי ס מלישו ן שיש ה כ י הסמכי ן מתחליפי ' בשינין " וכתי ב בד י שופ ר יאמ ר הא ח ומרחו ק ירי ח מלחמ ה וכן קר א שמו ת לכל 1 דב ר ודב ר • ״ ומסיי ם המדר ש ?1אח ר ש שקןא ?1בול1 } שמו ת אמ ד ?1 ו ואנ י מ ה שמ י אמ ר ?1 ו ה אמ ר ?1 ו למה * שאת ה אדו ן ?1כל 1 הבריו ת הו א שכתו ב אנ י ה הו א שמ י הוא שמ י ש?ך א ל י אד ם הראשו ן ע ב " וא ם תשא? 1 היכן קי א שמ ו יו ד ה א א ם תסל ק החי ת תמע א ויסג ר כש ר תחתינה ״ ״ דרש ו זיכיו ן שנכיא ת אש ה נבי א שט ן עמ ה ׳ ״ מתחלת הספ ר וע ד כא ן לאתמע א או ת סר ך ?1?1מו ך שכיו ן שנבראת אש ה נבר א שט ן עמ ה ״ ״ וא ס תאמ ר הסוב ב ההו א בנהרות כתי ב ׳ * ויכ ן ה אל ד י ם ״ ״ ש ם מל א ע? 1 עול ם מל א וכשם שנאמ ר כאד ם וייע ד ה .אלהי ם ש ם מל א ע ל עול ם מל א והוא כלו ל מ ן הנקב ה וב ח הנקב ה גנו ז כ ו כ ן הנקב ה כלול ה מז הזכ ר וכ ה הזכ ר גנו ז בה ׳ וזה ו שכתו ב אל ה בנ י לא ה אש ד ידדה ליעק ב יח ס הכני ס לנקב ה להודו ת ב י כ ח הזכ ר נגנ ז בנקבה וזה ו אש ה כ י תזרי ע וילד ה זכ ר ויח ס הנקב ה לזכ ר

הוא שכתו ב וא ת דינ ה ביז ו להורו ת כ ״ ב ח הנקב ה גנו ז ביכ ר ״ ״ ומזה תמ* א שנ י מאמרו ת בבריא ת אד ם וחו ה וה ם מכל ל עשרה מאמרו ת פרטיי ם שתמע א במעש ה כראשי ת חו ץ מבראשית שהו א מאמ ר כללי " ושנ י מאמרו ת אל ו ה ן ויאמ ר אלדים נעש ה אד ם ׳ ויאמ י ה אלדי ם ל א טו ב היו ת האד ם לבדו אעש ה ל ו עז ר כנגד ו והכ ן ז ה כ י המאמ ר כבריא ת חו ה מאט עשיר י הו א וי ש שמוני ן עשר ה מאמר ו חמש ה בשלש ה ימים ראשוני ם וחמש ה בשלש ה אחרוני ם " לפ י ז ה

לא יהי ה ככלל ן מאמ י הנ ה נתת י לכ ם אב ל העק ר אעלנ ו כ י כראשית מאמ ר הו א ׳ ונעש ה אד ם תשיע י ׳ ומאמ י ל א טו ב עשירי ואי ן ככלל ן מאמ ר פי ו ורב ו ול א הנ ה נתת י לכ ס ־' ׳ זאת הפע ם ־ ע ל דר ך הפש ט זא ת הפע ם בלבד ־ הי א שנלקח ה עעם מעעמ י אכ ל מבא ן ואיל ך ל א יעטר ך לקוו ת אש ח מעלע אל א הכריו ת יתעסק ו . כפרי ה וינד ה ׳ ׳ כ ן פי ' רשי ' זר ׳ ׳ וע ל דר ך המדר ש עע ס מעעמ י האש ה קש ה בטבע ה

לפי שנברא ת מ ן העע ס אב ל טב ע האד ם הו א נו ח שנבר א מן העפ ר שהו א נו ח ומפנ י ז ה תמע א באד ם היע ר כ י הי ה כמו הטי ט שהו א נו ח בי ד היוע ר ובאש ה נא ט יכ ה רב ן כאד ם שבונה בני;באבני ם שה ם קשי ם ומז ה אמ ר הכתו ב כרח ם אב על , בני ם 4יח ס הרחמי ם לא ב ויח ס מד ת הדי ן א ל הא ס הוא שכתו ב מש א אש ר יסדת ו אמ ו ׳ ־ ומתו ך הפרש ה הזא ת מתכא ב י האש ה נב ר בנ ן עד ן כ י ש ם נלקח ה מעלעו ת האד ם זעעם מעעמי ו " * והאד ם שהונ ח בג ן עד ן נבר א חו ץ לג ן ׳ * והנחש הי ה ערו ם סמ ך הנח ש א ל האשד . לפ י שהשט ן נבר א עמה והי א גו ף ש ל יע ר ה ד והי א קל ה להתפתו ת וב ן חשבו * הנחש כחשבו ן השט ן ע ם המל ה ׳ * ובמדר ש אמ ר ר שמו4 ! כר נחמנ י אמד ו ל ו לנח ש מפנ י מ ה את ה מצו י בי ן הגדד־ ו אמ ד להם הו א פר ץ גדר ו ש ל עול ם ומפנ י מ ה את ה מהל ך ולשונ ך שותת אמ ד לה ן הו א גר ם ל י ומפנ י מ ה ב ל חי ה נושכ ת ואינ ה מכיתה ואת ה נוש ך וממי ת כמ ו שאמ ר א ם יש ך הנח ש בל א לחש וא ץ יתרו ן לבע ל הלשו ן אמ ר לה ם אפש ר אנ א עב ד

כלום ול א מתא ם מ ן עלית א ומפנ י מ ה את ה נוש ך באב ר אח י וכל האברי ם מדגיש י אמ ר לה ם ול י את ם אומדי׳אכד ו לבע ל הלשון שהו א בא ן והור ג ברומ י * ״ א ף כ י אמ ר *1די ם תחל ת דבורו ש ל נח ש הי ה א ף ׳ ' ודרש ו רזל׳ארבע ה פחה ו בא ף ואכדו מ ן העול ם 10 ו ה ם נח ש ש ר האופי ם מדגלי ם והמ ן " • נחש ׳ א ף כ י אמ ר אלדיכד ״ ש ר האופי ם א ף אנ י בחלומ י * ״ מרגלים * א ף ל א א ל אר ץ זב ת חל ב ודב ש * ״

המן א ף ל א הביא ה אסת ר * ״

והייתם כאלדי ם יודע י טו ב ור ע ׳ ניא ה כ י עד ם חטא ו ש ל אדם ל א הית ח ל ו מעל ה לדע ת ולהבחי ן כי ן טו ב ל ר הנ ס כ ן מעאנו חוט א נשכ ר שיקנ ה הו א בחטא ו מעל ה של א ה זז ה ל ו מתחלה והמוב ן מז ה כ י ל א הית ח הבונ ה באד ם שיהי ה בע ל שכל זול ת ׳כבהמו ת והחיו ת שאינ ן יודעי ם טו ב ור ע אכ ל ז ה אינו כ י פ י 1והיית ם כ14די ם ענינ ו כתרגומ ו ותהו ן ברברבי א חכמין בי ז ט ב לכי ש ״ ״ ובודא י בונ ת הבריא ה באד ם שיהי ה כעל שכ ד וזה ו ויבר א אלדי ם א ת האד ם בעלמ ו בעל ם ג1די ם בדא אות ו והעל ם הו א השכלובסב ת השכ ל עו ה אוח ו שנא " ויעו ה .אלדי ם ואי ן דבו ר הש ם י ת ומעותי ו לבהמו ת ול א למ י שאין ל ו השכ ל * וע ם השכ ל יבחי ן האד ם בי ן האמ ת והשק ר אכל הידיע ה בי ן טו ב לר ע אי ן ז ה כמושכלו ת * כ י ל א יאמ ר אדם השמי ם כדוריי ם נאי ם והאר ץ פשוט ה מבוע ז ת אב ל יאמר בה ם אמ ת ושק ר והנ ה קוד ם החט א הי ה כל ו שכל י אלדי ל א הי ה מתעס ק בדברי ם גופני ם ול א הי ה י ו ד ע אות ם וגלוי עמ ה אעל ו ל א הי ה בעיני ו דב ר מגונ ה כ י

בראיית

אם כשאיהאכרי ם * וכאש ר חט א והשי ג כ ח התאוד , ונמש ך אחי תענוג י הנו ף ורא ה כ י טו ב הע ץ *1מאכל 1 וכ ד תאו ה הו א לעיני׳וגו נענ ש מי ד כ י הופש ט מ ן ההשג ה השכלי ת ונתגב ש כתאוח הגופני ת וטב ע המדו ת היופ י והכעו י וע ל ק אמ ר והייתם כאודי ם יודע י טו ב ור ע ול א אמ ר יודע י אמ ת ושק ר או משיג י אמ ת הושק ר והשתכ ל

אמדו ותפקחנ ה עינ י שניה ם וידע ו ול א אמ ר וירא ו כי מ ה שרא ו עת ה רא ו תחל ה אכל 1 תכונ ה שהשי ג ענ ץ מחודש הי ה מננה ו עכשוול א הי ה מגנה ו בתרומ ה והי ה ענש ו מדה כנג ד מד ה לפ י שענ ר על 1 המד ה ונט ה ?1כ ו ?1תענוג י העול1□ ?1אכל 1 מ ה שנמנ ע ממנ ו ולמבק ש תאוו ת הגו ף כבהמו ת על1 כ ן העניש ו כמאכל 1 הבהמו ת והשו ה אות ו ?1ה ן הו א שכתו * ואכלת א ת עש ב השד ה ז ה לש ו הר ם במזל1* " ותיא ר,אש ה כי טו ב הע ץ ?1מאכל 1 וג ו ׳ נחלק ו רזל׳בדב ר ז ה א י ז ה איל1 ;

הי' י ש אומריתא ג הית 'שנויתפר ו על ה תאניבד ב שקלקל ו ב ו נתקנו ״ וי ש אומדי ם גפ ן הי ה * וזה ו שדרש ו רזל׳ס־זט ה

ענכייוהסאה ?1 ו ולפ ד שהמרא ה אדו ם כד ם ?1כ ך נשפ ך דמ ם ודם כ ל העול1 □ מד ה כנג ד מד ה ולכ ך נשפכ ה דמ ה שנתנ ה ?1ה מעו ת ד ם נדו ת שהו א חולי י כטכע ה של 1 אש ה מזמ ן לזמ ן והיא סו ד הכתו׳וד ם ענבי 'תשת ה חמ ד שקר א המשד ך היוע א מן הענ ב ד ם ?1פ י שהו א הבי א ד ם לעול ם ׳ • וי ש אומרי ם אתרוג ד ד ו כ אמר ו במד ר מ ה הי ה אות ו איל } שאכל ו אד ם וחוה ד יהוו ה אומ ר ענבי ם הי ו ר אב א דמ ן עכ ו אוב ד אהרוג הי ה ר עזרי ה ו ד יהוש ע ב ן ?1ו י אומ י ח ס ושלו * ?1 א נד*ז ז הקבה אות ו איל1 } ?1שו ם אד ם ול א עתי ד ?1גלות ו רא ה מ ה כתיב ראש ה כ י תקר ב אל 1 כל 1 בהמ ה לרבע ה והרג ת האש ה

ואת הבהמ ה א ם אד ם חט א בהמ ה מ ה חטא ה 11 א של א תה א בהמה עובר ת כשו ק ואומ ד זא ת הבהמ ה שנסק? 1 פלונ י על 1 ידה וא ם על 1 תולדותי ו ח ס הקבהע ל כבוד ו על 1 אח ת כמד . וכמה ״ ״ הנ ה ז ה מוזיק ת החכמ י בעני * ז ה * רע ל דר ך הקבל ה אתרוג הי ה והו א נרמ ז בבת ו שנ״וגדומ ד הע ץ ?1השכיל 1 ותרג ם אנקלו ומרג ג ב י הו א פר י נחמ ד ומהוד ר וטכע ו ח ם ובזש ל ע?1 השב? 1 וכ ן תרגו ם הד ר אתרוגי ם * ״ ומז ה הזכי ר

בקבלתו וקו ץ ודרד ר תעמי ח ?1 ך ׳ * וכ י תאר ה הו א ?1עיני ם • יתכן לפ ר כ י הטוב ה והתאו ה והחמד ה הנזכרי ם כפסו ק שה ם ממדות החושי ם הכ ל נמש ך ?1־מל ת להשכיל 1 ובעבו ר שהאד ם היה מתחל ה כל ו שכל י ב א לבא ר הכתו ב כ י כל 1 כונת ס כד 1 פעלותיהם ותאוותיה ם בחושיה ם אינ ה אל א להשכי ל וכעני ן שכתוב ה נגד ך כ ד תאות י והשכ ל הכריח ו לב א לאב ל מ ה שהקנה מנ ע ממנ ו וכונת ו היתד , כד י להשכי ל ממעב ר ע ל ד 1ו ן בורא ו ומעות ו כ י כש ם שהשכ ל הי ה נות ן ל ו שהע ץ נחמד להשכי ל הי ה ל ו להשכי ל שאי ן ראו י לעבו ד ע ל מעו ת אדון הכ ל והכונ ה שעדיי׳ל א נוע ר יע ד הר ע שהי ה ב ו שהד י בלו שכל י בל א יע ד הר ע אל א שיע ד הר ע פתה ו והטעה ו באמצעות חו ה אכ ל אחר י אכל ו מ ן הפר י נתחד ש בתאר ה אחרת ונתלב ש כ ה והו א האו ח המשג ל שגרמ ה ל ו אכילת ו והוא יע י דעבר ה שנכנ ס ב ו של א הי ה ל ו מתחל ה ז^ 1 יקש ת עליך לומ ר והל א הנכשלי ם בחטאי ם והעוברי ם ע ל ברי ת □עד יע ד הר ע הו א וא ם כ ן מ י הביא ו לעבו ד והו א כל ו שכל י

בלא יע ר ר,ר ע שחד י מד ה ז ו ג ם כשכלי ם תמעאנ ה שאע& י שאין לה ם יע ר הר ע הר י ה ם נוטי ם לפעמי ם מ ן הדרךדדאו י וכידוע במלאכ י סדו י וקבמדר ש דזליכ י ל א יש א לפשעכ ם לפי שהו א מ ן הכ ת שאינ ם חוטאי ם והמוב ן מז ה ב י י ש בקע ת שאד המלאכי ם שחוטאי ם וכ ן כתי ב ובמלאכי ו ישי ם תהל ה " ותתן ג ם לאיש ה עמ ה מל ת עמ ה תורד , מחשב ה רע ה באש ה שרעתה שיא ה ג ם הו א מפנ י שא ס אול י יגי ע ל ה נז ק באכיל " הזאת שינז ק ג ם הו א עמ ה * ״ ובמדר ש א ף לכ ל בהמ ה חי ה

ועוף נתנ ה וזה ו רב ד ג ם חו ץ מעו ף אח ד ששמ ו חו ל של א אכל הה ד ואומ ד ע ם קנ י אגו ע וכחו ל ארב ה ימי ם " ד יו ק בשם ד שמעו ן אמ ה חו ל ז ה ח י אל ף שני ם לסו ף אל ף שגי ס גופו כל ה וכנפי ו מתמרטי ן ומשתיי ר ב ו כביעד , וחוז ר ומנד ל אברו " • ויאכ ל ־ בכא ן חט א או ם שכב ר הזהיר ו ומע ץ הדע ת סוב ור ע וגומר 'וכל ל ב ו שת י אזהרו ת אח ת למטר . ואח ת למעלה ל א יאכ ל מפר י ע ץ הדע ת של א יהלב ש בתאוו ת *

ו למעל ה שר א יהרה ר אח ד דוגמת ו ול א יתפת ה לומ ר שהו א העקר ושאי ן למעל ה ממנ ה סב ה עליונ ה * כדע ת דו ר הפלג ה זהו לש ו ומ ע הדע׳טו׳ורל א תא ב ממנ ו לכהוסי״לומ ד ממנ ו כלו ל א תפרידנ ו ול א תע ש מ ן הפר י אי ר בפנ י עעמ ו ול א מ ן הענף ש ד בפנ י עעכווכ ן לשו׳רא ב כול׳שע כ עלשתי ה וזה ו לשון אכיל ה שהו א כליו ן הדב ר והשחתת ו ולמד ך הכתו ב שהשחית משנ י עדדי ן שאכ ל מ ן הפר י למט ה וקע ץ בדוגמת ו למעלה ׳ * ומפנ י שדוגמת ו מקבל ת ממד ת הדי ן ש ל מעל ה שהוא השמא ל ע ל כ ן כשש ב אד ם מחטא ו הוער ך להקרי ב שור ושישי ב א ל לב ו כ י הכ ל מיוח ד ודב ק למעל ה ולכ ך זמ ן לו הקב ה שו ר כקי ן אח ת במעח ו להודו ת ל י ע ל האחדו ת כד י לבאר מעילת ו שחט א בקעו ץ ופרו ד המיוח ד ״ ״ ואמ יבמעח ו כי הו א אמעע ו הגו ף וירמו ז הק ו האמעע י שה ו מתיח ד מעל *

ומטה• וקר ן לשו ן ב ח ב י כח השה * בקרני ו ׳ וע ל ז ה אמ ר שו ר שהקרי ב אד ם הראשו * קרן אח ת הית ה ל ו כמעח ו ׳שנוזזיט ב ל ה בשו ר פ ר מקרי ן מפרי * מקרי ן תרת י משמ ע מקר ן כתי ב וז ה הי ה חט א הבני ם במדבר שעש ו א ת העג ל * והועיכ ו להבי א לכפר ה שו ר הו א שכתוב כן־ז ו שעי ר עזי ם לחטא ת ועג ל וככ ש וגו* " וכתייושו י ואיל לשלמי ם * ומש ם ואיל ך נעטוינ ו בתור ה להכי א □תשר י כיום,שנבר א ב ו אד ם אתרו ג ע ם לול ב ומיני ו כד י לחב ר וליח ד את הכ ל וכ ן עותר , תור ה כרו ב החוטאי ם להבי א קרבנ ס פ ר ובבל המועדי ם תמע א ש ה י ו מקדיבי ן פרי ם וכ ן כראש י חדשים וקרב ן עבו ד נ ס כ ן פ ד הי ה וכ ל ז ה להודו ת שדאו י לנ ו לשוב ע ם הדב ר שחט א כ ו אד ם ב ו וע ל כ ן יתמיד ו הכת ו בי ם בקרבן הפ ד והבי א א ז הפ ר א ל פת ח אח ל מוע ד ושח ט א ת הפדלפני ה " ודרש ו זלילמ ה נאמ ר אה ל מוע ד כפ ר יוה ד מכל הקרבנו ת כל ן מש ל למ ה הדב ר דומ ה לאוהב ו ש ל מל ך שהביא דורו ן נא ה למל ך * אמ ד המל ך תל ו אות ו בפת ח

פלטרין של י כד י שידע ו הכ ל מ ה דורו ן נא ה הבי א ל י אוהב י והדורון הו א התשוב ה ע ם אהב ת הדב ר שחט א כ ו ״ ״

מכל הבהמ ה ומכ ל חי ת השד ה על דר ך הפש ט יאמ ר כש ם שאת ה ערו ם □כ ל חי ת השד ה ק ־ תהיה ארו ר בכ ל הבהב ה " וכ ן אש־ * ז ל עמ ם בג ל ארו ר

כראשית

ועל דר ך המדר ש הוכיח ו רזל׳מכא ן זמ ן עמד ו ש? 1 נח ש שב ע שגי " והו א שדרש ו ח ל בכסכ ת בכורו ת מכל 1 הבהמ ה ומכ ל חית השד ה א ם מבהמ ה נתקל1? 1 מחי ה ל א כל 1 שכ ן מבא ן שעבודו של 1 נח ש ז שני ם " ובאו ר העני ן ב י הי ה הכתו ב ראוי להקדי ם המוע ט ואח י כ ן המרוב ה והנ ה זמ ן עבור ה של 1 חיה ג ב יו ם להו א אח ד משבע ה לבהמ י שזמ ן עבור ה י ב חד ש ולפיכך הקד י הכתו ב בהמ ה ?1חי ה ?1בא ר כ י כש ם שנתקבל ה הבהמה ב ז חלקי ם על 1 החי ה כ ך נתקל1? 1 הנח ש ב ז חלקי ' על1 הבהמ ה ׳ * והנ ה ר יהוש ע הוכי ח כ ן

בתלמוד ?1אות ו המי ן מ ן הכתו ב הז ה והמי ן ?1 א הי ה מאמי ן עד שנס ה הד ב ומע א בדברי ו וחב ט המי ן א ת ראש ו בקרק ע " ע?1 גחונ ך תל ך וענ ד תאב? 1 מד ה כנג ד מד ה הו א השפיל ם ממעלתם והוריד ם ?1עפ ר לפיכ ך השני? 1 קומת ו ונת ן מזונ ו עפר ול א הזכי ר בקללת ו שיאכל ם כ י קלל ת ה!1מו ת הי ה קש ה מן הכל 1 ועל 1 כ ן הי ה מ ן הראו י ?1העניש ו ב ה אכל 1 הנח ש הי ה גוף מוכ ן ?1פורענו ת כב ו שהעי ד הכתו * ערו ם מכל 1 חי ת השד ה והיה כל י לקבל 1 הכ ח הנק ש ב ו כ י הגג ל והנס ת ט אמי " וה ש שהשפיל1 קומת ו ב ן השפיל 1 הכ ח הנקש ר מ שהוריד ו ?1מט ה מן הספירו ת שה ן של ש של 1 של ש של 1 ש ם ?1 א אל 1 חפץ ׳ רש ע אתה ?1 א יור ד עמ ד ר ע ולכ ך הו א משול ח מכל1 ; משל ש מחנו ת שלמעלה כעני ן המעור עשהו אמשול חמ ג מחנו תשל 1 מט ה וכבר ידע ת ב י הכ ה ההו א התחיל 1 ?1ספ ר ?1שו ן הר ע מטרא ו ולכך נעטר ע ונטר ד ממעלת ו והכ ן ז ה " ומכא ן אומר י רז ל תמיד על 1 כל 1 האומ ד דב ר שאינ ו ראו י א ו היוע ץ עע ה שאינ ה הוגנת עפר א בנומי ה במ ו שאמ יעפר א בפומי ה דאיו ב והו א העונש הראו י לכל 1 מ י שהו א מסי ת " * כ? 1 ימ י חיי ך ׳ יגי ד שהעניש הז ה ?1 א יז ה ממנ ו לעול ם ואפי * בזמ ן המשי ח אש ר הסתלק האיב ה שבי ן האש ה ובי ן הנח ש כעני ן שבת ו ושעש ע יונק על 1 הו ד פת ן העונ ש הז ה במאכל 1 העפ ר ?1 א י? ח ממנ ו עולמי״הוא שבת ו זא ב וטל ה ירע ו כאח ד וארי ה כבק ר יאכל 1 תבן ונח ש עפ ר ?1חמ ו ׳ וע ל כ ן אמ ד כל 1 ימ י חיי ך ?1רמו ז על 1 ימות המשי ח וכעני ן שדרשוה ו ז ל ביעיא ת מער י ?1מע ן תזט ד את יו ם עאת ך מאר ץ מערי ם כ ל ימ י חיי ך העול ם הז ה " כל 1 ימי חיי ך ?1הבי א לימ ו המשי ח " ו ק אנ ו יטל1י ן ?1הבי א בכאן " ואיבה אשי' ׳ אי ן ?1נ ו איב ה ע ם הש ש יות ר כבשא ר שרעי ' " אכל1 הכתו ב ירמו ז בנסת ר כ י גו ף הש ש הערו ם הי ה כדי י מוכ ן לפורענות ?1קבל 1 כ ח הנקש ר ב ו והו א שהחטי א א ת חו ה ׳ ׳ ועל1 יד י כ ן נק״סד ז מית ה על 1 כל 1 זרע ה וזוה י האיב ה כי ן הנח ש וכין זרע ה ש? 1 חו ה וזה ו ס־ ד חלש ו שנקר א הנח ש שר ף כש ם שנקרא המלא ך שר ף ואמ ר הכתו ב א ת הנחשי ם השרפי ם כ י חיו תולדו ת הש ש הקדמונ י והנ ן ז ה ׳ ׳ ומז ה אמ י הו א ישופ ך ראש וג י כ י הא ד דשא י שיתגב ר ע? 1 יער ו ויכת ת אות ו בתדזל ה ואם ?1 א ואת ה תשופג ו עק ב רמ ז ל ך שא ם ?1 א ישו ף הא ד א ת וזיע הז ה הו א ישופנ י נסו'וימיתנ ו * ״ ומלי ת עק ב רמ ז ליו ם המיתה וכב ר ידע ת מאמ ר רזל י הו א שט ן הו א יע ר הר ע ־ הו א ג?1א ך המו ת ׳ * הרב ה ארב ה עעבונ ך ׳ הי ה ראו י ?1ומ ד עעט ן חרונך ׳ אבל 1 יתכ ן ?1פר ש כ י עעבונ ך והרונ ך שנ י דברי ה ה ס כי עני ן העעבו ן הו א עע ר האור ח שהו א חרלן י טבע י באש ה

כענין שאמר ו ז ל ראש ה ואברי ה כבדי ן עלי ה ולפ י שהחיל י הזה יתמי ד לב א עלי ה מחר ש לחר ש ע ל כ ן כפ ל הלש ו הרב ה ארבה ׳ ׳ והריו ן ׳ הו א עע ר ההריו ן ׳ ׳ בעע ב תלד י בני ם

הוא עע ר הליד ה ׳ ׳ וא ל איש ך תשוקת ך ׳ שאעפשהאש ה משועבדת כרשו ת הבע ל ומנה ג העב ד לברו ח מ ן האדו ן כד י שלא ישתעב ד גז י כזא ת שתהיה " משתוקק ת לבע ל ושהרע ה להשתעבד ל ו בהפ ך מ ן המנה ג ׳ * והו א ימשו ל ב ך ׳ העונ ש הזה שיהי ה הבע ל מי ד ומעו ת עלי ה הח ת אש ר עות ה עלי ו לאכול מ ן הפר י ועונ ש זהמד ה בנגימד ה " והנ ה ה ס חמש ה קללות באש ה ״ ״ עע י האור ח ׳ עע ר ההריו ן ׳ עע ר הליד ה " ושתהיה משתוקק ת אלי ו " ושיער ה עלי ה " וב ן אמר ו עו ד חמשה דמי ם טמאי ם י ש באש ה; ״ והי ה ז ה כנג ד ה חלק י תאוות שחטא ה בה ן באכיל ת הפר י 10 ו ה ן ראיי ת הל ב תאו ת העין ׳ חמד ת השכ ל ׳ ואכיל ת הפר י ׳ הנתינ ה לבעל ה " ׳ זה ו שכתו״ותרא האש ה כ י טו ב הע ץ למא ב וב י תאר ה הו א לעיני " ונחמד העץלהשכי ל וחק ה מפרי ו ותאכ ל ותת ן ג ם לאיש ה עמה ׳ ׳ ובמדד 'הרב ה ארב ה כ ל שישנ ו כהרב ה ישנ ו באד ב ובאורו בהרב ה ימי ם וא ז יחי ה מש ט יות ר ג * ימי ם שהר י ז * חדשים ה ם מאתי ם ועש ר אב ל ה ם ג ימי ם ש ל קליט ה שכ ל שכבת זר ע שאינ ו קול ט בניימי ם אינ ו קול ט ויו ם קליט ה מ ן חמנין " אש ר עויתי ך לאמ י ׳ הוער ך להוסי ף לאמ י כלו ם שהיה ל ך להזהי ר אפיל ו ע ל הבהמ ה וע ל החי ה שי א יאכל ו יזמנו ראת ה בעעמ ך אכל ת * ׳ וא ל עפ ר תשוב ׳ הבונ ה הו א בסוד הכתו ב שהזכי ר מ1יה ו ע ל תשובו ת באנש י או ן והמשכי ל יבין וזה ו שאמ ר במדר ש וא ל עפ ר תשו ב תב א א ץ כתו ב כא ן ג1א תשו ב מכא ן רמ ז לתזזי ת המתי י ש ב ב ר הזכי ר ע ד שוב ך ׳ ואפשר לומ ר וא ל עפ ר תשו ב " שירמו ז לאות ו שעתי ד לוס * ואנכי עפ ר ואפ ר ׳־ויקר א ש ם אשת ו חו ה ׳ ע ל דד ך הפש ט מלת חו ה פירוש ה מדבר ת מלשו ן אהו ך שמ ע ל י והי ה ז ה

מחכמתו הגדול ה כנךי א השמו׳וקרא ה ב ן כ י כ ן הב י בטבע ה שהיא דברני ת ומכא ן ראו י להיו ת כ ל הנשי ם דברניו ת ׳ ־ ואמר כ י הי א היתר • א ס כ ל ח י כל ו ח י המדב ר להועי א שא ר בעלי חיי ם שאי ן לה ם שכ ל והדבו ר אי ן כה ם ׳ ׳

ועל דר ך המדר ש ש ם אשת ו חו ה מלש ץ חוי א ומפני שקיא ה כ ן לכ ך נזדו ג ל ה ש ש ומכא ן למד ו רז ל שה ש גורס"׳ ויעש ה אלדי ם לאד ם ולאשת ו כתנו ת עו ר ׳ ע ל דר ך הפשט עש ה לה ם מלבושי ם מעולי ם ונכבדי ם מעו ר יתעטפ ו בהם כ ל גופ ם דר ך כבו ד כ י הי ה כבוד ם לבלמ ה א ס יעמד ו באותן חגורו ת שעש ו לה ם לכסו י כש ד ערו ה בלב ד ואול י היד . העוד הז ה עו ר תח ש שהי ה בימ י מש ה נבד א לשעת ו לכבוד ם שיתכסו ב ו והי ה בעי ן אות ו עו ר תח ש שהי ה בימ י מש ה שנברא לשעת ו לכסו ת ט הארו ן וכלי ו ונגנ ז אח ר כ ך והי ו ט עכעיםדמינ י גווני ם הרב ה וכמ ו שחר ג אנקלו ס ססגונ א ש ש בנונין הרב ה ׳ ״ ודע ת רז ל שהי ו לבושי ם הלל ו מעדי י י ן שם כ ל מינ י עופו ת שבעול ם ואד ם הוריש ם לקי ן וכשנהד ג קין כא ו ליד ו ש ל נמרו ד הו א שכתו ב הו א הי ה גט י עי ר וגו ־ וכשהר ג עש ו לנמרו ד נטל ! עש ו ממנ ו והו א שכתו ב א ת בגדי עש ו בנ ה הגדו ל התכדרו ת ,מא י חמודו ת •מחמד ן

בראשית

מנברוד " וע ד דר ך המד ר כתנו ת עו ד בתורת ו ש? 1 ר מאי ר היה כתו ב כתנו ת או ר והטנ ה שהלביש ם הקב ה מינ י מעלו ת ומאורות מ ן האו ר העליו ן שהי ו בג ן עד ן כע ץ מש ה שזכ ה ?1הן בה ר וממעו ת המלבו ש תוכ ל ללמו ד מעל ת הלבו ש כ י הבונה בה ם לגויו ת לעולמ י ולהיו ת כמלאכ י השר ת "וילבש " ראוי הי ה שיאמ ר כתנו ת עו ד ?1לבו ש כעני׳שכת ו ובג ד ללב ו אבל על 1 דד ך הפש ט רע ה ?1יח ס פעיי ת ההלבש ה אלי ו י ת להורות ע ל אהבת ו וחמלת ו ע ל יצורי ו שאעפ ' שחטא ו ל א ז ז מחבבן והו א בעעמ ו השתד ל בתקונסובגמיל ו חסדי " וכ ן מעינו שהתנה ג כ ן ע ם הבני ם כמדב ר יח ס פעל ת הורד ת המן אלי ו י ת כעני ן שכתו ב הננ י ממטי ר לכ ם לח ם מ ן השמי * ואעפ'שחטא ו מעי ן חטא י ש ל אד ם ל א ז ז מחבב ן ול א ימי ש חסדו מה ם ול א פס ק המ ן מליר ד כבתחל ה וזה ו שאמ ר עזר א ומנך ל א מנע ת מפיה ם מכא ן שהי ו ראוי ם למנו ע מה ם " ׳ וכן מעינ ו בקריע ת י ם סו ף אע פ שהי ה עמה ם עז * ל א נמנ ע מלהקי־ע הי ם שנ י ועב ר בי ם ער ה ז ה פס ל מיכ ה * ער ה ז ו ע ז שג והמסכ ה ער ה בהתכנ ס ״ ״ והנ ה כ ל ז ה חסד י ה ש י ת וע ל זה אמ ר הכתו ב ל ך ההעדק ה ולנ ו כש ת הפני ם ׳ ־ וע ל דר ך המדרש וילבש ם ׳ בגד י כהונ ה גדול ה הלביש ם כתי ב הב א וילבשם וכתי ב הת ם וילביש ם כתנו ת י וידו ע כ י בגד י כהונ ת גדולה הי ו ח וכ ן בבת ו ש ל ויע ש ה אלרי ם לאד ם ול א שת ו כתנות עו ר וילביש ם ח תיבו ת ה ן והב ן ז ה ״ ״ וע ל דר ך השכ ל יש בפרש ה הזא ת רמ ז גדולע ל התוד ה וע ל המעו ת אש ר על ך בריאת האד ם בשביל ם וי ש ב ה רמ ז לנו ף ולנפ ש וליע ד הר ע ויש ב ה רמ ז לתחי ת המתי ם ליו ם הדי ן ואי ך האד ם נשא ל ע ל התור וע ל המען* " ו י ש ב ה רמ ז ע ל הש ב וע ל העו ג איש ר לגו ף ולנפש ג ם י ש כ ה עו ד ר מ לעקיר ת יע ר וד ע מ ן העול׳ועת ה אבאר ל ך עני ן הפרש ה דר ך כל ל ותכי ן הפר ט מתו ך הכל ל " ויקה ה׳אלד י א ת הא ד ויניחה ו בג ן עד ן לעבד ה ולשמר ה ־ג ן עדן רמ ז לתוד ה וכש ם שהג ן נמש ך מעד ן כ ך התוד ה נמשכ ת מן החכמ ה העליונ 'שהי א עד ן ועק ר בריאת ו ש ל א ד להיות ו מונח בעס ק התור ה לעבד ה ולשמר ה ויעו14דיםע ל האד ם * ידוע ב י עק ר התור ה ה ס המעו ת ׳ מעו ת עש ה ומעו ת ל א תעשה וא ם כ ן ע ץ החיי׳וע ץ הדע ת הקכועים?בתוך?הג ן רמ ז למעות עש ה ומעו ת ל א תעש ה הקבועי ם כתו ך התור ה " והאדם הו א רמ ז לשכ ל והשכ ל ל א טו ב היותן 'לבד ו כ י הו א עריך לכל י שירא ה ב ו פעלותי ו ושיהי ה ל ן עז ר כקיו ם התוד ה והמעות * והכל י הז ה הו א החומ ר וכיו ן שנבר א אד ם, ב גו ף ובנפש הי ה ערי ך עז ר בקיו ם המי ן כמ ו שהגו ף עז ר לשכ ל בעניני השכליי ם והעז ר הז ה הו א האש ה וי ש ב ה רמ ז לגו ף' ״ ובן שלמ ה עד , י ב שי ל החומ ד לאש ה הו א שאמ ר להציל ך באשה זר ה וגו י לפ י שהאש ה מקבל ת הפעול ה וכ ן החומ ר ב קב ל העורו ת ונו ש א התבונו ת ׳ ׳ והנח ש י ש ב ו רמ ז ליע ר הרע והו א מלשו ן מנח ש כ י הו א מנס ה א ת הא ד וכפת ה אוח ו והוא המתחי ל לדב ר ע ם האש ה בלומ ר ע ם החומ ר ותחל ת דברי פיה ו א ף כ י הא ף ורחב ה נמשכי * ככח ו ׳ ובאו ר דברי ו אף כ י אמ ד אלדי ם ל א תאכל ו מכ ל ע׳׳ ז וז ג ז א ם ד,קב ה מנ ע

מכם של א תאכל ו מכד 1 תאוו ת הנו ף הל א מנ ע כ ב כ ד האוו ז וכל טובו ת שבעול ם ואי ך אפש ר שיעור . עליכ ם ב ז א ת זה ו פתדו ש ל יע ר הר ע " ומ ה שמעאנוה ו מד ב ע ם האשו ז ול א עם האד ם לב י שכ ל השתדלות ו ש ל יע ר הר ע אינ ו אל א ע ס החומר ל א ע ם הכ ח המשכי ל " * ותאמ ר האש ה מפר י ע ץ הג ן נאכל * תשוכ ת החומ ר ל א מנ ע ממנ ו כ ל תאיו ת הגו ף כ י

הוא לאכו ל ולשתו ת בראנ ו ולשמו ר חי י הגו ף * אכלחזהירנ ו משקעת של א נשתמ ש כה ן ושל א נהנ ה מה ן ר ק לקיו ם המי ן ואם כאול י נעכו ד עלמעות ו תמו ת הנפ ש ע ם הגו ף " ויאמר הנח ש א ל האשד . ׳ דבר י יע ר הר ע א ל החומ ר ׳ ל א מות תמחו ] * הוסי ף בכא ן בפתוי ו ואמ ר א י אפש ר שיהי ה זה ב י בעבו ר הנאו ת הגו ף ל א תמותו ן כ י אי ן א ד יכו ל לחיו ת זולתם • ״ כ י יוד ע ג1די*כ י כי ו אכלכ ס ממנ ו ונפקח ו עיניב ' " גלו'כ ל ־מ ן שתהי ו משתמשי * בהנאו ת ונמשכי ם אח ד תאוו ת הגו ת ש כיד ו יות ר ותהי ה לכ ס הבחיר ה והרעו ן כי ן טו ב לר ע " הוסיף עת ה ופת ה יות ר ואמ י תנס ו א ך הפ ע והתחיל ו לוזשת מ בהנאות וא ז תכיר ו התועל ת כ י יפקח ו עיני כ ותדע ו ותבדיל ו בי, טי ב וכ י ר ע ותניח ו הר ע ותבחר ו הטו ב וטנ ת הנח ש הי ה בי כיו ן שידע ו ז ה וז ח טו ב ור ע יתפשט י א ף בר ע ותר א האשה ז ו ראי ת הל ב הי א כל ו הסתכ ל החו ט בעניני*הגופניי * ונטה אחר י לב ו ״ ״ כ י טו ב הע ץ למאכ ל * כ י טו ב להתעס ק בתאוות הגופניו ת ומל ת מאב ל כולל ת ג ם תשמי ש מלשו ן אכלה ומחת ה פי ה ׳ ־ וכ י תאו ה הו א לעיני ם ׳ כ י הל ב והעינים סרסור י התאו ת ובתי ' ול א חתור י אחר י לבכיואחר י עיניכם ״ ותק ח מפריוותאכ ל * נתעס ק החומ ר בתאוו ת הגופניות ע ד שהמשי ך אלי ו הכ ח המשכי ל זה ו ותת ) ג ם לאישה עמ ה כ י כש ם שהנח ש הקדמונ י הטע ה א ת חו ה וחו ה הטעת לאד ם כפשוט ן ש ל דברי ם שאי ן מקד א יוע א מיד י פשוטו ב ן יע ר הר ע מטע ה א ת החומ ר ומפתה ו בתענוג י העולם והחומ ר יט ה.אלי ו הכ ח המשבילוימשיכנ ו לעד ו ׳ * ותפקחנה עינ י שניה ם ׳ מנה ג החומ ר והכ ח המשכי ל כלו ט הגוף והנפ ש שאח ר שחטא ו ידגיש ו חטא ם ויכיר ו חסרת ם איך חטא ו ואי ך נתלבש ו בתאוו ת והו א שאמ י ותפקחנ ה עינ י שניה וידע ו ואי ן עני ן התפקחו ת ז ה בחכמ ה ול א כראיייה ע י ן ולאבהשגתשוסקנין ר ק בהתעד ר קני ן כ י נפקח ו עיניה ם והזכירו העד ר השגת ם כ י תחל ה הי ו שכליי ם דא ידע ו בתאוו ת כל ל ועת ה התלבש ו בה ם וזה ו שאמ י וידע ו יפי המל ה הז א המשי ט ב ח התאו ו מע ץ הדע ת וזה ו ותפקחנ ה עיני שניה ' שהשיג ו עת ה העד ר קנינ ם המעול ה שקנ ו תחל ה והוא השכי 1 ועת ה חל ץ מה ם כעשי ר ז ה שאב ד ממנ ו עשר ו ועתה נפקח ו עיני ו בהעד ר עשר ו והכי ר עת ה גוד ל מעלה ו שהיה ל ו בתחל ה כ י אי ן האד ם מכי ר ער ך הדב ר והו א ביד ו עד שנאכ ד ממנ ו ״ ״ ב י ערומ י ה ס ובכ ח התאוו ת שהתלבש ו בהם ג ע העני ן מ ה של א הי ו מגני ן אות ו מתחל ה ב ן הגו ף והנפש ימעא ו עעמ ם ערומ ם מ ן השכ ל ומ ן הזכו ת אחר י חטאם וא ז ישי ט א ל לב ם ויתבוננ ו באזהי ו הבתובד׳בתודר . מפי הגבור ה וה ם מתגוששי ם ונכלמי ם כבש ת גנ ב כייד׳ע א על של א קיימ ו אות ן כמ ו שנעטו ו בתור ה הנמשל ת

))30

כראשית

לק זה ו שאמ ד וישמע ו א ת לילח׳אלה י מתהלךבג ן לימ ה הי ו ויתחבא האד ם ואשת ו מפנ י ה אלה י י " והנ ה האד ם כלומ ר הכה המשכי? 1 הו א נשא? 1 בז ה ?1יו ם הדי ן שכל 1 כריו ת העול ם יהיו נקראי ם ?1פנ י המל ך זה ו שאמ ר ויקר א האלה י אל 1 האד ם ויאמר ?1 ו איכ ה ׳ כא י ז ה מקו ם את ה כלו מ באיז ה מדרג ה עלית בקיו ם התור ה והמע ל ותוספ ת הה א רמ ז ?1 ה חומש י תוה״שעליה נשא? 1 ?1יו ם הדי ן כ י הי ה אפש ר ?1כתו ב אי ך בל א הא במ ו ואעיע ה שאו? 1 הנ ך " ויאמ ר א ת קול ך

שמעתי ב ק * ׳ השי ב הב ה המשכי? 1 הבנת י כונת ך ושמעת י אזהרותיך הכתובו ת בתור ה ״ ״ ואיר א מיו ם הדי ן • ״ כ י ערום אנכ י מ ן התוד ה ומ ן הזמ ת וזה ו שא ל אנכ י ול א א מ אני" ואחכ א ואנ י מתביי ש ק דר ך המתביי ש מא י ז ה דכד " שהוא מתחב א ׳ " מ י הגי ד ל ך מ י הי ה הסב ה שאת ה עמ ם מן הזכו ת " " המ ן הע ץ אש ר עויתי ך א ם עבר ת ע? 1 מעות י

עשית מ ה שמנעת י ממ ך " ויאמ י האד ם האש ה אש י

נתחה עמד י השי ב הכ ה המשכי? 1 עבדת י ע? 1 מעותי ך והסב ה הוא החומ ד כלוהחומ ד אש ד נת ת עמד י ?1הע ת ?1 י ?1עז ר הו א בטל טנת ך והו א גר ם ?1 י העע ד הנדו? 1 הז ה וז ה שע ם הי א ׳ ותוספת הה א שבמל ת נתת ה כננדההושי ם שנמשכי ם אח ר החומר בה ר ממלא י תאו ת ב א ?1האשי ם א ת החומ ר והשי ב הנחש השיאנ ו כל ו יע ר הר ע השענ י שעברת י ע? 1 מעותי ך כ י החומד לול י יע ר הר ע ?1 א יד ע דב ר רע" , ב א ?1האשי ם ויוער הר ע וקל1? 1 אות ו ע? 1 גחונ ך תל ך ומפנ י ש ע ד עת ה מל ך בבל הכריו ת והו א שרךאוע ה מל ך גדה 1 ודר ך המל ך ללכ ת בקומה זקופ ה ע ל כ ן ק?1? 1 אות ו שישפי? 1 גאות ו ויתבט? 1 בח ו * ועפר תאבל 1 כ ל יפ י תהי ת המתי ם ׳ ׳ כ י עפ ר תאב? 1 ?1 א בשאר הבריו ת ותכונ ה עו ד תוכ? 1 ?1החטי א א ת העפ ר כ י כ כ בבדיות אי ן ?1 ך רשות" " ואיב ה אשית " עני ן האיב ה הז א הוא דחו ק יע ר הר ע בא״ת ו הזמ ן כ י מישי ש ?1 ו איבר • ע ם חברו מתרח ק ממנ ו והמנ ה שב ה ירחי ק בימי ם הה ם בי ן יע ד הרע ובי ן החומ ר כ י בנ י תהי ת המתי ם יהי ה החומ ר שלה ם זך ונק י ס ד א? 1 משמע ת הנפ ש אי ן שט ן ואי ן פג ע ר ע וזה ו ואיבה אשי ת בינ ך ובי ן האש ה רמ ז ?1 ה ברחו ק הז ה עקו ר

יער הר ע מ ן העול! ם ובטול 1 כח ו כעני ן שכתו ב בל ע המו ת ?1נעת ״ ״ כ א להעני ש א ת ד חומ ד זה ו א? 1 האש ה אמ ר הרב ה ארבה כלומ ר כיו ן ש עבר ת על 1 מעות י ול א ?נזהד ת בפתו י יע ד ודע אעני ש אות ך כ י כמ ו שהדגש ת בתאוו ת *הגופני ל והרבי ת השכחה בהכ?1 י העול ם כ ך ארב ה ?1 ך עונשי ם ויסויי ן הרפו ת ודראון עול ם וזה ו כפו 1 הרב ה ארב ה כפ י מ ה שהרבייהשמח ה והתענוג ארכ ה ל ך העונ ש ׳ כ א להעני ש א ת הכ ח המשכי ל זהו ולאד י אמ ר כ י שמע ת לקו? 1 אשת ך כלו י נמשכ ת א ל החומ ר \עברת ע ל מעות י ארור ה האדמ ה כעכור ך הוסי ף לקל? 1 א ת החומד אש ר הבו ז המשכי ל מרא ת ב ו פעלותי ו וכנ ה החומ ר בלשון אדמ ה ואמ י כעעבו ן תאכלנ ה העניש ו של א ימש ך החוכר לרצונ ו כ ל ימ י תהי ת המתי ם והג ה זא ת קלל ה נפרע ת אל הכ ח המשכי ל ׳ וכב י למדנ ו דניא ל ע ה עני ן הז ה כ י בנ י תהית המתי ם ל א יהי ה ענינ ם שו ה כ י אל ו יקומ ו לשכ ר ו ל זלגפול שאו ן כמוה ו בכ ל הז ג ני ם ואל ו יקומ ו לעונ ש גדו ל שאין לוסו ף הו א שאמ ד ורבי ם מישנ י אדמ ת עפ ר יקיע ו א ל

לחיי עול ם ו א ולהרפו ת לדראו ן עול ם ואמ ר כ י עפ י את ה ואל עפ ר תשו ב כ י מאח ד שהכ ח המשכ י נמש ך א ל החוכ ר ה ו י ־ סופו לכלו ת בכלו ת החומ ר ופד . שנחתמ ה פרש ה ז ו כ פ כנסוקכתנותעור וילבש ם לפ י שהו א כדב ר ע ל אות ו הכ ת שהוא לחי י עול ם " * וי ש ל ך להשתכ ל אי ך העני ש א ת ה

הראשונים שהי ו מאותוהכ ת שה ם לחרפו תלדראו ן עול ם ו ל ולפי של א ז מ לחי י עול ם ושמע ו לקו ל החופ י העני ש א ת נופם וא ת נפש ם ובאות ו הענ ש ל א הזכי ר בה ם שמ ו י ת אבל בכתו ב הז ה בכ ת שה ם לחי י עול ם מזכי ר בה ם שמו יתעל ה ואמדדע ש ה אלה י ^ והכתו ב הז ה,עב ד כמ ק

במקום עתי ד כדר ך הנבואות " ונרא ה ל י לפר ש מלתויע ש במקום הזד . ברי ח חדש ה ואד ם ואשת ו שבכתו ב דח ה ידע ה כ" השת ל והנפ ש כ י אפש ר להמשי ל הנפ ש נקב ה והשכ ל ל לזכר מפנ י שהנפ ש מתלו ה א ל השכ ל כמ ו שהנקב ה מתלו ה אל הזכ י וכ ן פי * בוד י נ ר בעני ן לוית ן וכ ת זוג ו שי ש ב ו רמ ז אל השכ ל וא ל הנפ ש והכת ו ה; ה ירמו ז לזמ ן תהי ת הפתי ׳ וי א ויאמ' כ י באות ו זמ ן עתי ד הקבה ' שיעש ה לשכ ל ולנפ ש בדי ה חדש׳שיהזיר אלי ה כתנו ת עו ר בל ו הטיפ ו וזה ו שא ט רלביש ' "ובן הזכי ר הכתו ב בעני ן יעתת ז הא ד עו ר ובש ר תלבישנ י אף בא ן עתי ד הב ה להלבי ש הגופוילשכ ל ולנפ ש וא ז יהי ה כריה חדש ה שיחד ש הקכה׳א ת עולמ ו כאות ו זמ ן כעני ן ש א שאמ הנבי א ע ה האר ץ החדש ה אש ר אנ י בוד א " ומעאת י לי עז ר ממ ה שאמר ו במדר ש ואעש ך לגו י גדו ל אמ י ל ו הק ב הנני בור א ל ך בדי ה חדש ה כד א ויע ש ה אלהי ם א ת הרקי ע " ועוד יכלו ל כתנו ת עו ר כמ ו שדרש ו ז ל כתנו ת או ר כ י אלפי ן ועיינין מתחלפי ם והמנ ה שילבי ש הקב ה הנפ ש והגו ף יח ד ב במיני מעלו ת האו ד העליו ן כמ ו שזכ ה מש ה עה *בה ר מפסו ק ומשה יק ה א ת האה ל שדרשוה ו רז ל מלשו ן כהל ו נד ו * וז ה לפירוש הראשו ן שפירשנ ו האד ם ואשת ו שיעזב ו רמ ז לנפ ש ולגוף ככ ל ענ י הפרש ה וע ל ז ה אמ ר וילכיש ם ול א אמ ר בתנות עו ר ללמ ש כ י הו א י ת המלבי ש א ת ם " " וממעלו ת המלביש תוכ ל להכי ן מעל ת הלבו ש והב ן • ״

הן האד ם הי ה כאח ד ממנ ו "־וע ל דר ך הפש ט יאמ ר העב ה ממנו כנג ד המלאבי״ודאו י הי ה לו ם כאח ד מכ ס ומתו ך עניתנותוכללעעמועמה וכו ג'הכתו 'לומ ר כ ן ס מתחל ה ק״דם שחט א אד ם הי ה כל ו שכל י אי ן ל ו מונ ע כל ל ועת ה ירד ממעלת ו ונתלב ש בתאוו ת ורע ' לדע ת טו ב ור ע ועת ה פ ן ישלח יד ו כי ל כיו ן שחט א וגזרת י עלי ו מי ת ערי ך אנ י למנו ע ממנו ע ץ החיי ם כד י של א תתבט ל גזרת י וע ל דר ך המד ר הן האד ם הי ה אד ם הראשו ן כב ן עשר י נבר א וזה ו ה ן הא ד היה מני ן הי ה מכא ן שאי ן כד ייש ר מעל ה מענישי ן ע ד עשרי ' שנה וע ר ז ה נגז ר ע ל דו ר המדכ ר מב ן עשרי ם שנ ה ומעל ה 1זהו שדרש ו רזל׳ב ן עשרי ם לרדו ף שרודפי ם אות ו מ ן ה ש השמים להעניש ו ע ל חטא ו' י וטע ם כאח ד ממנו " דרש ו בו רז ל ר יהוד ה ו ר שמעו ן אומ י כיחיד ו ש ל עול ם שנשמ ע ישראל וג ו רבנ ן אמר י בגבריא ל ש ג ואי ש אח ד בתוכ ם לבוש הכדי ם כהדי ן קמע א דלבושי ה מני ה " " ידו ע ב י י ש הפרש ב י ן אח ד לאח ד כ י אחד״בסגו ל הו א עומ ד ב ע כעעמו אינ ו מתאח ד

א ג

כראשית

עם זולת ו שיחי ה דומ ה ?1 ר אבל 1 אח ד הו א "־.מתאח ד ע ם זה*ת ד ואינו דומ ה ר ו והי א מל ה סמוכ ה לכיוע א כרכמ ו אח ד ר . השרים הראשוני ם שהו א מהאח ד ע ם שא ד ענפ י ההס ד ו כ אחד עש ר ילדי ו אח ד עש ר כובכי ם ׳'והפר ש ז ה ידועיהיה ז אעל החכמי ם האל ה ומ ה שהכי ן מז ה ר יהוד ה כיחיד ו ש? 1 ע עולם נרא ה ?1 י שדעת ו הי ה *1ומ ך כ י כספ ר הוד ה שאינ ו נקו ד יוכל1 אד ם ליקרו ת כאח ד ממנ ו בסגו ל אגל 1 רבנ ן שאמר ו כ

בגבריאל1 א ם כ ן מפנ י של א אמ ד הכת ו כאח ד בסגו ל ולב ך ח הכינו כאח ד כאות ו המתאח ד ע ם שא ר ענפ י הדי ן כיוע א כ ו והוא גבריא ל * ומ ה כתו ב ב ו והנר . אי ש אח ד בתוכ ם אי ן ז ה נאמר אל א על 1 דר ך העבר ה . ובאו ר כהדי ן קמע א כ א!1רמו ז ער כ ח הרחמי ם שב ו שהכשיל ו ?1בדי ם שהו א בג ד ?1ב ן וזה ו ל 1 לשון ?1בו ש הבדי ם מעוט ף בטלי ת הרחמי ם ולו □ ?1 ך כ י אע פ שהוא ש ר הגבור ה כ ח הרחמי ם י ש ב ו(1זכו ת הזכא י ואי ן כ ח הרחמים נגר ר מכנ ו כלבו ש החג ב הז ה שהו א מעעמ ו ואינ ו זז ממנ ו לעול ם " ועל 1 דר ך הקבל ה ה ן האד ם הי ה כמ ו אי ש היה ומש ה הי ה ומכא ן רמ ז שאי ן אנחנ ו בראשונ ה ומטע ם זה הזכיר ה תור ה ?1יד ת הבני ם בלשו ן ידיע ה וד ע זה " ו ד ודעת ר יהוד ה האומ ר ביהיד ו של 1 עול ם אפש ר שידמ ה דק ו האמעעי שהו א כלו? 1 מז ה ומז ה וזה ו סו ד הכתו ב עמודי ו ע עשה כס ף רפידת ו זה ב מרכב ו אדגמ ן כלומ ד שהו א כלו ל ב כמיני גונ י או ר ומכא ן יתבא ר סו ד יציר ת האד ם המורכ ב מ משני יערי ם וכלו ל מה ם יע ד הטו ב ויע ר הר ע וה ם ה ם ש א שאמרו חכמ י האמ ת ע ה שנ י מ^אכ י השר ת מלוי ן ?1 ו!?1אד ם אהד לימינ ו ואח ד ?1שמאל ו ׳ • א ת הכרוכי ם וא ת לה ט החר ב המתהפכת" אח ר שגר ש אות ו מש ם השכי ן באות ו רו ח עכו ע ץ החיי ם א ת הכרוכי ם שה ם מלאכ י הבל ה ופח ד א

אלהים אש ר כנ ה בלה ט החר ב כד י שיהי ו מחיע ה מבדל ת כ כין ע ץ החיי ם והאד ם ׳ ׳ והסתכ ל אי ך אמ ר וא ת לה ט ה ח החרב ול א אמ ד א ת החר ב המתהפכ ת וידו ע כ י הלה ט אי ן ב נו ממ ש אכ ל הו א מקר ה נשו א כחר ב והו א מפחי ד כ ל הכ ל הבסתכל ב ו וכ ל רואי ו יפחד ו מ ן המית ה בראות ם אות ו " ו ת והבונה כ י הקנ ה ש ם סבו ת מונעו ת לאד ם של א ישי ג ע ץ ה החיים כד י של א תתכט ל גזרת ו • • ויתכ ן לפר ש כ י הכרובי ם הם מלאכי ם הממוני ם ע ל ז מדוד י גיהג ם וכ ן מעו ט כדרכי * שנים וע ם ה ה הד י ז ויהי ה כאו ר הכתו ב א ת הכרובי ם ה ס הממונים ע ל לה ט החד ב המתהפכ ת כילהטהואגיהנסש ה שהרשעים מתהפכי ם ב ה ככש ר כתו ך קלחת " וכ ן דרש ו דן" לח ט ז ו גיהנ ם ומקו ם המשפ ט וכה א ולה ט אחז ם וגו ' ו י וידוע כ י המלאכי ם וגהינ ט נכלא ו קור ס לג ן עד ן שבאר ץ ש שהרי המלאכי ם וגיהנ ס נברא ו כיו ס שנ י וג ן עד ן שבאר ץ כ ביום שלישי " וי ש כ ח גי ד האד ם לנע ה אות ם בקיו ם ה מ המעות ול א יהי ו בחיע ה כינ ו ובי ן ע ץ החי י כל ל אב ל יתקר ב וחי לעול ם " עו ד תד ע ותשכי ל ממוע א פס ק ז ה א ת ה כ הכרובים ה ם חיו ת הקד ש כמ ר שכתו ב הי א החי ה אש ד

דאיתי וגו* " ואד ע כ י כרוכי ם חמ ה דדו ע כ י י ש לכ ל חי ת וחיה י ו פנ י ד לכ ל רו ח מ ד רוחות ! העול ם ממ ה שכתו ב ו א וארבע פני ם לאחת. . ׳יכלו ל לכ ל חי ה * וכ ן לכ ל פ ן ופ ן והר י הפיר מני ם לכ ל חי ה והכרובי ם הלל ו ה ם רב ד המתלה ט מ ן החרב המתהפכ ת זה ו שאמ ד וא ת לה ט החר ב המתה . ב ת מ

היא חי ה ש ל הקנ ה שי ש ל ה י ו פנים\הי א מד ת דינ ו ות ן כ ל לבך אי ך קרא ן לה ט והו א דב ר נשו א כהי ב והחר ב נוש א א ו אוהו ב י כ ן חיו ת הקד ש אעפ י שנראו ת נושאו ת הכבו ד ה ן הכבוד נוש א אות ן ׳ ׳ וכב ר ידע ת כ י רמוזו ת ה ן ב ד אותיו ת שבשם מר . שה ן ראשי ת השכלי ם והמעל ה העשירי ת נרמ ז ל כיור שבראשי ת הש ם והנשא ר כש ם כמני ן דר ! ני ם שי ש לכ ל החיה המגיני ם עלי ו מפנ י החר ב המתהפכ ת לי ו פני ם * ׳ ו ג ונכיתו לנ ו כתור ה שכתו ב ב ה ע ץ חיי ם ה־ א יו * בריתו ת ׳ כ נ כנגדם י ג בכרי ת מיל ה ושל ש בקבל ת התור ה ועמה ס א ט נ נעלין נחרכ ו ש ל הקב ה שהי א מד ת דינ ו ש ל מעל ה שעלי ה ג נאמר הי א מתהלכ ת בי ן החיו ת " והאד ם יד ע א ת חו ה א ש אשתו ׳ אח ר שרא ה שנטי ד מג ן עד ן בחטא ו ונקנס ה ע עליו מית ה ול א יחי ה לעול ם הוער ך רהזדו ג ע ס חו ה לקיו ם ה המין להשאי ר אד ם אחרי ו י י וד ע כ י התשמי ש בלשו ן ח ת התורה נקר א ידיע ה והטע ם לפ י שהזי ע ב א מ ן המו ח שהו א מקום החכמ ה והדעת * ועו ד תאו ת השתמי * הית ה סבת ה ע ץ הד ע ת ולכ ן נ ק * א כש ם ידיע ה י " וקי ן הי ה ראו י שיאמ ר ו י ויהי קי ן עוב ד אדמ ה כש ם שאמ ר ויה י הב ל ומ ה שחל ק ב כ ביניהם לפ י של א •הי ה ענינ ם שוה . אכל י הי ו שנ י הפכי ם ז ה עדיקהה רש ע ׳ ומכא ן י ש ללמו ד שהטו ב והר ע שד ש אח ד להם שכל ו טו ב שכ ן אד ם הראשו ן הי ה כל ו טו ב ו י־גא ו במ& ו אחד טו ב ואח ד ר ע * ומטע ם ז ה ניכ ל להשי ג סימנ י חיח ו ככריאת אד ם ותולדותי ו ׳ ומז ה אמ ר הכתו ב עוש ה שלו ם ו ובורא ר ע אנ י ה עוש ה כ ל אל ה הוער ך להוסי ף כ ל אד ה כד י שלא יסתפ ק אד ם כשת י רשויו ת כראות ו כעול ם מדו ת מ ש משתנו כי • כל ן משר ש אח ד ומג י עליו ן ת׳ג א הדעו ת והטו ב ו וזהו שאמ ר אנ י ה אנ י הו א האח ד אש ד הכ ל מאת י ועו ד

הווערךלומ וקי ן הי ה לרמו ז כב ר הי ה א ו הכונ ה ע ל כח ו ו ס וסבתו שהי ה כנ ר קוד ם שנבר א אד ם והב ן ז ה ׳ ׳ מפר י ה א האדמה ׳ הי ה ל ו להבי א בכורי ם מפר י האיל ן משבע ת ה ם המינים אכ ל יגי ד הכתו ב פחיתות ו וערו ת עיני ו כ י הי ה אי ש רע עי ן וז ה של א אמ ר מראשי ת פר י האדמ ה אכ ל מפר י ה א האדמה כלו ם מ ן הפחו ת שככל ן וזר ע פשת ן הי ה כמ ו שדרש ו רזל והכתובי ם יוד ו ק כ י ע ל כ ן קע ר במנחת ו של א הית ה ר רעויהוהארי ך במנחת ו שלהב ל הרעוי ה וזה ו שאמ ר מ ב מבכורות עאנ ו ומחלביה ן כ י הב ל הבי א בכורי ם מדב ר ה ד הראוי לקרב ן וק ץ הבי א פ י רו ת שאינ ם ראוי ם לקיב ן ול א בכורי פידו ת אל א פחו ת שבפירו ת " וכ ן דרש ו במדר ש מ משל לעב ד שאוכ ל א ת הבכורו ת ומשג ר למל ך א ת הסייפו ת כלום האחרונו ת תרגו ם ידוש * זבקט ן כל ה סיי ף " מנח ה ל לה ׳ המנח ה הזא ת היתד . ביו ם חמשי ם לבר׳־א ת עול ם בי ן ל לדברי ר אליעז ר כי ן לדבר י ר יהושע , ׳ * וכ ן דרש ו ר; ל בבראשית דכ ה מפר י האדמ ה מנח ה ר אליעז ר ורב י יהוש ע ר אליעז ר אומ ר בתשר י נבר א העול ם ׳ ר יהוש ע או מ בניס ן נברא העול ם * ואומ ר ש ם הג ל מודי ם בי ן לדבר י ז ה בי ן ל ד לדברי זר . ל א עש ה הב ל קיימ א בע ו ל ס אל א חמשי ם יו ם * ו ם ומה שהקפיד ו שנ י חכמי ם האל ה ע ל חמשי □ יו ם יע א לנ י ט טעם למ ה שנזגטוי ט בתור ה להקרי ב מנח ה ביו ם העערי ז כנגד קי ן והג ל שהקריב ו מנח ה ביו ם המשי ם כ י מתו ך אומ ה המנחה תתבר ר אמת ת הנבוא ה והו א שכתו ב ויועמ ד ה א י קין ותתבר ר ההשגח ה ג ס ד , עונ ש וה ב כ ר הכ ל

בראשית

נדל1?1 ש ם ׳ וי ש ?1 ך ?1התכונ ן מבא ן ע ל נישאו ת הש ם י ת אי ך הוא מדקד ק בנתיבו ת העונ ש והשכ ר ב י ל א יש א פנ י אי ש ש שלא יענישנ ו ול א יר ך ח א ת שבד ו שד א יגמלנ ו שהר י הכ ל שנהרג כיו ס המשי ם קב ל שכר ו ונתעב ה מש ה ?1קב? 1 התור ה ביום המשי ם ׳ * וקי ן שהד ג כיו ם המשי ם נתקל ר ב ו ביו ם וכהו שהו א יע ר הר ע עתי ד ליענ ש ולהתבטל 1 מ ן העול ם ביו ם המשים דהק ב שכתו ב ב ד כ י אל ף שני ם בעיני ך כיו ם והבד * בדה כנג ד מד ה י ת וי ת שב ו א ש ביד ו נפ ש כל 1 ה י ומעניש ם וגומלם כדעונ ו והכל 1 משפ ט כ י ל ו הפל ס ומאזנ י משפ ט ׳ ׳ ומזה מנע ה התוד ה חמ ץ בקי ק מנח ה שי ש ב ו רמ ז ליע ר ה הרע ואמ ר הכתו׳בה ל מקו 4 ל א תאפ ה חמ ץ אבל 1 ביו ' חמשי * עוד, בפ י חמ ץ תאפינ ה מפנ י שיו ם המשי ם של 1 עער ת הו א כנגד היובל 1 הגדול 1 אש ר ?1עול ם שיעק־ ־ יע ר הר ע ויאב ד ? כ זכרו והב ן ז ה ׳ * ויש ע ה " פנ ה והשגי ח ב ו שירד ה א ש ולחכה מנחת ו כעני ן בקדמו ת המתקבלי ם וכעני ן שכתו ב יזכור כל 1 מנחותי ך ועולת ך ירשנ ה סל ה ול א עש ה קיבש ל קי ן ויהד לק ץ מא ד ויפל ו פני ו קין והכד , ידע ו סו ד הקרבנו ת והקריב ו קרב ן לש ם המיוה ד ית וע ד עת ה הזכי ר הבהו ב אלהי ם א ו ה אלהיסאב ל עת ה בעני; הקרב ן הזכי ר הש ם המיוח ד ואמ ר מנח ה ר ה * ובאשר הקריב ו שניה ם מנחת ו של 1 הכל 1 נתקבל ה ושל 1 קי ן ל א נתקבלה א ז נסתפ ק קי ן כעני ן העונ ש והשכ ר והקבר , בי ר ?1ו העני ן כ י כל * העול ם כל ו מתנה ג על 1 פ י העונ ש והשכ ר ז ד ו שאמד ?1 ו הל א א ם תיטי ב מעשי ך שא ת כלומ ר אש א פני ך מלשון יש א ה פני ו אלי ך ואמ ר ד ו כ ן כנג ד ויפל ו פני ו וא ם ?1א תיטי ב מעשי ך!,1פת ח הקבור ה של ך תמע א החט א רוב ץ כלו תכ ף הפרד ך מ ן העול ם הז ה תהי ה נענ ש בעול ם הנשמו ת או יהי ה לפת ה חטא ת רוב ץ רמ ז לדי ן חבו ט הקב ר ׳ ׳ ואלי ך תשוקתו ש ל יע ר הר ע ואת ה תמשו ל ב ו * ׳ א ם תרע ה ביע ד הטוב * * והו א שאמ י שלמ ה ע הומל ט הו א א ת העי ר בחכמתו והו א שאמ ה עי ר קטנ ה ואנשי ם ב ה מע ט ׳ וב א אליה מל ך גדו ל וסב ב את ה ת נר , עלי ה מעדי ם גדולים * * ומעא ב ה אי ש מסק * וחכ ם ומל ט הו א א ת העי ד בחכמת ו קרא גו ף האד ם עי ר קטנ ה ב י ק נקי א עול ם קט ן * ואנשי * בה מע ט ה ם מדו ת נפש ו המתאו ה וקרא ן מע ט לפ י שהתא ז שהתאוות רבו ת והשגת ו אות ן מע ט ׳ ומל ך גדו ל הו א יע ד הרע שי ש ל ו עוזרי ם הרב ה וה ם כהו ת התאוו ת במל ך שרנ ו חיילותיו ׳ וסב ב אות ה ע ל ש ם שהו א מקי ף א ת הגו ף מס ת ומחוץ כמחשבו ת רבו ת ובמעשי ם רעי ם וד ם המעורי ם הג ד הגדולים ש בה ם נבש ל האד ם ואי ש מסב ן וחכ ם הו א

היעד טו ב והו א השכ ל וקרא ו מסכ ן לפ י שעוזרי ו מועטי ם ו והכל כנגד ו והכ ל שונאי ם אות ו כעני ן שכתו ב כ ל אח י ר ש שנאוהו זה ו שאמ ד ואד ם ל א זכ ר א ת האי ש הגס ק ההו א ואמר נ ם כ ן וחככ ת המסכ ן כזוי ה ודברי ו אינ ם נשמעי ם ובלט הו א העי ר בחכמת ו הו א היע ר הטו ב והו א השכ ל שע ם היות יע ר הר ע מל ך גדו ל וי ש ל ו עוזרי ם הרב ה כיו ן שאי ן ע עקר פעלותי ו כ י א ס לאכו ' העק ר ולשר ך האמ ת הנ ה נפילת ו קרובה בי ד המסכ ן החכ ם לפ י שבע ט מ ן האמ ת ינע ח הדנ ה מן השל ך בש ם שמע ט מ ן האו ר ינע ח הרב ה מ ן החש ך זה ו ומלט הו א א ת העי ר בחכמתו• ׳ וירא ה ל י שחט א קי ן כשלש '

?4

עניניס • האח ד כ י ל א האמי ן ב ח כאש ר כד ר ל ו במיא ה ה ז הנבואה אמוז ת עונ ש ושכ ר וזה ו שאמ ד ויאמ ר לד ן א ל הב ל אחיו כדע ת תרגו ם הירושלמ י ב ו שאמ ר ל ו לי ת די ן ולי ת דיין ולי ת עול ם אהר ן " והשנ י שהד ג א ת הב ד אחי ו הו א שאבר רק ם קי ן אליהכ ל אחי ו ויהרגה ו " הל ב ששא ל ל ו ח הקכה א י הב ל אחי ך העי ז בני ו כנגד ו והשי ב ל א ידעת י ה השומר אח י אנכ י דב י עמ ו כגונ ב דע ת עליו ן ועלקנתקל ל בשלשה קללו ת הו א שאמ ר ל ו אדו ר את ה מ ן האדמ ה אש ר פעתה א ת פי ה אדר ו מ ן האדמ ה שלאתת ן היאמעעמהבה ה אליו״והשני ש א כשיט י הו א באדמ ה לחרו ש ולזרו ע ל א תת ז כהה אליוכבתהל ה זה ו אמר ו כ י תעב ד א ת האדמ ה וגו " ו והשלשה שאב ר ל ו נ ע נ ד תהי ה כאר ץ שיהי ה מטלט ל וגל י כ ככל המקומו ת ל א ינו ח ול א ישקו ט כמקו ם אח ד לעול ם ו

והענישו כגלו ת כדי ן רוע ה • ׳ וע ל דר ך השכ ל קי ן והב ל י ש בשמם התעוררו ת ורמ ז לעני ן הוי ה והפס ד כ י ה ם אחי ם ס: : סמוכיזהלזה וקי ן רמ ז לקני ן העול ם הז ה והב ל רמ ז למ י ש שדעתו ש פלד , ומהבי ל אות ו ק י י ן וכ ן היתד , מנחת ו העא ן ש שהיא שפל ה מכ ל כעל י חיי ם וע ל כ ן דב ק ב ו רעו ן הש ם י ת הוא שכתו ב ויש ע ה א ל הב ל וא ל מנחת ו * ־ להית ה מנחת ו ש ל קין מפר י האדמ ה כ י הי ה אוה ב קנינ י העול ם הז ה ועבד ת ה הג ף שאי ן ב ו קיימ א ונמש ך אח ד התאוו ת הגופניו ת וע ל כ ן 'לא ח ל עלי ו רעו ן הש ם י ת הו א שכתו ב וא ל קי ן וא ל מנדה ו לא שע ה * ־ המהבי ל הז ה נדר ג כ י אינ ו חוש ש לעסק י העול ם ואינו עוש ה מ ן העול ם הז ה עק ר והאוה ב קנינ י העול ם הז ח נ נתקלל ואמ ר ל ו נ ע ונ ד תהי ה באר ץ ׳ בי ק אוה ב כ ס ^ ל א ישבע כס ף והול ך *מטלט ל ממקו ם למק ו מעי ד לעי ר בימי ם ובמדברות במקו ם גדוד י היו ת ולסטי ם ואי ן ל ו מנוח ה אפי ' שעה אח ת אב ל ב ל ימי ו מכאובי ם ־ ״ והעני } הז ה רמ ז שלמ ה עה בספ ר קהל ת הו א ש אמ י תרת י בלב י למשו ך ביי ז א ת ב ש כשרי ׳ * וא ם הגדלת י מעש י בנית י ל י בתי ם קנית י ד י עבדי ם ושפחות כנסת י ל י כס ף וזה ב וז ה כול ל כ ל קנינ י העול ם ו ה והשגתו וזה ו כנג ד קי ן כ י הב ל דב ר בט ל והכ ל ש ב א ל העפ ר זהו שאמ ר וק ץ הי ה עוב ד אדמ ה " ואח ר ש ה כי ר שלמ ה עה עני ן עשר ו בכ ל קנינ י העול ם הזכי ר אחרי ו ופנית י אנ י בבל מעש י שעש ו יד י ובעמ ל שעמלת ו לעשו ת והנ ה הכ ל ה הבל ורעו ת רו ה ׳ ־ הר י שהתעור ר ע ל עני ן קי ן והב ל הנרמ ז בו הוי ה והפס ד ואח ר כ ך הת ם ספר ו בירא ת הש ם שהו א עק ר התורה והמעו ת כנג ד ש ת שהי ה עק ר הבני ם שממנ ו הוש ת ה העולם ״ ״ וראו י הי ה עני ן ז ה שיהי ה נרמ ז בשמו ת בנ י אד ם הנולדים בעיל ם ראשונ ה * ״ קו ל דמ י אחי ך דרש ו רז ל דמ ו ודם זרעיותי ו ׳ * והמדר ש הז ה רומ ז לתחי ת המתי ם שכיו ן שמת ל א הי ו התולדו ת בכח ו והיכ ן הו א ד ם זדעיותי ו אב ל הענין רומ ז לתחי ת הבתי ם כסי ף ,א ו ירמו ז ד ם זרעיותי ו א ל העטן הנוד ע בקבל ה אש ד עלי ו א ם הכת ו בש ת תח ת הב ל " והנה ענש ו ש ל קי ן מד ה כנג ד מד ה הו א חש ב להכרי ת זר ע אחיו ונכר ת הו א וזרע ו במ ג ו ל " ומפני ך אסתי " יתק ל לפרש מפני ך ממקו ם שכינת ך בלו ם ממקו ם שבודא י ש ס פ פני האדו ן ה אלה י י שי א וז ה יוד ה כ י אד ם הראשו ; נת ׳ ש ב בהר המודי ה וש ם הי ו תולדותי ו דא ב הכת ו ה ן גדש ו ( אית י

ג ב

בראשית

היום מעל 1 פנ י האדמ ה הקדוש ה כד י שאסת ר מפני ך שכל 1 מ י שנתגרש ממנ ה נ ק י א נסת י מפני ו כ י הו א בישו ת אלדי ם אחדים וב ן ה~כי ד דו ד ע ה כ י גרשונ י היו ם מהסתפ ח בנח^ ת ה לאמ י ?1 ך עבו ד 14די ם אחדי ם ״ ״ א ו יאמ ר ומפני ך אסת ר הל*א גזר ת על י שת ו;י ד א ת פני ך ממנ י כשאמר ת ?1 י נ ע ונ ד תהיה באר ץ כ י הטיטול 1 דהג^ ו ?1יחי ד א ו ?1ע ם יור ה על 1 הסת ר פנים כמ י שהו א ב^ת י מושג ח מבעלי ו דא ם כ ן כמ ה אנ י בטוח ואי ה איפ ה תקית י הר י אנ י הפק " ?1כל 1 והי ה כל 1 מוגא י יהרגני הי ה מפח ד ^1?1 ת הש ם י ת והי ה יוד ע כ י מבורבי ו

יירשו אר ץ ומקו?¥י ו יכרת ו ועל 1 כ ן הי ה יר א ?1נפש ו מ ן המכשול1 והמגפ ה פ ן ימיתוה ו הבהמו ת והחיו ת ״. ״ ויה י כונ ה עיר ל א בנ ה לעעמ ו ר ק ?1כנ ו כ י הו א אי ן ^ עי ר ומר שימרי ץ ומפני שנתקל1? 1 מפ י הקבהוכ ל אש ד יעש ה ?1 א יג^י ח הזכי ר בו ויה י כונ ה עי ר ?1הורו ת כ י כל 1 ימי ו הי ה בונ ה העי ר ועל 1 כ ן ?1א אמ ר ויכ ן עי ר א^ א ויה י כונ ה עי ר ונבתכ ו תולדו ת קי ן ומעשיו ?1הודו ת ולהודי ע ב * הש ם י ת אר ך אפי ם והארי ך ?1 ו כי הו^י ר בגי ס ובנ י בני ם ב ן פי 'הר ב ד מש ה ב"'נחמ ן זל1' " ?1וטש כל 1 חור ש נחש ת וברזל 1 " טע ם הכתו ב ?1וט ש וחור ש

כל נחש ת וברז ל ׳ כ^ ו מחד ד ומגוזג ח כל1 י אומנו ת ו0?* ת

נחשת כמקו ם הז ה הו א הנקר א אעיי ר שחבור ו ע ם הכרז? 1 עולה יפ ה ובמ ו שנוהגי ם האומני ם אג^ג ו כסכיני ם הקטני ם שהן מנחש ת הנקר א אעיי ר ומעור ב בברז? 1 אגל 1 הנחש ת הנל ך אראם אי ן חגור ו ע ם הברזל 1 עול^ ה יפ ה וזה ו שאמ ד הכתו ב כ^ם שרי ם סוררי ם הו^כ י רכיל 1 נחש ת וברזל 1 כ^ ם משחית * הבה וז ה מך א ארא ם לפ י שהנבי א חי ה מוכיח ם ומגנ ה אות ם במרת הרכי^כ י הי ו מת^חשי ן ז ה ע ם ז ה ברכיה ו ויקר ה ?1ה ם במקרה הנח ש והברזל 1 כ י אות ו החבו ר אי ן ס־פו^גיא^פעו?1 ' סובה כש ם,שא י אפש ר ?1פעול 1 מ ן הנחש־והכדז? 1 כ י א י א פ אפשר ?1שו ם אומ ן שיע ש כ^ י מתערובת ס כ י הכל 1 הול* ך ?1 א לאבוד ועל 1 כ ן סיי ם הכת ו כ^ ם משחיתי ם המ ה ועו ד תמג א

בענין נחש ת ז ה הנקר א ארא ם כ י א ם תערבנ ו ע ס הברזל 1 מלבד של* א יתכ ן ?1עשו ת מז ה שו ם פעו^ ה ?1 א יוכל 1 ?1הכד? 1 זה מז ה כמ ו שיבדיל ו האומני ם הכס ף מ ן הזה ב והזה ב מ ן הכסף וב א הכת ו ?1רמו ז בהו^כ י רכיל 1 כ י מ י שדג? 1 ע? 1 ?1שונ ו האומנות הז ה קש ה ?1הבד? 1 ולהפרי ש ממנ ו אות ו המנה ג הר ע שככר הורגל 1 ב ו ומ ה שנק ר ב^שו ן נח ש הש ם בעגמ ו מודי ע ?1נו ענינ ו ונקרא ו שניה 'בש ם גחש ת ?1פ י שהו א מעני ן הנסיו ן והו״שכתו נחשת י ויברכנ י ה בג^ ך ואי ן אומ ן כעו^ ם יכול 1 ?1הכירו א ם הו א אגיי ר א ו ברז? 1 ע ד יביאנ ו כמבח ן הנסיו ן ואש ישב ר יוד ע שהו א אעי ר וא ם יכפ^ו^ א ישב ר א ז יוד ע שהוא ברז? 1 " ואחו ת תוכל 1 קי ן נעמ ה " דרש ו דז ר אשת ו של נ ח הית ה ונלךא ת כ ן על 1 ש ם שהי ו מעשי ה נאי ם ונעימי ' י ויש או ם שהי א הית ה אשתאשמדוןא ס אשמדא י והשדי ' נל^דו ממנהור 'נשי ם הי ו אמו ת השדי '?1י^י ת ונעמ ה ואגר ת ומה,1 ת וי ש לכל 1 אח ת ואח ת מה ן מהנו ת וכתו ת ש ל דו ח הט ו הטומאה אי ן ?1ה ם מספ ר ואומדי ם כ י כל 1 אח ת מוש^ ת כתק ו בתק״פה אח ת מ ד תקופו ת שבשנ ה ומתקכגו ת בה ר נשפ ה ק ק״וב ?1הר י חש ך וכ ל אח ת מוש^ ת בתקופת ה משע ת שקיע ת החמה ע ד חיגר ת ?1י^ ה ה ן וכל 1 מחנות־ה ן ועל 1 הל1 ! מש? 1 ש שלמה ע ת וקר א אות ם עכדי ם ושפחו ת שהי ה משתמ ש כה ם

כ ר גונ ו ו ד נשי " אל^ ו נשי ו של 1 שר ו ש ל עש ו ה ן ודוגמת ו נש א עשו ד נשי ם כדמפור ש בתוד ה " וג ם רזל ' האריכ י במדר ש כענין אדסהראש ו שב? 1 אות ן קל 1 שנ ה שהי ה נזו ף בחטא ו שהוליד רוחי ן ושדי ן ול¥י ן " " ו ז א ת מע^ ה ושלמו ת כמי ן האדם שממנ ו הרוחניי ם שבגל1 ^ היט־דו ת ג ם ממנ ו י ש רוחניים שכליי ם במרו ם והכ ן זה " וגל ה ג ס היא ׳ של א היתה כ ת ?1יד ה מיוח ד ?1 ו ?1תשמי ש ויוש ב בגל ה תמי ד י1ו ה גסהיא ע? 1 כרחובייג ה השמי תלהוגי אממנ ה זר ע ו ל א הועיל1 ?1מ ך כמעשי ו ויע א ממנ ו ?1וט ש כ ל הור ש נחש ת וב ד ובר;?1 " כ י אי ש הרגת י לפגע י ׳ הבי א ?1מ ך החר ב והרגיחה בעול ם ומעש ה אכו ת יעש ו כני ם כ י הו א כגוש? 1 קין הרוג ח הראשו ן והולי ד שלש ה מ ן הכני ם הב ן הבכו ר ?1מדוהו עני ן המרע ה כפ י טבע י הבהמו ת ׳ הכ ן השנ י

?1מדהו חכמ ת הנגו ן ׳ ׳ הב ן ה ג ?1מדה ו בל י המנחמ ת כחרבות וברמחי ם וללטר ש נחש ת והנש י שלי ו הי ו מתפחדו ת ממנו של א ימו ת כעונ ש חטא ו ?1פ י שהבי א הרגיח ה כעול ם ועל1 כ ן הי ה או ם ?1ה ן וכ י אי ש דרגת י ?1פגע י א ו יל ד ?1חגורו׳ ־ שעשיתי ב ו כמ ו שעש ה קי ן ובינת י ?1ומ י כ י האד ם יכו?1 ?1הר ג בל א חר ב ואי ן החי ב סב ת הדעיח ה ואע פ ש ה שהוא הוגי א בעול ם אומנות ו אי ן על1ו ו שו ם עונ ש כז ה כ י אפשר ?1תמי ת במית ה קש ה מ ן החר ב י כ י ש ת ?1 י ג1ר ד זר ע אח" תח ת הבל 1 ׳ השתכ ל אמר ו זר ע אה ר תח ת הב ל כי הי ה זר ע אח ר תח ת זר ע שנזר ע ממנ ו הכ^וא^ ו ?1 א נהי ג הב?1 ?1 א נו?1 ! ש ת וזה ו תח ת הב? 1

במקומו ממ ש ול א א ם הכתו ב נפ ש תח ת נפ ש שאל ו אמ ד כ ן ?1א ה ה תח ת הב? 1 יממ ש וכב י ידע ת כ י כ ל ענינ י מעשר ,

בראשית ה ם חכמו ת ומז ה הוגרכ ו חכמ י האמ ת להוגי א מ ן הפרשה הזא ת רמ ז ע? 1 מש ה רבינ ו ע ה והו א שדרש ו זלבשג ' זה מש ה והי ו ימי ו מא ח ועשרי ם שנ ה כ י ב ן הי ו שנותי ו ♦ מלת מש ה בעג ם כולל ת ש? 1 ש ת הכל 1 ש ת מש ה והב ן ז ה ויח ס הזרע הז ה ?1 ש י ת רפ י • שהי ה הב? 1 ג ם ש ת בדמות ו וגלמ ו ש?1 אד ם הנעש ה בגל י ג1ה י וע ב הזכי ר כ ו ש ם ^חי׳ובאמר ו כי הרג ו ק ץ בא ר כ י ?1 א נהי ה ש ת לול י שהרג ו קי ן ?1הב? 1 זה ספ ר תופרו ת אדם ' פ י

הרמבן ז?1 ' כ י ירמו ז ?1כ? 1 התור ה כל ה כ י כ? 1 התור ה בל ה ספר תולר ו אד ם שא ס ?1 א כ ן ?1מ ה אמ ר ספ ר והי ה ל ו לומר אל ה תולד ת א ד כלשו ן ואל1!" . תולד ת ישמעאל 1 ואל ה תולות יגה ק ע ב * ויתכ ן לומ ד כמל ת ספ ר שהי א החכמ ה והוא מלשו ן סנו י וספ ר וספ י הנזכ ר בספ ר י ג ר ה שה ם ש שמות א ל החכמ ה העגונ ה ויגי ד הכתו ב ז ה ספ ר שהי א ר ח החכמה ראו י שיה ־ תולדותי׳ש ל אד ם ב, ־ אי ן כנו י של 1 אד ם הגרפיים תולדותי ו העק״יי ם כ י א ם ספ ר החכמ ה שהר י א פ אפשר לעור ם שיתיש ב על 1 יד י אחרי ם וכמ ו שאמ ר ב ן עזא י ומה אעש ה ונפש י חשק ת כתוד ה אפש ר לעול ם שיתקיי ם ע? 1 ידי אחרי ם ובא ר הכתו ב עו ד כ 'ספ ד ז ה שהי א החכמ ה ראו י הוא שיתיח ס א? 1 האד ם ?1פ י שבדמ ו ג1הי ' עש ה אות ו ואימת י עשה אות ו כיו ס בר א ^חי ס אד ם והכ ן ז ה ׳ ?1מ ה חוגר ך ?1הזכיר אד ם שנ י פעמי ם ׳ זכ ר ונקב ה ברא ם ׳ הנפ ש וה ש והשכל1 ב י ה ם הער ך כלמו ד החכמ ה כ י הגו ף אינ ו נחש ב ל ה ?1כלו אב? 1 הו א כל י ?1ה ם ויבר ך אות ם כרכ ם כדכ:־ י ותוספ ת

כדאשות

חכמה י " ויקר א א ת שמס ■ אד ם " כ י אי ן האדנקל א אד ם דק בסב ת הנפ ש והשכ ל שאלמל א ח ם נמש ל בבהמו ת נדמ ו ואחר שהי ה בעל ם אלח׳׳הי ה ל י להולי ד בעלמ ו ובדמות ו וכ ן עשה ב י הולי ד השב? 1 והחכמ ה אש ר כנה ו בש ת ?1פ י שהשב ר עקר ויסו ד הכל 1 מלישוךאב ן שתי ה כש ם שהי ה ש ת בנ ו ערר כל 1 התוודו ת ורא ש לכ ל העריקי ם ״ * ועו ד נואל ! לומזה ספ ר תולדו ת אד ם כ י המנ ה מ ה שיזכי ר בפר ש ולפ י ששני הבני ם שהי ו ?1 ו האח ד נהר ג והשנ י נתקלקל 1 ונתקיי ם זרעו בש ת א ם עדיי ו ז ה ספ ר תולדו ת אד ם מהו א ?1כד ו תולדותיו החשוכי ם ואע פ שכב ר הגי ד הכתו ב ע ד עתהתול 1 חולדות רבו ת לקי ן ל א הי ו תולדותי ו ש ל אד ם כ י א ס תולדו ת חוה מרוכ ב נח ש וה ם חנו ך ועיר ד ולמ ך ומה ם חתומ י'כש ם אל כשמו ת המלאכי ם וה ם מחוייא ל ומתושא ל וע ל תולדו ת אלה ש ל קי ן אמ ד הכתו ב וירא ו כנ י האלהי ם א ת כנו ת האד ם כי הי ו בנ י חאלה י ל א בנ י אד ם הראשו ן וע ל ז ה דרש ו דיז ל ז ה ספי תולדו ת אד ם אל ו תולדו ת ואי ן הראשוני ם תולדו ת א ד ומה ה ן אלוהו ת כ י לב ך קרא ן.אלוהו ת לפ י שמל ן נולד ו מקי ן שנולד מחו ה מכ ה א ל נכ י והב ן זה ; " ובמדר ש ז ה ספ ר תולדות אד ם ביו ם בר א אלה י אד ם למד ך שכי ל שנבר א אד ם העמיד תולדו ת ׳ זכ ד ונקב ה ברא ם וילד א א ת שמ ס אדם ׳ מכאן שהאש ה ג ס כ ן נקרא ת אד ם כ י הי א מכל ל המי ן הא ג האנושי וי ש ל ה עק ר גדו ל וכ ן כתו ב בפירו ש כתפאר ת אד ם לשבת בית " וי ש ל ך לקנו ת ל ב במלו ת זכ י ונקב ה ברא ם כי כ ן כתו ב וייע ר ה אלוד " וכתו ב המ ה היוערי ם כ י נשמ ת הזכר מ ן הזכ ר ונשמ ת הנקב ה מ ן הנקב ה ומטע ם ז ה נזדוו ג לה נח ש לחור , ול א לאד ם לפ י שנשמת ה מ ן המר ה המקבל ת מעפון שהי א השמא ל וז ה שתמע א כספ ר הבהי ר בסופ ו א ם זזנחש הואי ל ונשמת ה מע ד עפר ן אסיתנ ה מהר ה ע ב ׳ ויח י אדם שלשי ם ומא ת שנ ה ויול ד כדמות ו בעלמ ו ׳ הכתו ב הזה לע ד כ י קי ן ל א הוליד ו אד ם ול א חי ה בדמות ו בעלמ ו ופרישתו מ ן האש ה קלישנ ה מי ו שנבר א הי ה לסב ה כ י הוער ך זמן כז ה ע ד שיולד ו ממנ ו הראי ס ל ;זול ד ואל ו ה ס רוח ץ

ושדין ולילי ן וכמ ו שדרש ו דז ל ב ל אות ם קל " שנ ה שפיר ש אדם מ ן האש ה רוחו ת נקבו ת הי ו מתחממו ת מאד ם ויולדו ת זכרים ורוחךזכיי ם הי ו מתחממיןמ ן האש ה דולרי ם נקבו ת וכן מעינ ו בנ ח של א הולי ד ע ד ת ק שנ ה והי ה לסב ה שאל ו העמיד תולד ו ב ן ע א ו ב ן נד ! שנ ה הי ה זרע ו וזר ע זרע ו כל ה ק*דם שיב א המבו ל וע ל כ ן ככ ש הקב ה מעינ ו ול א הולי ד ע ד תק שנ ה כ י הי ה יפ ת בנ ו הגדו ל נענ ש קוד ם ב א המבו ל ול א היה זוכ ה להנע ל כנ ס הגדו ל ההו א והו א הדי ן לשא ר הדורו ת שהאריכו ימי ם שי ש ככ ל אח ד ואח ד סב ה אל ו היינ ו יודעי ם ומשיגים אות ה " וד ע כ י הל ק הכתו ב חי י הראשוני ם בדורות הה ם ע ל שלש ה הלכי ם " האח ד ׳ שהזכי ר במ ה שנ י היו ל ו לאד ם קיד ם שהולי ד " חשנ י אחד י שהולי ד׳א ת פלגי ׳ ׳ השליש י שכל ל א ת כל ן ׳ ׳ ואול ם הטע ם בנג ד זמנו ש ל אד ם שהו א נחל ק לשלש החלקים ׳ נעמ ת בחרות ♦ זקנה " וי ש ל ך להתבונ ן ב י הזכי ר ככ ל הדודו ת שמאד ם ועד נ ח בב ל אה ד מה ט וימ ת ול א הי ה ערי ך כ י כיו ן שנקנס ה מיתה ע ל א ד הראשו ן כידו ע שכ ל תולדותי ו מת ו ב י הענפי "

נפסדים בהפס ד השי ש אב ל הי ה העני ן להזכי ר בב ל אח ד מהם וימ ת לפ י שהי ה כיני ה מקע ת עדיק י כמתושל ח וכיוע א כו ואלמל א שהודיענ ו הכתו ב והזכי ר ככ ל אח ד מה ם וימ ת היה אד ם חוש ב שנגזר ו כגזר ת המבול ■ ול א מת ו ע ל מטת ן כמות ב ל האד ם ולפיכ ך נה ג בכל ן מנה ג אח ד שהזכי ר ב ב ל אחד מה ם רמ ת וכסד ר תולדו״נ ח שה ם מנ ה ואיל ך ל א הזכי ' בהם וימ ת כל ל שכב ר עב ד הכבו ל ובידו ע שמת ו מית ת עעמן " ויה י ב ל ימ י חנו ך חמ ש וששי ם שנ ה וגו 'ושל ש מאות שנ ה הי ו ב ל ימ י חיי ו שס ה שניסכמנ ץ ימו ת החמ ה לא פחו ת ול א ית ד כ י הערי ק הזי ה יד ע והשי ג מהל ך השמ ש דכחותיוהעעומ׳והכיד בחכמת ו כ י י ש סכ ה עליונ ה ע ל הכ ל ונדבק ב ה " וסב י הודעתי ך למעל ה כ י י ש מאוד ו למאה־ ו וכלן נמשכי ם מ ן האו ר העליו ן אש ר הערי ק זכ ה אלי ו וזה ו שהזכיר כ ו לשו ן ויה י מ ה של א תמע א בדורו ת הראשונ י של א הזכיר באח ד מה ם אל א ויהי ו כד י ללמו ז שנתעל ה באו ר העליון שכתו ב ב ו יה י או ד ויה י או ר ומעינ ו ג ם במש ה רע ה בלשון הז ה הו א שבת ו ויה י מש ה בה ד ומז ה זכ ה לאו ד התור ה שנתנה ע ל יד ו וזכ ה לקיו ן עו ר פגי ם והב ן ז ה " ויתהל ך חנו ך את האלרי ם מעל ת מד ת התהלכו ת ל א יזפי ה ר ק בעדיקי ם כגון חנו ך נ ה ואברה ם הו א שהזכ י כא ן בחנו ך ויתהל ך חנוך ׳ וכתיב כנ ח א ת האלדי ם התהל ך נ ח * וכתי ב כאברה ם התהל ך לפני וכל ן השיג ו מהל ך השמ ש וכחותי ו הגדולי ם המורי ם ע ל שלטנות אמ ן הכ ל ורוממות ו י ת כמ ו שאנ י עתי ד לכת ו בעד ן בפסוק א ת חאלדי ם התהל ך נ ח * והנ ה חנו ך דב ק כאו ד עליו ן שממנו נברא ו ונמשכ ו המאורו ת ביו ם רביע י והו א נזכ ר

בבראשית ה פעמי ם והתנוע ע לשבע ת את־י ם וכ ן ו ז חומש י חודה ה ם נחלקי ם לשבע ה וכנג ד ז אורי ם אל ו הית ה המנור ה בז קני ם והית ה מקש ה רמ ז לאחדו ת ו ז אורי ם אל ו ה ם הנקרא " ערוד החיי ם והעדיקהז ה דב ק בה ם כ י מע א ח ן בעינ י ה וראוי הי ה לכ ך כ י הי ה שביע י לדודו ת והי ה בנג ד יו ם ה ז שהוא יו ם החיי ם שכל ו שב ת ומנוח ה לפיכ ך זכ ה לחי י ע ד והנה חע י הש ם הז ה נקש ר ע ם חע י הש ם ש ל מטסיו ן כ י

מעודו השתד ל לדע ת אות ו ולהשי ג ענינ ו ע ד שהשיג ו ודב ק בו ולפ י שדב ק כ ו נשתנ ה גופ ו ושמ ו ב י נהפ ך כשד ו ללפי ד אש ונקר א שמ ו מטטיו ן כשמ ו כ י הדב ק בדכ ד נקיי א ע ל . שם הדב ר שהו א דב ק ב ו לפ י שנעש ה כאל ו הו א והו א אח ד ׳ ומה שאמ ד ואיננו . הו א מלשו ן דיז ל אמ י לי ה אי ן שהו א הוראת הדכ י וקיומו " וכ ן בתרגו ם מדוקד ק ואיתוה י אד י ל א אמית יתי ה ׳ ׳ והלקיה ה הזא ת לתגמו ל גדול ה ומעל ה שאי ן כמוה ׳ ומכא ן דמ ז לג ץ עד ן ולהשאר ו הנפ ש ושהי א קיימ ת נעדד ג ם ז ה דאי ת גדו ר שאלול י ל א הט א או ם הי ה קיי׳נעה י לעולם בגו ף ובנפ ש " ו ק מעינ ו לשו ן לקיח ה ג ם כ ן באליה ו הוא שכתו ב א ס תרא ה אות י לק ה מאת ך " ויח י למ ך שתי ם ושמנים שנ ה ומא ת שנ ה ׳

תמעא. כחשבו ן מכוי ן מאד ם וע ד נ ח אל ף י ו שנ ה א ס אה ה מונה שנו ת כ ל ההולדו ת שהר י אד ם ב ן קל * שנ ה כשהולי ד לשת ׳ ק ה שני ם לש ת כשהולי ד א ת אנו ש ׳ ע שנ ח לאנו ש כשהוליד א ת קינ ן ׳ ע לקינ ן כשהולידא ת מהללא ל סח למהללא ל כשהולי ד ליר ד " קס ה שני ם ליר ד כשהולי ד

כראשית

לחנוך ס, < שני ם ?1חנו ך כשהורי ד ?1מתושל ח קפ׳ושני ם למתושלח בשהולי ד ללמ ך קפבשני ם ?1?1מ ך כשהורי ד ?1נ ח וחשבון ז ה עול ה בכוו ן אל ף י ו שנ ח שמאד ם וע ד נ ח ואד ם חי תתקל * שני ם אסכ ן ?1 א ראה ו נ ח אבל 1 ראה ו ?1מ ך אבי ו שהדי כשנול ד ?1מ ך הי ה ?1 ו ?1אד ם תתע ד שני ם א ב לתשלו ם התק:1 שני ם שחי ה אד ם ה ם י ו שני ם ׳ הר י ?1 ך כ י למ ך ב ן יו שנ ה כשרא ה ?1אד ם הראשו ן י ויול ד ב ן ויקר א א ת שמ ו נח חשבו ן עשר ה הו א עק ר העול ם וקיומ ו והנ ה נ ח הי ה

עשירי ?1אד ם וראו י ?1התקיי ם כ ו העול ם ולפ י שהמרו ' הה ם היו ע ת'ד י ן ?1המהו ת במכר? 1!ואי ן כה ס קור א כש ם ה זולת י גח ע? 1 כ ן ?1 א תמצ א בסל ם זכיו ן ב ן ול א זכדו ן ש ם ע ד שב א נח והזכיב ו הכתו ב ויול ד כ ן ויקר א א ת שמ ו נ ח ומל ת ב ן נגזרת מכני ן כ י העודי ם נבנ ה ונתקיי ם כ ו ג ם ער ך הדב ר וקיומו נקר א ש ם כעני ן שכתו ב וש ם רשעי ם ירק ב כ י א ץ ענץ רקבי ן נופ ל ע? 1 הש ם כ י הש ם אינ ו דכ י אכל י הבונ ה ע? 1 עצמו ועק ץ שי ש ?1ומ ר ב ו רקמ ן ׳ ומ ה ש ק " א א ת שמ ו נח הי ה ל ו ל ק "וח י מנח ם ?1פ י העני ן שאמ ר ז ה ינחמנ ו ממעשינו ׳ ׳ אכל 1 יתכ ן ?1פר ש כ י המ ם מרובע ת ועק ר הש ' הוא נח ס כעני ן שבת ו א ת האח ד קר א נע ם וא ת השנ י חובל י כי ב ן משפ ט הכתובי ם בהרב ה שטו ת לקע ר המל ה ויהי ה טעם הקצו ר כד י שיהי ה ש ם נ ח כ*ל ל ה ן כמ ו ש ג ונ ח מצ א חן בעינ י ה ׳ ׳ ׳ומפנ י שהי ה נ ח עשיר י והעשיר י קד ש ל ה על כ ן הזכי ר נ ו מל ת ז ה כלשו ן ז ה אל י ואטה ר בד ל ז ה ינחמנ ו כזכות ז ה ׳ ׳ ולפ י שמל ת ז ה כולל ת שת י כוני ת אל ו נכתב ו במלה שנ י טעמי ם וא ל יה א דכ ר ז ה ק ל בעיני ך שכ ל התור ה כלה רמיזו ת ועניני ם שכליי ם נאמיי 'כהשגח ה גמור ה למ י שמתבונן בספ ר תור ת ה*!ה י 1׳וע ל ז ה דרש ו רז ל שג ם הטע ם הטעמים שבתור ה נתנ ו ממנ י והוכיח ו ז ה ממ ה שכתו ב ושו ם שכל ויכינ ו במקר א ודרש ו כ ן וש ל שכ ל אל ו הפסיקי 'ויבינ ו במקי־״א אל ו פסוק י טעמי ם * " וירא ו ב ד ה*!ו ד א ת כנו ת האדם ׳ ׳ ע ל דר ך הפש ט ב ד ה*1ה י השרי ם השפטי ם לפ י שחשפטים נרךאי ם*!ה י כעני ן שכתו ב אלהי ם ל א תקל ל ומ ת ומתרגם י דיינא . ואמ ר הכתו ב כ י אות ם כנ י משפטי ם שהי ה להם לעשו ת משפ ט ה ם הי ו עושי ם החמ ס ע ם כנו ת האד ם בין כאונ ס בי ן ברצו ן ויקח ו מה ם נשי ם מכ ל אש ר נחר ו ז ה היה באונ ס ומ ה שהזכי ר אש ד יבא ו בנ י האלהי ם א ל כנו ת האדם וילד ו לה ם ז ה הי ה ברצו ן ב י הי ו כאי ן עליה ן דר ך זנו ת ולא הי ה העד ן נוד ע ע ד שיוליד ו לה ם כנ י והמ ה הגמרי ש אשר מעול ם כל ו הי ו מכירי ם הבריו ת שאינ ן מבנ י שא ר האנשים כ י א ם מבנ י השרי ם והשבט * האל ה ׳ ׳ ואמ י מכ ל אשר בחר ו כלשו ן הכתו ב ג ס המ ד,5בחר ו בדרכיה ם וכשקיד ' נפשם חפצ ה ׳ וע ל דר ך הקבל ה בנ י ה*1ה י כב ד נתבא ר למ ע למעלה ומ ש תבינה ו כ י כ ל עדנ י מעש ה בראשי ת ה ם בפולי ם והבל אמת׳ ♦ ל א ידו ן מח י כאד ם לעול ם כשגם " מל ת ידו ן גיזרתק נדנחהו א שכתו ב אתכריי ת הח י אנ א דניא ל כג ר נדכה * ופי ' נדנ ה תי ק ונרתי ק החר ב נקר א נדנ ה ויקר א תי ק וק הגו ל מיקוכל י לנפ ש וע ל כ ן יא ט הכתו ב רוח י ■שהי א הנפש השכלי ת שנתת י מדוח י ל א י־ע ש תי ק באד ם לעול * כל ו א יתקיי ם ב ו לעול ם לפ י שאינ ו ראו י לא^ת ו הרו ח ובא ר טעם כשג ם הו א בש ר שג ס האד ם הו א כש ר ככ ל כש ד

הרומש ע ל האר ץ בעו ף וכבהמ ה ובחי ה כי " רוח י שנתת י בו הו א השכ ל וה ס נמשכי ם אח ר הבש ר והתאוו ת ל א אח ר השכל והי ל ימי ו מא ה ועשרי ם!שנ ה כל ל ומפנ י ז ה אארי ך לחם אפ י ואקב ע לה ם ק ועשרי ם שנ ה שיש ו ר י בתשוב ה ואם אינ ם חוזרי ם בתשוב ה יאבד ו כמבו ל ׳ * ומהקח י פי ' בש* אבי ו ל א •דון ־ מגזר ת מדו ן יאמ ר ל א יהי ה תח י השכל י כמריבה ע ם האד ם עו ד לעול ם כ י רוח י אי ן עסק ו בתאיו ת והנוף נמש ך אחריה ם זה ו שא ט כשג ם הו א כש ר ׳ ודא ה לי בטע ם המספ ר הז ה כ י מפנ י שהעול ם הז ה נכ ר כה א והו א רועה כקיומ ו ש ל עול ם לב ך המתי ן לחש ק ועשרי ם שנ ה שהוא חמשי ת השני ם ש ד מהל ך ע ץ החיי ם בד י שיתבוננ ו וישובו וכ ן עשרי ם חמישי ת ק ואי ן הקב ה מעני ש ע ד עשר י וכן לעתי ד שבת ו ב י בימ י הע ץ ימ י עמ י אינ ו מעד ש ע ד ק והוא שבת ו ב י הנע ר ב ן ק שנ ה ימו ת ונ ו ׳ וז ה לש ק ורד ו

כלל כאל ו היו ם נולדי ם ודוטפ ש בשי ם מ ס ע ר " כשג ם הוא בש ר נרמ ז כא ן מש ה וכ ן מני ן שנותי ו ׳ ואמר ו במדר ש שלא הי ה נ ח ראו י לחנצ ל שהריכיד ב כ י נחמת י ב י עשית ם אלא שנע ל בזכו ת מש ה שעתי ד לעא ת ממנ ו וזה ו רמ ז בש ג וינחם ה כ י עשה • א ת האד ם באר ץ " מל ת עש ה מור ה ע ל הרכבת צור ה בגול ם כ י הצל ם הואהעור ה והדמו ת הו א וז ג הגולם וע ל בן ' אמ ר בצל ם אלהי ם בר א אות ו ׳ " ובפס ו ץ

זה ספ ר תולדו ת אד ם אמ ר בדמו ת אלה י עש ה אות ו ׳ הזכי ר מלת בריא ה בענ ק הצור ה והזכי ר עשיי ה בענ ק הדמו ת וא ט ואמר כדמו ת *1ד ד עש ה אות ו ס1וי >,רכ ב הצור ה בגול ם וכיון שהדמו ת פירוש ו גול ם כש א כדמו ת *!הי ם הו א כמ ו עבד *1ו ד שהעב ד חו ץ ממנ ו

יעל ק הי ה מתנח ם ע ל ההרכב ה הזא ת לו ט כ י טו ב היה שתשא ר עוית ו במקומ ה ושל א תתרכ ב ע ם ז ה הגול ם " וכמו שאמר ו רמת י ז ל נו ח ל ? לא ד של א נכר א וזה ו שאב ר כי עש ה א ת הא ד באר ץ ל א אמ ר ע ל האר ץ לפ י שנשתקע ו בתאוות הגופניו ת והשתכ ל כת ת שלמ ה עהששב ח הצור ה כשלא הורכב ה מעול ם כל ל בגול ם הו א שאמ ר ושב ה אנ י את המתי ם שכי ר מת ו מ ן החיי ם אש ר המ ה ר1י ם עדנ ה " וטוב משני ה אש ר עד ן ל א הי ה וככ ר המשיל ו חכמ י המחק ר שלשה דרכי ם הלל ו ״ ״ האח ת העור ה של א הורככ ה מעיל ם כלל בגול ם המשילור , למל ך יוש ב בהיכל ו ׳ ׳ השני ה העורר. שנפרד ה מ ן הגול ם המשילו ת למל ך שיע א מבי ת האסורים וחז ר למלכותו , ׳ השלישי ת הצור ה המורכל ת עדיין בגול ם המשילו ה למל ך חמ ש כבי ת האסורי ם י * * ואי ן כפ:) כ י מעל ת המל ך גדול ה יותימאד א ברשת ה מבשני ה ובשניה יות ר מכשלישי ת ׳ * וראו י לשאו ל בכא ן א ם כ ן שהראשונה יות ר מעול ה למ ה הורכ ב האד ם ולמ ה ישב ח הכתו ההיככ ה הזא ת י זתימ ת מעש ה בראשי ת שאמ ר ויד א *!הים א ת כ ל אש ר עש ה והנ ה טי* כ מא ד והשב ח הז ה ששב ח את הכל ל יכלו ל ג ם הרכ ב הצור ח בגול ם כאד ם הנבר א ביו 4 ששי וא ם כ ן אי ך שב ח הכת ו הרכב ת הצור ה בגיל ם והזכי ר ככלל והנ ה טו ב מאד׳דב א שלמר , ע ה לשב ח אות ה כשל א הורכבה בגול ם כהפ ך מדבר י מש ה ע ה וא ט טו ב משניה ' 'א ת אשר עד ן ל א הי ה * ותשוב ת הדב ר כ י אע פ שהראש ו

יותר מעול ה מהשתיי ם . מצ ד של א השיג ה צע ר ונז ק ול א נדבקה א? 1 הגול ם מכל 1 מקו ם כשנדבק׳־ ז אל 1 הגולי ם ונבדל ה ממנו והי א טדיר ה ב^ש ר בא ה א ז נתפרסמ ה מעלת ה ונבחנ ה בזהב וע ל כ ן נפש ו הצדיקי ם מתאוו ת לשו ב למקומ ן הראשו ן ומפני ז ה ישב ה מש ה ע ה ההרכב ה כז ו כ י הי א משובח ת כשהיא ההר ת טהור ה כשבא ה לפ י שהצליח ה כמל • חות ה ויחיה באו ר הכתו ב כפשוט ו האד ם באר ץ האד ם שבאר ץ כ י הנהמה ודת ה בעבו ר האד ם לחטא ו כיוצ א ב ו ע ד יכונ ן לע ד ישים א ת ירושל ם ת ר,ל ה באר ץ באור ו ע ד ישי ם תהלז * א ת

ידושלם שבאר ץ וב ן כת ו בפי ' ירושל ם הבנוי ה למט ה כעי ר שחוברה ל ה יחד ו ל מ על ה " וע ל דר ך הקבל ה ד ג ח ם ה כ י

עשה א ת האד ם באר ץ * וינח ם ה הש ם הראשו ן שב ע ׳ מדות" כ י עש ה א ת האד ' באר ץ בעבו ר האר ץ הו א שנה ם כי הי א הגורמ ת ׳ ויתעצ ב א ל לב ו ע ל דר ך הפש ט מל ת ל ב בהקבה אינ ו אל א מש ל וה ה בשא ר האברי ם הגופניי ם שבאדם המיוחסי ם אלי ו י ת כגו ן פ י ה עינ י ה אזנ י ה י ד ה ד רגליה א ך מפנ י שכב ר נתבר ר אצלנ ו שהקבההפ ץ בטי ב ולא חפ ץ כרש ע כעני ן שבתוכ ה חפ ץ למע ן צדק ו ול א חפ ץ ברע כעני ן שכתו ב כ י ל א א ל הפ ץ רש ע את ה וגוממפנ י ז ה כשהכתוב רצ ה להודיענ ו כ י נעש ה מ ה שהקמ ז חפ ץ יאמ ר ס־ שישמ ח כעני ן שכתו ב ישמ ח ה במעשי ו וכשנעש ה מ ה שלא חפ ץ יאמ ר ב ו ויתעצ ב א ל לכ ו כ י א י אפש ר לנ ו לעמ ד על רצונ ו לעשו ת מצות ו ולהזה ר מעברו ת כלת י א ם ישמיענ ו כן במדו ת הלל ו שה ן מדו ת בנ י האד ם וע ל כ ן כשהו א י ת מחשב ב ו בעצמ ו ממקי ר מחשבת ו יזכי ר כוהכתו ב לב ו ב י הלב באד ם כל י המחשב ה הבא ה אדי ו מ ן המו ח ופ ן תרא ה כי הרוצ ה להתבוד ד ולהמשי ך שפ ע המחשב ה ימוףראש ו ויחשוב כד י שיר ד שפ ע המחש ב מ ן המו ח שהו א מקו ר המ ח המחשבה א ל הל ב ואעפי ' שז ה נמש ל ורחו ק מ ן הנמש ל הנ ה הנמשל בדמיונ ו ומ ז ה תקי א המחשב ה שהשפ ע של ה וכה ה יורד מלמעל ה לב י וכ ן השלי ח השלו ח מאת ו י ת לדב ר דב ר בשמו יקר א פ י ה בעני ן שכתו ב כ י פ י הו א צו ה כלוב ן;מלאכ י ורוחו הו א קבצ ן כל ו ורוח ו ש ל המלא ך הנקר א פ י ו ב ן תרג ם יונתן ומלאכי ה ג ם הנביאי ם נקראי ם פ י ה ג ם אורי ם ותומי ם ובן דרש ודז ל וא ת פ י ה ל א שאר ו אל ו אורי ם ותומי ם * " וכשהוא שלי ח להשגי ח ע ל מעש ה הכריו ת להעניש ם א ו לגמלם יקר א עי ן ה ו א שכתו ב עינ י ה א ל צדיקים ׳ עינ י ה ׳ משוטטות וג ל " בכ ל מקי ם עינ י ה צופו ת וגו ' " ע ל אב ן אחת שבע ה עיני ם כאור ו השגחו ת רבו ת " וכשהו א שלי ח

לשמוע דב ד'א י לקב ל אות ו יקר א אזניסכעני ן שבת ו ויהי ו העם כמתאוננ י ר ע באזנ י ה כ י כש ם שהאז ן באד ם כל י השמיעה ק המלא ך השלו ה כל י לשמו ע הדב ר ההו א,להגיע ו ולקבלו ונקר א כש ם כל י השמיע ה שכאד ם ׳ " וב ן דרש ו רזל אזני ם כרי ת ל י אי ן אזני ם ש ל מעל ה כרויו ת אל א לשמוע תפלת ן ש ל ישרא ל ב א לבא ר כ י המלא ך הידו ע ה ט הממתין ע ד שתתפל ל כנסי ה אחרונ ה שבישרא ל הו א . ו כ וכחלתיו נקראי ם כש ם אזני ם לשמו ע התפלו ת וליטו ל א ת כלן ולעשו ת עטר ה ולהגיע ן ברא ש המל ך באש ר הו א ש ם וכשהוא שלי ח להלח ם ע ס אומ ה להכות ה א ו לעקר ה יקר א

יד ה כעני ן שכתו ב בפלשתי ם כבד ה מא ד ידהג1ה י עזה * ובמצרים הנ ה י ד ה הוי ה ; ׳ ובטביעת ם א ת הי ד הגדול ה וכששלוחיו ופמלי א של ו מתקבצי ם לפעו ל ב עול ם עני } מחודש נקיאי ם רגלי ו בעני ן שכתו ב לעתי ד ועמד ו רגלי ו ביום ההו א ע ל ה ר הזתי ם ש ענינ ו חיילותי ו וצבאותי ו וכ ן תמצא שהזכי ר הכתו ב כצבאו ת ישרא ל ברגל י אעכור ה שטעמו בצבאותי ו כאש ר אזכי ר ש ם בע ה ׳ וע ל דר ך המדרש ויתעצ ב א ל לכ ו אמ ר ד אמ י מש ל למל ך שבנ ה פלטרין ע ל י ד אדריכ ל ול א ערב ה ל ו ע ל מ י להתרע ם ל א ע ל אדריכל עו ד למל ך שע ש סחור ה ע ל יד י סרסי ר ול א הצלי ח בה ע ד מ י להתרע ם ל א ע ל הסרסו ר הב ! המש ל הנמר ץ הז ה ולפי שחי ה כמש ל האדריכ ל מקו ם לטעו ת בשת י רשויו ת בי* יא ס אד ם אע פ שהמל ך מל ך האדריכ ל חכ ם ממנ ו באו ת מלאבח ואי ! הדב ר כ ! ה ס ושלו ם כ י הכ ל אח ד מיוח ד בל י פרוד ע ל כ ! חז ר ראמ י להזכי ר מש ל הסיסי ר , שרסיסו ר אין ל ו שו ם ב ח כסחור ה ואי ! ל ו חל ק ב ה כל ל וכונ ת ר אמ י בשני המשלי ם כ י האדריכ ל הו א הסתד ר והסרסו ר הו א האדריכל * ׳ פי " אדריכ ל אומ ן א ו בנא י ׳ ׳ חרגו 'ויפסל ו בוני שלמ ה ובנ ו אדדכיל י שלמ ה ׳ * וע ל דד ך הקבל ה

ויתעצב א ל לכ ו הו א האדריכ לוהכדכי ד שהזכי ר במדר ש

ושם באר ו סו ד העני ן והמל ך ה ירב ד עמ ו ואומ ר אמח ה א ת האדם אש ר ביאת י וגו ׳ " כ י נחמת י כ י עשיתי ם ׳ עשית ם כתיב וי ש ל ך להשכי ל ולקנו ת ל ב כלשו ן האד ם באר ץ

שהזכיר הכתו ב שנ י פעמי ם כשנ י פסיקי ם ז ה אח ר,ז ה כ י

בראשון ידב ר למט ה ובשנ י למעל ה ׳ ומל ת ויתעצ ב תחזור א ל האד ם הו א תפאר ת ישרא ל שבסבתועש ה ה א ת הארץ שבפסו ק כראשי ת שגרמ ה כ ל הרע ה הנזכר ת ויהי ה באור הכתו ב בסוד ו וינח ם הבינ ה ב י עש ה א ת הא ד והנחמ ה לא בעכו ר האד ם אל א כאר ץ כלו ם בעבו ר האר ץ הערמ ת ועל כ ן ויתעצ ב האד ם א ל לב ו כעבו ר לכ ו שהו א הי ה סכ ה כי הו א האר ץ והכדסו ר והאדריכ ל 1 לפ י שכתו ב בתחל ת

הכדיאה ישמ ח ה כמעשי ו הזכי ר כ ו עת ה ויתעצ ב א ל לב ו ואל יקש ה עלי ך כשהזכי ר לשו ן עעבו ן במקו ם הז ה וכ ן מ ה שכתוב ויקר א ה.ג1 ה צבאו ת לבכ י וג ו שהר י בב ר אמר ו בגמרא ה א בכת י גווא י ה א ככת י ברא י ומ ן הגכורר , ולמט ה נקרא כת י כדא י והב ן ז ה ׳ ׳ וכש ם שמצי ע בשע ת הב ע קודם המבו ל ויתעצ ב א ל לב ו ב ך הזכי ר הג . 1ו ב ב ש בשעת הרצו ן אח ר המבו ל וקבל ת הלךב ן ויא ט ה א ל לבו ל א אוסי ף עו ד וז ה מבוא ר ונ ח מצ א ח ן בעיני ו ז בלומ ד אל ו רשעי ם דאוי ם להמחו ת וזה הצדי ק ראו י להנצ ל כ י מצ א ח ן בעיני ה ׳ ונתכא ר כבא ן העונ ש והשכר מפור ש עו ג ש ל ר שעי ם במי המב ו ושכ ר לנ ח הצדי ,

כהצלה ובמציאו ת הח ן וזהו שא ב שלמ ה ע ה נבחר ש ם מעוש ר רב מהס ף ומזה ב

' ;ץ ! ח ! טו ב ג ד

מתהלך בתומ ו צדי ק אשר ״ בני ר עוזרי ו * שלמ ה ע ה

הודיענו בכתו ב הז ה ב י א י ןהאד ם צדי ק ע ד שיתהל ך בתומ ו בעבדה השמי ת * וענ י ץ התהל ך בתומ ו הו א שיעש ה אדם א ת המעו ת כמשפ ט ושיכיי ן בה ם ?1אהבת ו וביראת ו ?1 א להתגדר ול א ?1התפא ר ול א שירד ה בשביל 1 ז ה מכוב ד בעינ י ה הבריות יוה ר כ י ראו י הא ד שיעש ה טוב ו וחסד י כפ י יכלת ו ושלא יתפא ר כה ם ושישתדל 1 במעשי ם טובי ם ול א יספר ם ב בשפתיו וכל 1 מ ד שמספ ר אות ם בשפתי ו ומפי ס ם אות ם ומשתבח בה ם הר י ז ה דיוט א ויגיע ו מז ה שתי ם רעו ת האח ת שיתגאה בספור ו ?1מ י שקבלדברי ווהאמי ן או ת וחשני״שהו * מבייש ומכלי ם ?1מ י שקבל 1 החס ד ממנ ו ומד ת הצדי ק

המתהלך בתומ ו שאינ ו מתפא ר במעלותי ו ובעדקותיואש ר עשה והנ ה הו א נקר א אי ש אמוני ם רע? 1 ב ן סמ ך שלמ ה ע ה הכתו הז ה וקשר ו ע ם הכתו ב ש? 1 מעל ה ממנ ו הו א שאמ ר ר ב אדם •קר א אי ש חסד ו ואי ש אמוני ם מ י ימע א יאמ ר כ י מנהג רו ב בנ י אד ם שיכרי ז ויפרס ם כ ל אה ד ואח ד החס ד וחטוב שהו א עוש ה אב? 1 אי ש אמוני ם שיעש ה חסד י וטוב ו ולא יפיסמ ס אל א שיככ ב ויס ת ר או ת מ י ימע א וה:כי ר אי ש אמוני' כלשו ן ונאמ ן רו ח מכס ח דב ר והו א שאמ ר שלמ ה העה במקו ' ו\ן ר ע ל העני ן הז ה בעעמוחכ ס ?1 ב יר ח מעו ת ואוי?1 שפתי ם •?1ב ט ואמ י כ י מ י שהו א הב ס ל ב יק ה המעו ת בידיו ויועיא ס א ל הפעלולאי ס רס-שפת״ ו והאוילהו א הפכו ?1גמר י ?1 א ד י שאינ ו משתדל 1 במעש ה המעו ת ?1קה ת א אותם כיד ו אל א שבשע ה שהו א משתד? 1 כמעש ה העברו ת ■שעליה נלך א אר ל הו א כודיע ס בשפתי ו ומפר ס אות ם ?1כל 1 והנה שניה ם בהפ ך ז ה מז ה ז ה לוק ח במעו ת ביד ו ומסתי ר אותם וז ה משתד ל בפעלו ת רעו ת ומגל ה אות ם ומז ה אמ ר ילבט כלו׳הר י הו א נתפ ש כשפתי ו והו א מלשו ן וע ם ל א ובי ן ילבט ותרג ם יונת ן וסבל א בשפוותי ה מתאח ד * אשר י בני ו אחריו' כ י הו א המזכ ה לזרע ו אחרי ו כעני ן שאם ' רזדיועושד . חסד לאלפ י לעושי ם מאהב ה ולשומר י מעותי ו לאל ף דו ר לעושי׳מידאה הא י בדסמי ך לי ה והא י בדיסמי ך לי ה ׳ גכ ן באר שלמ ה המע ה במק ו אה ד שזכו ת העדי ק מועי ל לזרע ו אחריו הו א ש א בירא ת ה מבט ח עו ז ולבני ו יהי ה מהס ח • ויתכן לפר ש כ י הכתו ב הז ה ב א לשב ח ג מעלות,שה ז ז ו למ ע למעלה מז ו הזכי ר תחל ה מתהל ך ומעל ת ההתהלכו ת הי א מעלה גדול ה בעדיקי ם והכ ה וד א למעל ה ממדרג ת התבדמו ת ומדרגת התמימ ו למעל ה ממדרג ת העדי ק כ י י ש עדי ק שאינו תמי ם של א הגי ע למדרג ת התמיכו ת ואל ו ה ן סד ר המעלואהר שהגי ע למד ת העדי ק עול ה למד ת תמי ם

וממדת עול ה למד ת ההתהלכו ת ושלשת ן אל ו גבעאי'בנחהו א שכת ו אל ה תולד ת נ ח נ ח אי ש עדי ק תמי " היה בדורותי ו א ת האלה י'התהל ך נ ח תולד ת לשו ן מקרי ם כענין שכתו ב כ י ל א תד ע מ ה יל ד יו ם שהר י הזכי ר אחר י כ ן ו־ולד כ ה שה ן התולדו ' ׳ והזכי ר הכתו ב כעדי ק הז ה של ש

מעלות ש? 1 שב ח שהי ו בהפ ך ממ י דור ו האח ת שהיהעדי ק במעשיו ל א אי ש חמ ס ככנ י דורו״שכתו ב ב ה ותמל א הא ר המם השני ה שהי ה תמי ם והו א השל ם בכ ל מדותיוכ י הבהמה השלמ ה כל י מו םיקראנ ה הכתו ב תמימ ה בלשו ן הכתוב פר ה אדומ י תמי ם אש ר אי ן ב ה מו ס ומ ו האד ם הי א המדה המגונ ה וע ל ב ן הזכי ר בנ ח כ י הי ה תמי ם של ם אי ן ב ו מוס כ י אי ן כ י מד ת מגונ ה ואמ ר הכתו ב אשר י תמימ י דר ך ובאורו תמדמ י המרו ת וז ה הפ ך מב ט דור ו שהי ו בעל י מדו ת מגונות הו א שכתו ב בה ם כ י השחי ת כ ל כש ר וג ו " השלישית א ת האלה יהתהל ך נ ח וידו ע כ י מד ת ההתהלכו ת לא מצאנו ה ר ק ביחיד י הדו ר ׳ ׳ ומ ה שא ט הכתו ב אחר י ה אלרד ב תלכ ו ול א אמ ר התהלכ ו לפ י שהו א מדב י ע ל כל ל ישראל ׳ והמעל ה הגדול ה הזא ת איננ ה כ י א ס כפרט י היחידי סגול ו כ ל דו ר ודו ר ועו ר שאי ן לשו ן ז ה נופ ל אל א ע ל העדי שהשי ג מעל ת השמ ש וכהו ת הגלגל י והכוכבי ם וביע ד הם פועלי״פעלותי 'בשפל י לפ י שע ם ההש ג הזא ת מתפרס ם מעלת אדו ן הכ ל ורוממות ו וכ ן אמ י דו ד ע ה השמ י כספרי ם כבוד א ל ומעש ה ידי ר מגי ד הרקי ע ׳ * ומז ה אמר ו רב ו ;ל * כל היוד ע לחשו ב כתקופו ת ומזלו ת ואינ ו הוש ב עלי ו הכתו ב אומר וא ת פע ל ה ל א הביט ו וג ו * * וכתי ב ל א ידע ו ול א יבינו כחשכ ה יתהלכ ו ׳ וע ל כ ן אמ י כנ ח א ת האלהי ם התהלך נ ח כ י השי ג מהל ך השמ ש וכחותי ו העצומי ם ויד ע ב כחות הכוכבי ם והמזלו ת ול א נט ה לב ו אחריה ם כ י יד ע ב ח בחכמתו כ י י ש סכ ה עליונ ה ע ל כל ן ונדכ ק ב ה וז ה כהפ ך מ מאנשי דור ו שהי ו עובד י השמ ש והי ו שקועי ם בעבד ת הכוכבים והמזלו ת ועושי ם אות ם אלוהו ת וז ה שכתו ב כה ן ו ותשחת האר ץ כ י נטיי ת הדע ת אח ר עז׳נקר א השחת ה כענין שכתו ב ב י שח ת עמ ך מז ה קי א הכתו ב דירב ע העוב ד עז' אי ש משחי ת ובא ר כ י ההשחת ה הית ה לפנ י האלה י וכע ב וכענין שכתו ב כעז 'ל א יהי ה ל ך אלהי ם אחרי ם ע ל פנ י והמעלה הזא ת מצאנו ה לחנו ך ראשו נ והו א הראשו ן הקוד ם כה שכתו ב ב ו ויתהל ך חנו ך א ת האלהיסב י נשתכ ל בדור ו של אנו ש שהי ו עובד י השמ ש והכוכבי ם והמזל ו ועמ ד הו א על החכמ ה ההי א ע ל השלמו ת ויד ע והשי ג כ י י ש סב ה ר א ראשונה עליונ ה ע ל הב ל ומתו ך שנ י חיי ו שהי ו שס ה כמני ן ימות החמ ה ורמ